דורתה אנגלברכטסדאטר

סופרת נורווגית

דורתה אנגלברכטסדאטרנורווגית: Dorothe Engelbretsdatter) הייתה סופרת ומשוררת נורווגית, אשר נחשבת לסופרת האישה הראשונה בנורווגיה. היא נולדה בברגן שבנורווגיה ב-1634 וחיה שם עד מותה ב-1716. כתביה של אנגלברכטסדאטר כללו ברובם המנונים ופזמונים. הם עסקו בעיקר בדת, ושילבו גם מאפיינים פמיניסטיים הנחשבים לפורצי דרך לזמנה.

דורתה אנגלברכטסדאטר
Dorothe Engelbretsdatter
לידה 16 בינואר 1634
ברגן, דנמרק-נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בפברואר 1716 (בגיל 82)
ברגן, דנמרק-נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ambrosius Hardenbeck (24 באוקטובר 1652–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייה

עריכה

אנגלברכטסדאטר נולדה בברגן שבנורווגיה ב־16 בינואר 1634 לאנה וורנגל ואנגלברכט יורגנסון, שהיה כומר ותאולוג אמיד ומוערך. את רוב ילדותה העבירה אנגלברכטסדאטר בברגן, אך התגוררה בקופנהגן בין השנים 1647 ל-1650. בילדותה למדה אנגלברכטסדאטר קרוא וכתוב וזכתה לחינוך מקיף, בעיקר בנושאי הדת הנוצרית.[1]

בשנת 1652 נישאה אנגלברכטסדאטר לכומר ותאולוג בשם אמברוסיוס הארדנברק. הארדנברק היה אדם משכיל, והוא ירש את מקומו של אביה של אנגלברכטסדאטר בכנסייה בשנת 1659.[1] לשניים נולדו 9 ילדים, 7 מהם מתו בילדותם. את ספרה הראשון, "Siælens Sang-Offer" (בתרגום לעברית: "קורבן לשירת הנשמה"), הוציאה אנגלברכטסדאטר לאור לאחר מותם של שבעת ילדיה, והוא זכה להצלחה מסחרית לא מבוטלת והיה לרב מכר. עקב האופי המזמורי של כתיבתה, גם אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב נהנו משיריה אשר עברו מפה לאוזן.[2]

בשנת 1683 התאלמנה אנגלברכטסדאטר, ושני ילדיה אשר נותרו בחיים עזבו את ברגן.[2] לאחר אובדן בעלה, אנגלברכטסדאטר נקלעה לקשיים כלכליים, שכן היה עליה לפרנס את עצמה כמשוררת עצמאית ללא משפחה. היא נעזרה בקרובי משפחתה אשר חיו בקרבת קופנהגן ונסעה לדנמרק, שם פנתה למלך בבקשה לתמיכה כלכלית. היא קיבלה ממנו בעלות על כתביה, המקבילה לזכויות יוצרים, וכן פטור ממס לשארית חייה.[3] זכויות היוצרים תרמו להגדרתה של אנגלברכטסדאטר כסופרת הנורווגית הראשונה, על אף שנשים רבות נהגו לכתוב לפניה, אנגלברכטסדאטר הייתה הראשונה לקבל על כתביה זכויות, ולהיות מוכרת כיוצרת על ידי המלך.[3]

במהלך ביקורה בקופנהגן פגשה אנגלברכטסדאטר את המשורר הדני המפורסם תומאס קינגו (1643-1703).[4] בשנת 1685 הוציאה אנגלברכטסדאטר את ספרה השני-"Taare- Offer" (בתרגום לעברית: "מנחת דמעות"), שלא זכה להצלחה רבה כקודמו. היא חיה חיים צנועים בברגן, עד שאיבדה את בתה בשריפה אשר התרחשה בברגן בשנת 1702, שהשמידה את רוב הבתים בעיר.[5]

היא פנתה למלך דנמרק בשנית אך לא קיבלה מענה, ושבה לגור לבדה רק בשנת 1712, 4 שנים לפני מותה.[1]

לאורך שנות פועלה, ספגה אנגלברכטסדאטר ביקורת רבה, במיוחד בשל היותה אישה. רבים טענו שהיה זה בעלה שכתב את שיריה והיא פרסמה אותם בשמה (על אף שהוסיפה להוציא ספרים לאור גם לאחר מותו). בנוסף, רבים ביקרו את עבודתה כזו ה-"סוחטת דמעות"[2] העוסקת ברגש יתר על המידה. אנגלברכטסדאטר סברה שנשים יכולות ואף נדרשות לכתוב וליצור, ועסקה רבות בנשים בתנ"ך. היא נהגה לכנות את עצמה כ"דבורה" של ברגן.[5]

עבודתה

עריכה

אנגלברכטסדאטר פעלה בשיא תקופת הבארוק, ומאפייניהם של שיריה תאמו את מאפייני הבארוק. כתיבתה הייתה מלאת דימויים ואלגוריות, אך לא הייתה מתוחכמת ומרומזת כשל עמיתיה באותה התקופה. אנגלברכטסדאטר כתבה באופן כן, חושפני ולעיתים סרקסטי (בעיקר כאשר עסקה בביקורת נגד נשים באותה התקופה), ורבים הזדהו עם שיריה. רוב הדימויים בהם השתמשה היו יום-יומיים בהשוואה לדימויים הנפוצים בשירה של אותה התקופה.[2]

הפורמט העיקרי בו השתמשה בכתיבתה היה ההמנון, יצירה העוסקת בדת ונהוג לדקלמה בעת תפילה, והייתה נפוצה מאוד בסקנדינביה באותה התקופה. עבודותיה של אנגלברכטסדאטר שולבו לעיתים עם מנגינות עממיות ודוקלמו בכנסיות.[6]

הספר הראשון שהוציאה, "Siælens Sang-Offer" (שיצא לאור לראשונה ב-1678) כלל מגוון שירי תפילה והמנוני דת טקסיים, כאשר הסוגיה העיקרית בה עוסקות היצירות היא התהליך שעל הנפש לעבור בטרם מפגשה עם אלוהים.[1] ספר זה נחשב לספר המוערך והמצליח מבין יצירותיה.[2]

"Siælens Sang-Offer" הודפס בקריסטיאניה (כיום, אוסלו), והוא אחד מהספרים הראשונים שהודפסו שם. הספר היה אהוד ומוכר, ויצא לאור במעל 30 מהדורות שונות עד שנת 1868.[2]

ספרה השני של אנגלברכטסדאטר, "Taare- Offer", אשר ראה אור בשנת 1685, היה עיבוד של כתבי דת מאת פדר מולר- כומר נורווגי.[2] היא הקדישה את ספר זה למלכה שרלוט אמאליה מהאס (אנ').[1]

אנגלברכטסדאטר עסקה בנושא המוות והאובדן בספריה לעיתים תכופות. בפתיחה של ספרה הראשון, כתבה כי "צער חדש הוליד שירים חדשים". רבים משיריה הוקדשו לנושא המוות, הסבל האנושי וההתמודדות עמו.[6]

לקריאה נוספת

עריכה
  • An Encyclopedia Of Continental Women Writers (Volume 1)- קתרינה מ. וילסון
  • Economic Imperatives for Women's Writing in Early Modern Europe- כארמה פונט-פאז ונינה גירדינק

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 Engelbretsdatter, Dorothe (1634–1716), encyclopedia.com
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 קתרינה מ. וילסון, An Encyclopedia Of Continental Women Writers (volume 1), טיילור ופרנסיס, 1991
  3. ^ 1 2 אינר וודהאוס, BOLD OF PEN, BOLD IN INK, Nordic Women's Literature, ‏25 ביולי 2011
  4. ^ ליילה אקסלן, Dorothe Engelbretsdatter, Norwegian Biographical Lexicon
  5. ^ 1 2 כארמה פונט-פאז ונינה גירדינק, Economic Imperatives for Women's Writing in Early Modern Europe, בריל, 2018
  6. ^ 1 2 Soul Singing Sacrifice, Norwegian Digital Learning Arena, ‏16.05.2018