פתיחת התפריט הראשי

דוכסות סקסוניה-אייזנךגרמנית: Sachsen-Eisenach, נהגה "זקסן-אייזנך") הוא שמה של דוכסות גרמנית בתורינגיה, שהתקיימה והתפרקה כמה פעמים במהלך החלוקות השונות.

דוכסות סקסוניה-אייזנך
Herzogtum Sachsen-Eisenach
Flagge Großherzogtum Sachsen-Weimar-Eisenach 1897-1918.svg Armoiries Saxe.svg
דגל סמל
SajoniaEisenach.jpg
יבשת אירופה
שפה נפוצה גרמנית
עיר בירה אייזנך
משטר מונרכיה
הקמה
תאריך
חלוקת ארפורט
1596
1640
1662
פירוק
תאריך
איחוד דוכסויות סקסוניה-ויימאר וסקסוניה-אייזנך לדוכסות סקסוניה-ויימאר-אייזנך
1638
1644
1809
ישות קודמת Armoiries Saxe.svg דוכסות סקסוניה-ויימאר
ישות יורשת Flagge Großherzogtum Sachsen-Weimar-Eisenach (1813-1897).svg דוכסות סקסוניה-ויימאר-אייזנך

היסטוריהעריכה

בית וטיןעריכה

בית וטין החזיק בנחלות נרחבות בסקסוניה, סקסוניה-אנהלט, ותורינגיה. בשנת 1485 פוצלה הנחלה בין בניו של פרידריך השני, הנסיך הבוחר מסקסוניה; ארנסט, הנסיך הבוחר מסקסוניה קיבל את החלק המערבי (תורינגיה), ואילו אלברכט השלישי, דוכס סקסוניה קיבל את החלק המזרחי (סקסוניה). בשנת 1547 ויתר יוהאן פרידריך מסקסוניה על תואר הנסיך הבוחר לאחיינו מוריץ מסקסוניה, בעקבות המלחמה השמלקלדית, וקיבל את התואר דוכס סקסוניה. לאחר מותו פוצלה הדוכסות בין בניו; יוהאן פרידריך השני, דוכס סקסוניה קיבל את אזור אייזנך וקובורג, יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר קיבל את אזור ויימאר, ואילו יוהאן פרידריך השלישי, דוכס סקסוניה-גותה קיבל את אזור גותה.

הקמה ראשונהעריכה

בשנת 1566 ירש יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר את אחיו, אך בשנת 1572 שוב פוצלה הדוכסות בין יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר לבין אחייניו יוהאן קזימיר, דוכס סקסוניה-קובורג ויוהאן ארנסט, דוכס סקסוניה-אייזנך. בתחילה שלטו האחים בשותפות, אולם בשנת 1596 חילקו את הנחלה ביניהם, ויוהאן ארנסט קיבל את אזור אייזנך. בשנת 1633 מת יוהאן קזימיר ללא ילדים, ויוהאן ארנסט ירש את נחלתו, אולם בשנת 1638 מת גם הוא ללא ילדים, והנחלה פוצלה בין דוכסות סקסוניה-ויימאר לדוכסות סקסוניה-אלטנבורג.

הקמה שנייהעריכה

לאחר מותו של יוהאן השני, דוכס סקסוניה-ויימאר בשנת 1640 פוצלה דוכסות סקסוניה-ויימאר בין שלושת בניו; וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר, אלברכט הרביעי, דוכס סקסוניה-אייזנך, וארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-גותה. אולם בשנת 1644 מת אלברכט ללא בנים, והנחלה חולקה בין אחיו.

הקמה שלישיתעריכה

לאחר מותו של וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר פוצלה נחלתו בין ארבעת בניו; יוהאן ארנסט השני, דוכס סקסוניה-ויימאר, אדולף וילהלם, דוכס סקסוניה-אייזנך, יוהאן גאורג, דוכס סקסוניה-מרקזהל וברנהרד, דוכס סקסוניה-ינה. בשנת 1668 מת אדולף וילהלם, ובנו הקטן וילהלם אוגוסט, דוכס סקסוניה-אייזנך ירש אותו, תוך שדודו יוהאן גאורג משמש כעוצר, אולם בשנת 1671 מת וילהלם אוגוסט, ויוהאן גאורג ירש את הנחלה.

בשנת 1741 מת וילהלם היינריך, דוכס סקסוניה-אייזנך ללא ילדים, ומשום כך ירש אותו קרובו ארנסט אוגוסט הראשון, דוכס סקסוניה-ויימאר-אייזנך. בשנת 1748 מת ארנסט אוגוסט הראשון, ובנו ארנסט אוגוסט השני, דוכס סקסוניה-ויימאר-אייזנך עלה לשלטון במקומו. אולם מכיוון שהיה קטין, שלט כעוצר פרנץ יוזיאס, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד עד לבגרותו. בשנת 1758 מת ארנסט אוגוסט השני, והותיר אחריו את בנו בן השנה קרל אוגוסט, דוכס סקסוניה-ויימאר-אייזנך. אולם מחמת היותו קטין, שלטה אמו אנה אמליה, דוכסית בראונשווייג-וולפנביטל כעוצרת. בשנת 1775 תפס קרל אוגוסט את השלטון. החודשים הראשונים לאחר עלותו לשלטון שפעו חגיגות, מסיבות ופריקת עול מכל סוג. בתחילת 1776 החל גתה להשתתף בישיבות בודדות של מועצת הדוכס. ביוני התמנה רשמית ליועץ-סתרים עם מושב קבוע וזכות הצבעה במועצה זו, בניגוד לדעתם של אנשי החצר, של השרים והפקידים האחרים. אלא שגתה יצר לו במהרה בני-ברית בדמות המשורר וילאנד ובדמות אימו של קרל אוגוסט, אנה אמליה; וחברותו עם קרל אוגוסט הייתה קרובה מתמיד.

קרל אוגוסט היה שתיין כבד וספורטאי טוב, והיה מארגן הרבה מסיבות לחבריו הקרובים וכן מסעי ציד. גזע הכלבים ויימרנר שפותח על ידי חצרו, הוא פופולרי עד היום. בנוסף התעניין קרל אוגוסט אף בספרות, באמנות, ובמדע, ואף טיפח מאוד את החינוך ברחבי הדוכסות. קרל אוגוסט שלט בדוכסות ברוח העריצים הנאורים, והביא את ויימאר לשיא גדולתה.

בשל חולשת האימפריה הרומית הקדושה, ניסה יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לאחד את גרמניה תחת שליטת בית הבסבורג. בעקבות כך חבר קרל אוגוסט לפרידריך השני, מלך פרוסיה, ובשנת 1785 אף היה ממיסדי "ליגת הנסיכים". אולם על אף כל זאת נהג קרל אוגוסט בחכמה, וכשהוצע לו כתר הונגריה בשנת 1787 סירב לקבלו. בשנת 1788 הצטרף לצבא הפרוסי ומונה למפקד רגימנט, ולחם עמו בקרב ואלמי ובקרבות נוספים כנגד צרפת המהפכנית. בשנת 1806 השתתף בקרב ינה-אאורשטדט, ולאחר הקרב נבזזה העיר ינה על ידי הצרפתים. כדי למנוע את הפקעת נחלותיו, הצטרף קרל אוגוסט לקונפדרציה של הריין, ולחם עם הצרפתים בקרבות השונים, ובכלל זה בפלישה הצרפתית לרוסיה. בשנת 1809 איחד קרל אוגוסט את דוכסויות סקסוניה-ויימאר וסקסוניה-אייזנך לדוכסות אחת, בשם דוכסות סקסוניה-ויימאר-אייזנך.

שליטי סקסוניה-אייזנךעריכה

קישורים חיצונייםעריכה