דוד רויטמן

דוד רויטמן (1 בנובמבר 1884 - 4 באפריל 1943 כ"ח אדר ב' התש"ג[2]) היה חזן ומלחין רוסי-אמריקני. בתחילת דרכו עבד כחזן בכפרים ובערים ברוסיה, כגון וילנה ואודסה. ב-1921 היגר לארצות הברית ולבסוף הצטרף לקהילת שערי צדק.

דוד רויטמן
החזן דוד רויטמן
החזן דוד רויטמן
לידה 1 בנובמבר 1884
פודוליה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באפריל 1943 (בגיל 58)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1904–4 באפריל 1943 (כ־39 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חזן, מלחין, זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נולד בדרזינקה שבפודוליה. כבר בילדותו נמשך למוזיקה ולטעמי המקרא למורת רוחו של אביו, בגיל 12 כך העיד על עצמו, הוא וילדי עיירתו היו עורכים כל ערב שבת 'תפילה' בבית הכנסת כשדוד הילד משמש 'חזן'.

דוד רויטמן שר במקהלתו של המנצח והמלחין זיידל רובנר. ביצירותיו מורגשת מאוד השפעתו של רובנר.

בגיל 18 התקבל רויטמן לחזן בעיר יליזבטגרד (כיום קירובוגרד). שנתיים לאחר מכן נתמנה לחזן בעיר פטרובסק, ומשם עזב לבכמוט שבקווקז. שנה אחרי כן עבר בווילנה והתפלל שם בשבת. אז מונה לחזן הראשי של וילנה שם כיהן ארבע שנים. מווילנה עבר לסנקט פטרבורג, שם היה המרכז היהודי הגדול ברוסיה. בתקופה זו עסק רויטמן בכתיבת יצירות לחברות התקליטים, והיה שבע רצון גשמית ורוחנית. בשנת 1917 כאשר פרצה המהפכה הבולשביקית ברוסיה חרבה הקהילה בסט. פטרבורג. משם עבר לאודסה שם הקים בשנת 1919 בית ספר למוזיקה יהודית.

הקונסול האמריקני בבודפשט התרשם מאמנותו של רויטמן והעניק לו ויזה לכל המשפחה. בשנת 1920, הגיע רויטמן עם משפחתו לארצות הברית. כיהן בתחילה שנתיים בביהכנ"ס "אוהב שלום" בברוקלין מלווה במקהלה בניצוחו של ליאו לוב. לאחר מכן קיבל את תפקיד בבית הכנסת "שערי צדק", שם שימש כשמונה עשרה שנה (עם הפסקה של שנתיים באמצע). במהלך השנים הופיע בקונצרטים ברחבי ארצות הברית, אירופה ודרום אמריקה.

רויטמן היה בעל קול טנור לירי, שהיה בעל מנעד רחב. הוא יצר רוב את החומר שלו בעצמו, ולא נשען על אחרים (גם הוא הקליט את יצירתו של י. שלוסברג, 'רצה'). הוא היה ארכיטקט מוזיקלי, אשר כל יצירה שלו הייתה בנין שנבנה בכישרון רב.

בשעת 1925 הקליט רויטמן את הקטע 'ונתנה תוקף', המנצח ליאו ליוב כתב ביקורת נלהבת על הקטע, בציינו שיש בקטע זה שלשה דברים 'לב לב ושוב לב'.

רויטמן הלחין קטעי חזנות גם על קטעים שאינם מושרים בדרך כלל, והדוגמה המיוחדת לכך היא היצירה 'שוכני בתי חומר' הנאמרת בשעת יציאת נשמתו של אדם. (מקור התפילה הוא בספר מעבר יבוק, אך מילות השיר נכתבו על ידי רבי שלמה אבן גבירול).

קיימות שמועות בדבר משפט שהתנהל בארצות הברית בשנות העשרים בדבר זכויות יוצרים על יצירות חזנות. החזן רויטמן טען כי החזן המפורסם יוסף רוזנבלט "גנב" ממנו 2 יצירות, האחת "אשמנו מכל עם" והשנייה "רחל מבכה על בניה". על פי האגדה, בית המשפט הכריע לטובת רויטמן. אך האמת היא, שהתביעה לא הגיעה לבית משפט, משום שיוסל'ה פרסם התנצלות בעיתונות, והשנים אף הפכו לידידים קרובים.

בשנת 1943 בגיל 59, נפטר החזן דוד רויטמן בניו יורק.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דוד רויטמן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ American Jewish Year Book 45. 1944. עמ' 392. 
  2. ^ [1]