דיאטת אטקינס

דיאטת אטקינס, היא דיאטת הרזיה ואורח חיים תזונתי שפותחה על ידי ד"ר רוברט סי. אטקינס ומבוססת על תזונה דלת פחמימות[1].

דוגמה לארוחה בדיאטת אטקינס

ד"א אטקינס, שהיה קרדיולוג מומחה, היה הראשון לזהות מנגנון ירידה במשקל בזכות אכילת מזון עשיר בחלבונים ובשומן. לטענתו, הפחתת פחמימות בתזונה יכולה לשפר גם מדדי בריאות, כגון יתר לחץ דם, ובאופן כללי לשפר מצבים הקשורים לתיסמונת מטבולית[1].

הנחת היסוד שהנחתה את ד"ר אטקינס היא הטענה שלאורך רוב התפתחות האדם הוא ניזון מכמות קטנה יחסית של פחמימות, ואלו הפכו למרכיב העיקרי בתפריט רק לאחר הופעת החקלאות. לפיכך, גוף האדם לא מותאם לצריכת פחמימות בכמות שבה הן נצרכות כיום.

תזונה לפי דיאטת אטקינס

עריכה

המאכלים המותרים בסוג דיאטה זו (כמעט ללא הגבלה), הם בשרים לסוגיהם, דגים, גבינות וביצים. לעומתם לחמים, פסטות, תפוחי אדמה, בטטות ואלכוהול אסורים בשלב הראשון של הדיאטה ולאחר מכן מותרים בכמות קטנה.

לדיאטת אטקינס המקורית (אטקינס 20) ארבעה שלבים בהם מתקדמים לאורך הירידה במשקל[2][3]:

  1. צריכה של 20-25 גרם של פחמימות ביום. השלב בו התזונה מוגבלת ביותר, ליצירת קיטוזיס.
  2. צריכה של 25-50 גרם של פחמימות ביום והוספה של מאכלים מסוימים לתפריט.
  3. צריכה של 50-80 גרם של פחמימות ביום. בשלב זה מגיעים למשקל היעד.
  4. שלב התחזוקה - צריכה של 80-100 גרם של פחמימות ביום.

אנשים המקפידים על כללי דיאטת אטקינס, נמנעים במהלך השבועיים הראשונים לדיאטה מאכילת פחמימות ואף ממאכלים המשלבים חלבונים עם פחמימות, כגון קטניות. הם מרבים בשתיית מים.

תוספי מזון כגון מינרלים, מולטי-ויטמינים וחומצות שומן מומלצים במהלך הדיאטה.

מחקר שנערך ב-New England Journal of Medicine לאורך שנה, במאי 2003, בו נבדקו 63 אנשים עם בעיית משקל, שחולקו באופן אקראי בין דיאטת אטקינס לדיאטה "קלאסית", עתירת פחמימות ודלת שומנים, מצא שדיאטת אטקינס יעילה יותר. מהמחקר עולה כי לאחר שישה חודשים, המטופלים בדיאטת אטקינס איבדו כפול ממשקלם לעומת המטופלים בדיאטה רגילה (7 אחוזים מהמשקל לעומת 3.2 אחוזים בדיאטה הקלאסית). לאחר שישה חודשים נוספים ההבדל בין הדיאטות כבר לא היה משמעותי, אך מטופלי דיאטת אטקינס הציגו רמות גבוהות יותר של HDL יחסית למטופלי הדיאטה הקלאסית.

מחקר שהתפרסם בשנת 2008 ב"ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", ונערך בישראל (על עובדי הכור בדימונה) הוכיח שוב כי דיאטה זו יעילה ביותר, הן בירידה במשקל והן בשליטה על רמות שומנים בדם. במחקר זה, דיאטת אטקינס הייתה שוות ערך לדיאטה ים תיכונית (עשירה בירקות, פירות, דגנים, דגים ושמן זית) ושתיהן טובות יותר מהדיאטה הקלאסית דלת הקלוריות.

עם זאת, על פי התזונאית דנה וויילר, "המחקרים נעשו במשך שנה בלבד, ותוצאותיהם אינן מלמדות על ההשפעות של הדיאטה לטווח הארוך. יותר מזה: המחקרים נערכו במסגרת מכון אטקינס. מעולם לא נערך מחקר בלתי תלוי, שבדק בצורה אובייקטיבית את השפעות הדיאטה".[4]

דיאטה קטוגנית

עריכה
  ערך מורחב – דיאטה קטוגנית

השלב ההתחלתי של דיאטת אטקינס הוא דיאטה קטוגנית. בדיאטות קטוגניות יש ייצור של קטונים, התורמים לייצור אנרגיה במעגל קרבס.[5] דיאטות קטוגניות נשענות על תגובת אינסולין לגלוקוז בדם, משום שאלה המשתמשים בדיאטה הקטוגנית אוכלים מעט מאוד פחמימות אין גלוקוז שיכול לגרום לתגובת אינסולין. כאשר אין תגובת גלוקוז-אינסולין יש שינויים הורמונליים מסוימים, היכולים לגרום לשומן להיות מנוצל כאנרגיה. משום ששומר הדיאטה לא אוכל יותר פחמימות, אין גליקוגן בכבד וכך הכבד ממיר שומן לחומצות שומן חופשיות ולגופיפי קטון. תהליך זה נקרא קטוזיס. בשל כך חייב הגוף לנצל שומנים כמקור הדלק העיקרי.[5]

ביקורת

עריכה

מרבית הממסד הרפואי מתנגד לדיאטת אטקינס, וטוען כי היא טומנת בחובה סכנות רבות. האגודה הרפואית האמריקנית כינתה אותה "טירוף תזונתי מסוכן".[6][7] גם ארגון הבריאות העולמי לא המליץ עליה.

מחקרים אחדים הראו שתזונה דלת-פחמימות, כגון דיאטת אטקינס, לא יעילה להורדת משקל לטווח הארוך בשל הקושי להתמיד בה, וכן שטומנת בחובה סכנות בריאותיות. בתזונה זו ישנה צריכה מוגברת של שומנים וחלבונים והגבלה בצריכת מינרלים, ויטמינים וסיבים. השימוש של הגוף בשומן כמקור האנרגיה העיקרי עלול לגרום לקיטוזיס, אשר בתורו עלול להוביל להתייבשות מטאבולית בה הגוף משתמש במאגרי המים של עצמו לפירוק החלבון. בנוסף ישנו שחרור של רדיקלים חופשיים, אשר יוצר עומס על איברים שונים, ביניהם הלב, אשר תוצאותיו עלולות להיות רציניות ואף קטלניות. עומס זה בשילוב עם צריכת הסיבים הדלה מעלים את הסיכון לסרטן בריאות ובמערכת העיכול. בנוסף, ישנו סיכון מוגבר לרמות גבוהות של חומצת שתן בדם (Hyperuricemia) המתבטאות בכאבי פרקים ושיגדון, ולרמות גבוהות של סידן בשתן (hypercalcuria) המובילות לאבנים בכליות ואוסטאופורוזיס. בקרב אנשים הסובלים מבעיות בכליות או נטייה "רדומה" למחלות כליות, תזונה עתירת חלבון עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בתפקודי הכליות.[8][9]

בשנת 2001 הוציאה אגודת הלב האמריקנית אזהרה נגד דיאטות עתירות חלבון. לדבריהם, הגם שתזונה כזו לזמן קצר אינה מסוכנת לרוב האנשים הבריאים, אין מחקרים רפואיים ארוכי טווח שתומכים ביעילותה או בטיחותה. דיאטות אלו מקושרות באופן כללי עם צריכה מוגברת של שומן, שומן רווי וכולסטרול. הירידה במשקל נגרמת בעיקרה מאיבוד נוזלים המקושר לצריכת פחמימות נמוכה, הגבלה קלורית ודיכוי תאבון שמקורו בקיטוזיס, וכל השפעה חיובית על הליפידים בדם ועל העמידות לאינסולין נובעת מהירידה במשקל ולא מהשינוי בהרכב הקלורי. הצורכים תזונה כזו נמצאים בסיכון לצריכת ויטמינים ומינרלים לא מספקת וכן לאבנורמליות בלב, בכליות, בעצמות ובכבד.[10]

האגודה האמריקנית לסכרת הוציאה אזהרה נגד דיאטות דלות פחמימות, תוך הדגשה של חשיבות שילוב פחמימות שמקורן בדגנים מלאים, פירות, ירקות וחלב דל-שומן בתזונה. עמדה זו מקובלת גם על הקולג' האמריקאי לרפואה מונעת והאגודה האמריקאית לדיאטטיקה.[9]

יש הטוענים כי הדיאטה מסכנת גם את מערכת העצבים. הסכנה טמונה בכך שהפחמימות מעלות את רמת ההורמון סרוטונין בדם, שלו יש קשר חזק למצב-הרוח. היעדר הפחמימות בדיאטה פגע במצב רוחם של האנשים שהשתמשו בה, והיו אנשים שנכנסו לדיכאון והתקשו לתפקד בגלל הדיאטה.[8]

המתנגדים טוענים שבגלל שדיאטת אטקינס היא משטר תזונתי קפדני במיוחד, יכולות להיות לה השלכות קיצוניות על הבריאות, כולל אי-ספיקת כליות, אבנים בכיס המרה ומחלות לב. נטען גם שעודף השומנים במחזור הדם עלול לגרום במקרים קיצוניים למוות.[6]

על-פי ד"ר רוברט אטקינס עצמו, הדיאטה יעילה כי השומנים אינם הגורם למגפת ההשמנה העולמית, אלא הפחמימות. אולם על פי הממסד הרפואי, דיאטת אטקינס מנוגדת לכל כללי האכילה הנכונה והמלצות התזונה המקובלות, שגורסות דיאטה דלה בשומנים - לא יותר מ-30 אחוז מצריכת הקלוריות היומית - ועתירת פחמימות מורכבות. כתוצאה מכך, הדיאטה נפסלה על ידי גופי בריאות כמו האגודה הרפואית האמריקאית.[דרוש מקור]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 דיאטת אטקינס, באתר https://www.mayoclinic.org/
  2. ^ Lisa Fields, Atkins Diet: Does It Really Work?, WebMD
  3. ^ Atkins 20®: A Low Carb Ketogenic Diet - How It Works, Atkins.com
  4. ^ משה רונן, עלייתה ונפילתה של דיאטת אטקינס, באתר ynet, 21 בינואר 2004
  5. ^ 1 2 Pittier A, Corrigan F, (2001). "The ketogenic diet: healthy or harmful? a review in light of its renewed popularity". Trinity Student Medical Journal. 2 (5): 39–41.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  6. ^ 1 2 מיכל שרון, דיאטת אטקינס: כל האמת, באתר ynet, 26 בנובמבר 2003
  7. ^ דנית ניצן, מסדר דיאטת אטקינס, באתר הארץ, 19 במאי 2005
  8. ^ 1 2 משה רונן, עלייתה ונפילתה של דיאטת אטקינס, באתר ynet, 21 בינואר 2004
  9. ^ 1 2 Ghanim Salih Mahdi, The Atkin’s diet controversy, Annals of Saudi Medicine 26(3), 2006, עמ' 244-245
  10. ^ Nutrition Committee of the Council on Nutrition, Physical Activity, and Metabolism of the American Heart Association, Dietary protein and weight reduction: a statement for healthcare professionals from the Nutrition Committee of the Council on Nutrition, Physical Activity, and Metabolism of the American Heart Association, PubMed, 2001