דון פרייזר

דון פרייזר
Dawn Lorraine Fraser
לידה	4 בספטמבר 1937 (בת 86); בלמיין, אוסטרליה
מידע כללי
שם לידה	Dawn Lorraine Fraser
מדינה	אוסטרליה
משקל	67 ק"ג
גובה	1.72 מטרים
	האתר הרשמי
ספורט
ענף ספורט	שחייה תחרותית
הישגים
פרסים והוקרה	Sport Australia Hall of Fame (10 בדצמבר 1985); איש השנה של אוסטרליה (1964); חבר במסדר אוסטרליה (11 ביוני 2018); קצינה במסדר של אוסטרליה (8 ביוני 1998); אתלט השנה של AP (1962); מדליית הספורט האוסטרלית (14 ביולי 2000); היכל התהילה הבינלאומי של השחייה; חבר במסדר האימפריה הבריטית; אוצר לאומי חי של אוסטרליה; Victorian Honour Roll of Women ;
	מאזן מדליות
שחייה
מתחרה עבור אוסטרליה
המשחקים האולימפיים
משחקי האימפריה הבריטית וחבר העמים

דון לוריין פרייזר, MBE (באנגלית: Dawn Lorraine Fraser, AO, MBE; נולדה ב-4 בספטמבר 1937, סידני, אוסטרליה) היא שחיינית ופוליטיקאית אוסטרלית, חברת הפרלמנט של מדינת ניו סאות' ויילס.

פרייזר נחשבת לאחת מהשחייניות הבולטות בתולדות השחייה העולמית, ובין הישגיה הבולטים ביותר ניתן למנות את היותה האישה הראשונה אשר ירדה מגבול הדקה במשחה ל-100 מטר חופשי ואת זכייתה במדליית זהב במשחה 100 מטר חופשי בשלוש אולימפיאדות רצופות, השחיינית הראשונה שהשיגה הישג כזה.^[1] בשנת 1964, נבחרה לאשת השנה של אוסטרליה (אנ').^[2] בשנת 2000 זכתה במדליית הספורט האוסטרלית (אנ').^[3] בנוסף לקריירה הספורטיבית רצופת ההישגים שלה, התפרסמה בשערוריות הרבות שליוו את כל מהלך הקריירה שלה ובעימותיה הבלתי פוסקים עם הממסד הספורטיבי באוסטרליה.

קורות חיים עריכה

פרייזר עם השחיין הישראלי עמירם טראובר באולימפיאדת רומא (1960)

נולדה בבלמיין, פרוור של סידני, כבת הזקונים במשפחה מרובת ילדים ממעמד הפועלים. בגיל 12 החלה להתאמן בהדרכתו של מאמן השחייה הארי גלאגר, לאחר שצפה בה שוחה בים. הוא הסכים לאמן אותה ללא תשלום בשל מצבה הכלכלי הדחוק של משפחתה. היא אף עברה איתו לאדלייד כשעבר לאמן שם. גאלגר אימן סגל של שחיינים צעירים ומוכשרים שכונו "The Water Babes". שחיינים בולטים נוספים שהיו בסגל של גלאגר הם ג'ון הנריקס ולוריין קראפ שהייתה ידידתה הטובה של פרייזר והמתחרה העיקרית שלה.

בגיל 16 שברה לראשונה שיא לאומי. באליפות אוסטרליה בשחייה שנערכה בפברואר 1956, קבעה פרייזר שני שיאי עולם. הראשון, במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 1:04.5 דקות, שיפור לשיא בן 20 שנה של וילי דן אודן מהולנד (1:04.6 דקות); והשני, במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 2:20.7 דקות, שיפור לשיא בן 18 שנה של רנהילד ווגר מדנמרק (2:21.7 דקות). מספר חודשים לאחר מכן, באולימפיאדת מלבורן (1956), זכתה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר חופשי קבעה שיא עולם של 1:02.0 דקות, ובמשחה שליחות 4x100 מטר חופשי קבעה שיא עולם נוסף של 4:17.1 דקות. כמו כן, זכתה במדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 5:02.5 דקות, אחרי לוריין קראפ (4:54.6 דקות).

גם באולימפיאדת רומא (1960) זכתה פרייזר במדליית זהב במשחה ל-100 מטר חופשי, והפכה לאישה הראשונה בתולדות האולימפיאדה שהגנה על תוארה. היא אף זכתה בשתי מדליות כסף במשחי השליחות 4x100 מטר חופשי ו-4x100 מטר מעורב. למרות הצלחתה הגדולה, היו מלווים המשחקים ברומא בעימותים רבים בינה ובין מנהלי המשלחת האוסטרלית. לאחר שובה לאוסטרליה ולאחר שהתעמתה שוב עם הממסד הספורטיבי, הושעתה לשנתיים מהשתתפות בתחרויות.

מספר שבועות לפני אולימפיאדת טוקיו (1964) הייתה מעורבת פרייזר בתאונת דרכים קטלנית בה נהרגה אמה והיא עצמה נפצעה בצווארה ובעמוד השדרה שלה. למרות התאונה הקשה, התחרתה באולימפיאדה והצליחה לזכות בפעם השלישית ברציפות במדליית הזהב במשחה ל-100 מטר חופשי כשגברה על האמריקאית הצעירה, כוכבת תחרויות השחייה במשחקים, שרון סטודר.

גם משחקים אולימפיים אלו היו רצופי עימותים בין פרייזר ובין מנהלי נבחרת השחייה האוסטרלית. למרות הנחיה מפורשת שאסרה עליה להשתתף במצעד המשלחות בטקס הפתיחה של המשחקים, היא צעדה יחד עם המשלחת האוסטרלית. בנוסף, היא התייצבה למשחים לבושה בבגד הים שבו נהגה להתחרות ולא בבגד הים הרשמי של המשלחת האולימפית האוסטרלית, בעוד שהמשלחת התחייבה בהסכם ליצרן בגדי הים הרשמיים (בגד הים שלבשה היה של יצרן מתחרה). להגנתה טענה כי בגד הים הרשמי לא היה לה נוח. לשיא הגיעו הדברים כאשר בלילה שלאחר ניצחונה הגדול, לאחר שחגגו במסיבה, התגנבו פרייזר ומספר חברים במשלחת האוסטרלית אל הארמון הקיסרי של טוקיו והסירו את הדגל האולימפי מהתורן, ואף נטען בטעות כי פרייזר היא זו שטיפסה על התורן. החבורה נתפסה על ידי שומרי הארמון, הוסגרה למשטרה המקומית ונכלאה למעצר לילי. כשהתבררה לשוטרים זהות העצורים הם העניקו את הדגל לפרייזר לאות כבוד. אולם ארבעה חודשים לאחר שובה מטוקיו, החליט איגוד השחייה האוסטרלי להשעותה לעשר שנים. בעקבות ההשעייה הודיעה פרייזר על פרישתה משחייה תחרותית. מאוחר יותר, קוצרה ההשעיה לארבע שנים, אולם לא היה בכך כדי לשנות את החלטת הפרישה שלה.

לאחר פרישתה ניהלה פאב בבלמיין ועסקה באימון שחייה. ב-1988 נבחרה כנציגת בלמיין באספת המחוקקים של מדינת ניו סאות' ויילס.

למרות עימותיה עם הממסד הספורטיבי באוסטרליה, זכתה פרייזר ועדיין זוכה לתמיכה ציבורית נרחבת באוסטרליה. היא אמרה בזמנו: "תמיד הייתי ידועה בכך שאני אומרת את מה שאני חושבת, אולי זו הסיבה שאנשים מחבבים אותי". ב-1964 נבחרה כאשת השנה באוסטרליה. ב-1967 קיבלה תואר של חברה במסדר האימפריה הבריטית. ב-1996 נבחרה לדמות שמסמלת בצורה הטובה ביותר את אוסטרליה. ב-1998 קיבלה תואר של קצינה במסדר אוסטרליה. הייתה מנושאות הלפיד האולימפי בטקס פתיחת בהמשחקים האולימפיים בסידני בשנת 2000.

פרייזר היא אוהדת נלהבת של קבוצת רוגבי מסידני, ואף נמנית עם מועצת המנהלים של הקבוצה.

שיאי עולם עריכה

בין השנים 1964-1959 שברה 39 שיאי עולם (חלקם במשחים בהם המרחק נמדד ביארדים). הבולטים שבהם:

במשחה 100 מטר חופשי שברה בפברואר 1956 שיא עולם בן 20 שנה של ההולנדית וילי דן אודן, וקבעה זמן של 1:04.5 דקות.
במשחה ל-200 מטר חופשי שברה בפברואר 1956 שיא עולם בן 18 שנה של הדנית רנהילד ווגר, וקבעה זמן של 2:20.7 דקות. היא שיפרה שיא זה מספר פעמים נוספות, וב-1960 קבעה את שיאה האחרון במשחה זה בזמן של 2:11.6 דקות.
ב-27 באוקטובר 1962 קבעה במשחה 100 מטר חופשי במלבורן זמן של 59.9 שניות, והייתה לאישה הראשונה ששחתה 100 מטר בפחות מדקה.
ב-1964 קבעה את שיאה העולמי האחרון במשחה 100 מטר חופשי בזמן של 58.9 שניות. שיא זה החזיק מעמד 8 שנים, ונשבר לבסוף על ידי בת ארצה, שיין גולד.

כמו כן הייתה שותפה לקביעת שיאי עולם במשחי השליחות 4x100 מטר חופשי, כחלק מקבוצת השליחות של אוסטרליה.

בשנת 1965 זכתה פרייזר להיכלל בהיכל התהילה הבינלאומי של השחייה.^[4]

חייה האישיים עריכה

פרייזר הייתה נשואה והיא אם לבת. באוטוביוגרפיה שפרסמה ב-2001 תיארה מערכת יחסים לסבית שחוותה בתקופה של מתח רב, אך טענה כי אינה לסבית. בשנת 2005 השתתפה בגרסה האוסטרלית ל"רוקדים עם כוכבים", וסיימה במקום השישי.