דוד שטראוס
דוד פרידריך שטראוס (בגרמנית: David Friedrich Strauß; 27 בינואר 1808 - 8 בפברואר 1874) היה תאולוג וסופר גרמני, הנחשב לחלוץ המחקר ההיסטורי על ישו. ספרו "חיי ישו" עורר מחלוקת ברחבי אירופה, כשהתייחס לישו כדמות היסטורית ושלל את ההתייחסות הדתית-דוגמטית אליו. שטראוס היה מקורב ל"אסכולת טיבינגן" (Tübingen) של התאולוג פרדיננד כריסטיאן באור, שעסקה במחקר מהפכני של "הברית החדשה" וראשית הנצרות, וכן נמנה עם חברי ההגליאנים השמאליים.
 | |
| לידה |
27 בינואר 1808 לודוויגסבורג, גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
8 בפברואר 1874 (בגיל 66) לודוויגסבורג, גרמניה |
| מדינה |
ממלכת וירטמברג |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת טיבינגן, Tübinger Stift |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| תקופת הפעילות |
? – 8 בפברואר 1874 |
| בן או בת זוג |
אגנס שבסט (30 באוגוסט 1842) |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיהעריכה
שטראוס נולד בלודוויגסבורג. בגיל 12 הוא נשלח ללימודי הכנה לכמורה פרוטסטנטית בסמינר לכמרים ליד אולם. ב-1825 התקבל לאוניברסיטת טיבינגן. בתחילה למד פילוסופיה, אבל הלימודים עניינו אותו מעט והוא נמשך בעיקר אחרי כתביו של פרידריך שליירמאכר. ב-1830 הוא קיבל משרת הוראה בסמינר שבו למד כנער. פחות משנה מאוחר יותר עבר לברלין, על מנת לשמוע הרצאות של שליירמאכר וגאורג וילהלם פרידריך הגל באוניברסיטת ברלין. בברלין עיצב את התפיסה שלו, שהושפעה מאוד מהגל, בכל הקשור לחקר חייו של ישו. ב-1832 שב לטיבינגן, אך עד מהרה הקדיש עצמו לכתיבת "חיי ישו, בחינה ביקורתית" (Das Leben Jesu kritisch bearbeitet), שפורסם כשהיה בן 27, בשנת 1835.
הספר "חיי ישו" עורר שערורייה כשפורסם. שטראוס התבסס על חקר התרבויות בעת העתיקה ועל חקר תפיסת המשיח ביהדות בית שני, על מנת להבין את הבניית דמות ישו כפי שהיא מוצגת בברית החדשה. הצגתו של ישו ההיסטורי, בנפרד מזו של דמות ישו המשיח במסורת ובאמונה הנוצרית, עוררו מחלוקת עזה. עד מהרה, כל פילוסוף ותאולוג פרוטסטנטי ברחבי היבשת נדרש לתגובה. שנתיים לאחר "חיי ישו" פורסם קובץ מאמרי תגובה לספר. בין היתר, השפיעה תפיסתו של שטראוס את ישו על כתביהם ומחקריהם של רודולף בולטמן ושל מרטין קלר. קיימות טענות, לפיהן הספר, והתפיסה הפילוסופית-היסטורית העומדת מאחוריו, השפיעו על איבוד האמונה באל של פרידריך ניטשה. עם זאת, שטראוס לא השפיע רק על חילון, והיו שראו בספרו ובגישה שלו איזון בין דת לאמונה, וניסיון להחיל רוח ביקורתית תוך שמירה על זיקה לנצרות, כך למשל ארנסט רנן. השפעתו של שטראוס חרגה מעבר לעולם הנוצרי של ימיו והוא השפיע גם על הוגי דעות יהודיים כמו אברהם גייגר (גייגר מצידו היה מוערך מאוד על ידי שטראוס, שתמך בו - לשווא - כנגד דעת עמיתים אנטישמיים, בקבלה לחברות לאגודות אקדמיות בגרמניה) וכמו ברתולד אוארבך.
לקריאה נוספתעריכה
- הנרי וסרמן, אירופה, ערש הלאומיות (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה), ע"ע 32–33
קישורים חיצונייםעריכה
- דוד שטראוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי דוד שטראוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)