דוריס מצואי

דוריס מצואי
Doris Matsui
	דיוקנה הרשמי של מצואי בקונגרס, 2011
	דיוקנה הרשמי של מצואי בקונגרס, 2011
לידה	25 בספטמבר 1944 (בת 79); פוסטון, אריזונה, ארצות הברית
שם מלא	דוריס אוקאדה מצואי
שם לידה	Doris Kazue Okada
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
עיסוק	פוליטיקאית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
דת	מתודיזם
בן זוג	בוב מצואי (2005-1966) ; רוג'ר סאנט (מאז 2020)
	matsui.house.gov
	10 במרץ 2005 – מכהנת; (19 שנים)
	→ בוב מצואי
מחוז בחירה	מחוז הקונגרס החמישי (2013-2005) ; מחוז הקונגרס השישי (2023-2013) ; מחוז הקונגרס השביעי (מאז 2023)

דוריס אוקאדה מצואי (באנגלית: Doris Okada Matsui; נולדה ב-25 בספטמבר 1944) היא פוליטיקאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השישי של מדינת קליפורניה, מאז 2005. היא נבחרה לראשונה אל הקונגרס בבחירות מיוחדות למילוי מקומו של בעלה המנוח, בוב, שנפטר כ-48 שעות טרם השבעתו לתקופת הכהונה ה-14 שלו. מצואי חברת המפלגה הדמוקרטית.

ביוגרפיה עריכה

מצואי נולדה בשם דוריס אוקאדה במחנה מעצר בפוסטון שבאריזונה, שם נאסרה משפחתה במסגרת כליאת היפנים בארצות הברית. היא גדלה בדינובה שבעמק המרכזי בקליפורניה. בזמן ששקדה על לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, הכירה את מי שיהיה בעלה לעתיד, בוב מצואי. לשניים נולד ילד אחד ושמו בריאן. בראשית דרכה הייתה עקרת בית וחברה פעילה בארגון "נשות עורכי הדין", כשאלה בעלה בוב היה עורך דין מקומי וחבר במועצת העירייה של סקרמנטו בטרם נבחר אל הקונגרס של ארצות הברית ב-1978. בני הזוג מצואי עברו אל וושינגטון הבירה לשם עבודתו של בוב בגבעת הקפיטול, וגידלו שם את בנם.

במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1992 התנדבה מצואי במטה הבחירות הנשיאותי של מושל ארקנסו ביל קלינטון. משהיה לנשיא הנבחר, הייתה חברה בצוות המעבר השלטוני של קלינטון. אחרי ההשבעה הנשיאותית בינואר 1993 מונתה לסגנית עוזר מיוחד עבור נשיא ארצות הברית וסגנית מנהלת לשכת קשרי הציבור של הבית הלבן, תחת אלכסיס הרמן. אחד מתפקידיה היה לעבוד עם קהילת האסייתים בארצות הברית. בספטמבר 2000 מינה אותה הנשיא קלינטון למועצת המנהלים של המרכז הבין-לאומי למלגאים ע"ש וודרו וילסון. בתום נשיאות קלינטון עבדה כשדלנית עד 2005, אז שבה לקליפורניה כדי להתמודד אל הקונגרס לאחר מותו של בעלה.

ב-1 בינואר 2005 נפטר בוב מצואי לאחר סיבוכים של התסמונת המיאלודיספלסטית. ב-9 בינואר, למחרת הלווייתו, אמרה מצאוי לתומכים כי תתמודד על המושב הריק שהותיר אחריו בעלה. בבחירות המיוחדות שהתקיימו ב-8 במרץ 2005 היא נבחרה לבית הנבחרים וגרפה כ-68% מהקולות. בדיווחי העיתונות נכתב כי מצאוי ניצחה בבחירות עוד בטרם פתיחת הקלפיות, מכיוון שרוב הקולות בבחירות היו כאלה של הצבעה מרחוק, בהם זכתה באופן גורף. בבחירות אמצע הכהונה של 2006 נבחרה לתקופת כהונה מלאה ומאז הוסיפה להיבחר שש פעמים נוספות ללא התנגדות משמעותית. זאת הודות להיותו של המחוז מעוז דמוקרטי מובהק, המיוצג על ידי דמוקרטים ברציפות מאז 1953.

בשנת 2007 מונתה מצואי בידי יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי למועצת הנאמנים של מכון סמית'סוניאן, שם כיהנה עד 2011. מצואי הייתה אחת משלושת חברי הבית היחידים שישבו במועצה. לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008 נשאה דברים בכנס הוועדה הדמוקרטית הלאומית ואף שימשה כפרלמנטרית עבור הוועדה. מבחינת אידאולוגיה פוליטית, מצואי היא ליברלית, ולראיה היא קיבלה דירוג בן מאה אחוזים מהקמפיין לזכויות אדם על עמדתה בדבר זכויות להט"ב בארצות הברית. היא תומכת במתן מימון עבור מקסיקו למלחמה בסמים^[2], החלת מס פרוגרסיבי והשבתת פרצות אוף-שורינג עבור עסקים. ב-2011 תמכה בביטול מדיניות אל תשאל, אל תספר והרחבת המימון לאמטרק. מצואי, חברה ותיקה בוועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים, מתמקדת מזה שנים בהפיכת סקרמנטו למוקד קלינטק בארצות הברית.