דוד שיץ

דוד שיץ (5 באוגוסט 1941 – 14 ביולי 2017) היה סופר, תסריטאי ומפיק ישראלי.

דוד שיץ

לידה	5 באוגוסט 1941 ברלין, גרמניה הנאצית
פטירה	16 ביולי 2017 (בגיל 75)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ברנשטיין (1988)

ביוגרפיה

דוד שיץ נולד בברלין בשם דיטמר-אינגברט מילנר-באואר-שיץ (Schütz). הוריו היו לגאה בראון ורודולף באואר. עלה לישראל עם אחיו הגדול אפרים בשנת 1948 במסגרת עליית הנוער. את מרבית שנות נעוריו העביר בכפר הנוער ניצנים וחוויותיו שם סיפקו השראה לכתיבתו. לאחר שירות בחיל התותחנים למד לתואר בוגר בהיסטוריה ובפילוסופיה, באוניברסיטה העברית, ולתואר מוסמך בהיסטוריה. את עבודת המאסטר שלו על בלדווין הרביעי כתב תחת הדרכתו של פרופסור יהושע פראוור. במהלך כתיבת עבודת דוקטורט החליט לשנות את ייעודו המקצועי ולהפוך להיות סופר.

ספרו הראשון והאוטוביוגרפי, "העשב והחול", פורסם בשנת 1978, בגיל 37. העלילה מתמקדת במשפחה גרמנית שבה הבן ננטש על ידי אימו. הספר הפך לרב־מכר ותורגם לצרפתית (L'herbe et le sable : roman) ולגרמנית. בשנות השמונים והתשעים פרסם שיץ תשעה ספרים נוספים, ביניהם "שושן לבן, שושן אדום" ו"עד עולם אחכה". בנוסף לפעילותו הספרותית הפיק שיץ במהלך השנים סרטים רבים, ושימש כמפיק וכסמנכ"ל שירות הסרטים הישראלי. שיץ זכה בפרסים ספרותיים רבים וספריו תורגמו למספר שפות.

במכון "הקשרים" שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הקימו בנותיו ארכיון המכיל את כתבי המקור של ספריו ומידע רב לגבי יצירתו הספרותית והקולנועית.

לדוד שיץ נולדו שתי בנות מאשתו הראשונה ציפי שיץ, ובת מחמוטל פרת.

ב-14 ביולי 2017 נפטר שיץ, בגיל 76, לאחר מחלה ממושכת.

ספריו

• העשב והחול (תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ח 1978) (תורגם לצרפתית ולגרמנית)
• ההזדמנות האחרונה (תל אביב: ספרית פועלים, 1980) (קובץ סיפורים)
• עד עולם אחכה (תל אביב: זמורה ביתן, 1987)
• שושן לבן, שושן אדום (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1988) (תורגם לגרמנית)
• אבישג (תל אביב: עם עובד, 1989) (תורגם לגרמנית)
• יומן הזהב (ירושלים: דומינו, 1991) <סיפור לבני הנעורים> (תורגם לגרמנית)
• שבע נשים (ירושלים: כתר, 1995)
• כמו נחל (תל אביב: ידיעות אחרונות ספרי חמד, 1997)
• שעת החתולים (חבל מודיעין: דביר, 2016) (קובץ סיפורים)

• L'herbe et le sable: roman / David Schütz ; traduit de l'hébreu par Liliane Servier (Paris: Hachette, 1981)
• Gras und Sand: Roman / aus dem Hebräischen von Judith Brüll-Assan und Ruth Achlama (Hildesheim: Claassen, 1992)
• Das goldene Tagebuch / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Frankfurt/Main: Ali-Baba-Verlag, 1993)
• Trilogie des Abschieds: Roman / David Schütz ; aus dem Hebräischen von Barbara Linner (Hildesheim: Classen, 1993)
• Avischag: Roman / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Hildesheim: Claassen, 1996)
• Das Herz der Wassermelone: deutsch-israelische Erfahrungen / aus dem Hebräischen von Pavel C. Goldenberg. Mit einem Nachwort von Wolf Biermann (Hildesheim: Claassen, 1995) <לא הופיע בעברית>.

פרסים בהם זכה

• פרס אקו"ם, לסיפור קצר, 1978
• פרס גלי צה"ל, 1979
• פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על-שם לוי אשכול, 1981
• פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על-שם לוי אשכול, 1994
• פרס ברנשטיין, 1988

לקריאה נוספת

• שרי בן-בנימין. שני פניה של האשה: על המיניות והאימהות ביצירתו של דוד שיץ (תל אביב, 1994) - עבודת גמר לתואר "מוסמך", אוניברסיטת תל אביב, 1994
• אבנר הולצמן. הזיכרון כקלידוסקופ: עיון בספרו של דויד שיץ "שושן לבן, שושן אדום". עלי שיח, חוב' 26 (אביב תשמ"ט 1989), עמ' 69–76 <נוסח מעודכן חזר ונדפס בספרו אהבות ציון: פנים בספרות העברית החדשה (ירושלים: כרמל, תשס"ו 2006), עמ' 588–596
• שרה הלפרין, על יצירתו של דוד שיץ. מחקרים בספרות ישראל: מוגשים לאברהם הולץ / בעריכת צביה בן-יוסף גינור (ניו יורק: בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס"ג), עמ' 287–297

קישורים חיצוניים

• ארכיון דוד שיץ באוניברסיטת בן-גוריון
• רשימת הפרסומים של דוד שיץ, בקטלוג הספרייה הלאומית

• דוד שיץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• דוד שיץ, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• דוד שיץ, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של דוד שיץ, באתר "סימניה"
• רן יגיל, שבע נשים בעקבות מְסַפֵּר. על הפרוזה של דוד שיץ, "בננות Blogs",‏ 30 ביוני 2008
• יגאל סרנה, לאן נעלם דוד שיץ, באתר "ידיעות אחרונות", 29 בנובמבר 2016
• על שיץ בכתבתו של סרנה, בבלוג של סרנה
• תמר סתר, מסבתו קיבל שיץ בירושה את האירוניה החמוצה וההומור הדק, באתר הארץ, 17 ביולי 2018
• רן יגיל, שיץ, במלאות שנה למותו, באתר הארץ, 17 ביולי 2018