דומיטיה לפידה הצעירה
דומיטיה לפידה הצעירה (בלטינית: Domitia Lepida Minor; 5 לפנה"ס - 54 לספירה) הייתה אצילה רומאית.
 | |
| לידה |
5 לפנה"ס רומא, האימפריה הרומית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
54 (בגיל 58 בערך) רומא, האימפריה הרומית |
| מדינה |
רומא העתיקה |
| בן או בת זוג |
מרקוס ולריוס מסאלה ברבאטוס פאוסטוס קורנליוס סולה Appius Junius Silanus |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אביה של דומיטיה לפידה היה הקונסול לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס, ואמה הייתה אנטוניה הזקנה, בתם של המצביא מרקוס אנטוניוס ושל אוקטביה, אחותו של אוגוסטוס. הייתה לה אחות גדולה בשם דומיטיה הזקנה, ואחיה היה גנאיוס דומיטיוס אהנובארבוס, בעלה הראשון של הקיסרית לעתיד אגריפינה הצעירה ואביו הביולוגי של הקיסר לעתיד נירון. היא נודעה כאשה יפה עשירה ומשפיעה, שהחזיקה באדמות בקלבריה. טקיטוס כותב שהיא וגיסתה אגריפינה "לא נבדלו הרבה זו מזו. כיוון ששתיהן חסרות בושה היו, נודעות לשמצה ונשי-חמס, התחרו זו בזו בשחיתותן".[1] סוויטוניוס כותב שהיא הואשמה בגילוי עריות עם אחיה, אולם הם התחמקו מהעונש עקב מות טיבריוס.[2]
היו לה שלושה בעלים בחייה. בעלה הראשון היה בן-דודתה מרקוס ולריוס מסאלה ברבאטוס, לו נישאה ככל הנראה בשנת 15. בתם, מסלינה, הפכה לאשתו של הקיסר לעתיד קלאודיוס. ברבאטוס מת ככל הנראה בשנת 20 או 21, זמן קצר לאחר לידתה של מסלינה. בעלה השני היה פאוסטוס קורנליוס סולה, שהיה קונסול סופקטוס בשנת 31, ונצר ללוקיוס קורנליוס סולה. באזור שנת 22 נולד בנם פאוסטוס קורנליוס סולה פליקס, אשר נישא לקלאודיה אנטוניה, בתם של קלאודיוס ואליה פאיטינה. בעלה השני מת בשנת 40 בערך.
בתחילת שלטונו של קלאודיוס, היא נישאה לאפיוס יוניוס סילאנוס. בשנת 42 הוצא סילאנוס להורג באשמת קשירת קשר נגד קלאודיוס, אולם לשונות רעות טענו כי למעשה בתה של דומיטיה לפידה, הקיסרית מסלינה, הפלילה אותו לאחר שלא נענה לחיזוריה. מסלינה לא הייתה נאמנה לקלאודיוס, בשנת 48 הוא יצא למסע וכשחזר הודיעו לו שמסלינה נישאה למאהבה האחרון, הסנאטור גאיוס סיליוס. בזמן שרבים היו מצווים על מותה, הקיסר העניק לה הזדמנות נוספת. אחד מקציניו הבכירים, שראה זאת כחולשה, ציווה על מותה ללא ידיעת הקיסר. השליח שהיה אמור להורגה מצא אותה בחצר עם דומיטיה לפידה, כשזו האחרונה, על אף שהייתה ביחסים גרועים אתה, ניסתה להסביר לה שכלתה עליה הרעה ומוטב לה להתאבד ולמות מוות של כבוד. מסלינה סרבה להקשיב לה, ונדקרה למוות. דומיטיה לפידה קיבלה את הגופה המבותרת.[3]
טקיטוס מספר שדומיטיה ניסתה "בשפת חלקות וביד נדיבה" לרכוש את ליבו של אחיינה הצעיר נירון, שהיה בעל סיכויים טובים לרשת את הכס. הקיסרית אגריפינה, אמו של נירון, חששה מהשפעתה של גיסתה על בנה, ובשנת 54 גרמה להוצאתה להורג בטענה שהפעילה כישופים נגדה, ובטענה שלא ריסנה כראוי את עבדיה ובכך הפרה את שלום איטליה.[4]
