דורון גלעזר
דורון גלעזר (נולד ב-17 ביולי 1952) הוא עיתונאי, עורך "מעריב" לשעבר, שימש כעורך תוכנית התחקירים "עובדה" וכיו"ר ועדת העורכים.
לידה |
17 ביולי 1952 (בן 72) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
ביוגרפיה
עריכהגלעזר נולד בשכונת אפקה בתל אביב, למד בבית הספר היסודי "אלחריזי" בתל ברוך, בתיכון 'אליאנס' ברמת אביב ומדעי המדינה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך השלים תואר ראשון בהיסטוריה. כבר ב-1973, כשהיה בן 21, מונה גלעזר לדוברה של תנועת השמאל 'מוקד'. בהמשך היה בין מקימי מחנה של"י ודוברה בבחירות 1977. גלעזר פרש מפעילות פוליטית בעקבות עליית הליכוד לשלטון ב-1977.
החל את דרכו העיתונאית בתחילת שנות השמונים בשבועון הירושלמי 'כל העיר'. החל מ-1989 היה עורכו הראשי במשך שש שנים.
באמצע שנות התשעים מונה גלעזר לעורך הראשי של מקומוני 'רשת שוקן' מקבוצת 'הארץ'. בסוף שנת 1996 מונה לערוך את שבועון סוף השבוע של 'ידיעות אחרונות'. לאחר כהונה בת ארבע שנים ב-7 ימים, מונה גלעזר לסגן העורך הראשי של 'ידיעות אחרונות' והאחראי על כלל המגזינים בעיתון.
בתחילת שנות האלפיים פרש גלעזר מידיעות אחרונות, פנה לקריירה טלוויזיונית. במשך שבע שנים היה העורך הראשי של תוכנית התחקירים 'עובדה עם אילנה דיין'. גלעזר שינה את מתכונת התוכנית לשלוש כתבות שבועיות.
בסוף 2007 מונה גלעזר, עם רות יובל, לעורכים ראשיים משותפים של העיתון 'מעריב' במקום אמנון דנקנר. גלעזר עצמו גם מונה ליו"ר ועדת העורכים של העיתונים היומיים, הגוף המייצג של העיתונות העברית. גלעזר ויובל שפירו את מצב העיתון מגרעון של חמישה מיליון שקל לחודש לגרעון של מיליון שקל אחד בלבד[דרוש מקור] ובלמו את הירידה בתפוצה[דרוש מקור]. כמו כן, הם שינו את הקו המערכתי בעיתון, לטובת מלחמה בשחיתות השלטונית ועבירות צווארון לבן, תמיכה במאבק למען עצמאות בית המשפט העליון ושמירה על זכויות הפרט. גלעזר ויובל התפטרו לאחר קרוב לשנתיים, בגלל סירובם להיענות לדרישות המו"ל עופר נמרודי לפטר כמאה עובדים נוספים, כדי לאזן את תקציבו של העיתון.
בעשור האחרון היה גלעזר חבר מועצת העיתונות, חבר הנהלת פסטיבל "דוקאביב", יועץ לגופי תקשורת ומרצה לעיתונות חוקרת במכללה האקדמית תל אביב-יפו ובמכללת נתניה. היה שותף, עם דוד דרעי ורות יובל, ליצירת הסרט והסדרה "סאלח, פה זה ארץ ישראל", יצירה שחשפה כיצד יושבו בשנות החמישים והששים עולי צפון אפריקה בעיירות הפיתוח בפריפריה. גלעזר ויובל היו עורכי התוכן של הסרט והסדרה והאחראים על התחקיר ופיתוח הנרטיב ההיסטורי שלה. הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר לשנת 2017 בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים, ובפרס הבימוי והתחקיר בפסטיבל דוקאביב 2017.
קישורים חיצוניים
עריכה- "תעודת עיתונאי" ברדיו תל אביב - רועי כ"ץ מארח את דורון גלעזר, באתר רדיו תל אביב, 13 בנובמבר 2015
- יונתן כיתאין, "נתניהו והימין מנצלים את מצוקתה הכלכלית של העיתונות", באתר גלובס, 27 בפברואר 2018
- עופר אדרת, דורון גלעזר: "חלק ניכר מהפרוטוקולים עדיין חבוי בארכיונים", באתר הארץ, 20 במרץ 2018
- אריאל שנבל, "זה לא סיפור על העבר, האפליה נמשכת", בעיתון מקור ראשון, 27 במרץ 2018
- דורון גלעזר, סגן עורך "ידיעות אחרונות", התפטר מתפקידו על רקע חילוקי דעות עם העורך הראשי, באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2001
- מי מנהל את העיתון, באתר העין השביעית, 8 במרץ 2018
- אהוד אשרי, המבחן של נמרודי, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2007
- עמיר קורץ, האם דורון גלעזר ורותי יובל הם העורכים שיצילו את "מעריב" מטביעה?, באתר TheMarker, 12 באוקטובר 2007
- ביז פורטל: דורון גלעזר: "דנקנר לא פילנתרופ, הוא קנה את 'מעריב' כדי להרוס את 'הארץ'", 6 דצמבר 2011
- נאום של דורון גלעזר בכנס העיתונאים הצעירים, 18 יולי 2008
- דורון גלעזר, סאלח: כשהשבט הלבן אומר את דברו, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2018
הערות שוליים
עריכה