דוכסות
דוכסות היא טריטוריה, פייף או שטח פאודלי הנמצאים תחת שליטתו של דוכס או דוכסית. כמה מהדוכסויות ההיסטוריות של אירופה היו עצמאיות, בעוד אחרות, בעיקר בצרפת ובריטניה, היו מחוזות הכפופים לממלכה.
באנגליה של תקופת ימי הביניים מחוזות לנקסטר וקורנוול היו דוכסויות וראשיהן צברו כוח רב בממלכה. דוכסות לנקסטר יוסדה בשנת 1351 אך התמזגה לתוך ממלכת אנגליה בשנת 1399 כאשר הנרי בולינגברוק, דוכס לנקשייר, עלה על כס המלוכה ומלך כהנרי הרביעי. דוכסות קורנוול יוסדה בשנת 1337 כאשר דוכס קורנוול תמיד היה יורש העצר האנגלי.
הדוכסויות הצרפתיות החשובות ביותר בימי הביניים היו דוכסויות נורמנדי, בורגונדיה, ברטאן ואקיטן. הן הסתפחו לצרפת במאות ה-15 וה-16.
דוכסויות ודוכסויות גדולות
עריכה  |
ראו גם – דוכסות גדולה |
בעוד שהמונרך בראשה של דוכסות הוא בעל תואר "דוכס", זה שבראשה של דוכסות גדולה הוא "דוכס גדול". באופן מסורתי, דוכסויות גדולות נטו יותר להיות עצמאיות וריבוניות, אך היו גם דוכסויות עצמאיות. דוכסויות גדולות היו שכיחות באזורים דוברי הגרמנית ובאימפריה הרומית הקדושה. בצרפת הן היו קיימות בתקופת ימי הביניים.
בתקופה המודרנית
עריכהבתקופה המודרנית דוכסויות ודוכסויות-גדולות בעלות משמעות טריטוריאלית הפכו בהדרגה לנדירות, ורוב הדוכסויות שהוענקו היו סמליות כמעט לגמרי. כיום לוקסמבורג היא הדוכסות-הגדולה הריבונית היחידה, ומעבר לה לא קיימות דוכסויות או דוכסויות גדולות עצמאיות.
כחלק מתהליך איחוד איטליה שתי דוכסויות עצמאיות איבדו את עצמאותן והסתפחו לאיטליה ב-1859–1860: דוכסות מודנה ורג'ו ודוכסות פארמה. בנוסף הסתפחה לאיטליה הדוכסות הגדולה של טוסקנה, שגם כן הייתה ריבונית עד 1860.
חלק מהדוכסויות במרכז אירופה שרדו כעצמאיות עד איחוד גרמניה ואף שמרו על מידה רבה של אוטונומיה כחלק מהקיסרות הגרמנית ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה. ב-1918 בוטלו תוארי הדוכס והן הפכו לרפובליקות בתוך גרמניה. ביניהן: דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה, דוכסות בראונשווייג, דוכסות אנהלט וכן הדוכסויות-הגדולות של מקלנבורג-שוורין, מקלנבורג-שטרליץ, הסן, באדן ואולדנבורג.
באנגליה, הדוכסויות של לנקסטר וקורנוול עדיין קיימות, אך הן מעולם לא היו עצמאיות; הן שייכות לבית המלוכה והנכסים שבהם הן מחזיקות מניבים הכנסה למלך. באופן מסורתי, דוכס קורנוול הוא הבן הבוגר של המלך או המלכה. בנוסף לשתי הדוכסויות האלה, באיי התעלה המלך (כיום צ'ארלס השלישי) מכונה באופן לא רשמי בתואר דוכס נורמנדיה. לכך יש סיבה היסטורית: דוכס נורמנדיה ויליאם הכובש פלש ב-1066 לאנגליה והפך למלך. נורמנדי נשלטה על ידי הכתר האנגלי עד שנכבשה על ידי מלך צרפת ב-1204, וב-1259 ויתרה אנגליה על טענתה לבעלות על הדוכסות, מלבד איי התעלה, שכיום הם הטריטוריה היחידה הקשורה לשטח ההיסטורי של הדוכסות.
