דיאן לוברן

כדורגלן קרואטי

דיאן לוברןקרואטית: Dejan Lovren; נולד ב-5 ביולי 1989) הוא כדורגלן קרואטי המשחק בעמדת הבלם באולימפיק ליון.

דיאן לוברן
Dejan Lovren
לוברן במדי זניט, 27 בינואר 2021
לוברן במדי זניט, 27 בינואר 2021
מידע אישי
לידה 5 ביולי 1989 (בן 34)
זניצה שביוגוסלביה
שם מלא דיאן לוברן
גובה 1.88 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער

20042006
קרלובץ
דינמו זאגרב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
20062010
2006–2008
20102013
2013–2014
2014–2020
2020–2023
2023–
דינמו זאגרב
אינטר זאפרשיץ'
ליון
סאות'המפטון
ליברפול
זניט סנקט פטרבורג
ליון
37 (1)
50 (1)
73 (2)
31 (2)
131 (5)
50 (3)
17 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
20092022 קרואטיהקרואטיה קרואטיה 78 (5)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-7 ביולי 2023

ראשית חיים עריכה

לוברן נולד להורים קרואטים בזניצה שביוגוסלביה, כיום בוסניה והרצגובינה. כשהיה בן שלוש, עם תחילת מלחמת האזרחים ביוגוסלביה, ברחה משפחתו של לוברן למינכן. לוברן גדל והתחנך בעיר, ובגיל עשר עבר עם משפחתו לעיר קרלובץ שבקרואטיה, מולדת הוריו.

קריירה עריכה

קרואטיה עריכה

לוברן החל את הקריירה בקבוצת הנוער של קרלובץ. ב-2004, זוהה לוברן על ידי סקאוטים של דינמו זאגרב, ועבר לשחק באקדמיית הנוער של הקבוצה. ב-2006 ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של המועדון. לאחר עונתו הראשונה בקבוצת הבוגרים, הושאל לוברן לאינטר זאפרשיץ', שירדה לליגה השנייה בקרואטיה בקיץ שלפני כן. בעונת ההשאלה הראשונה באינטר זאפרשיץ', רשם לוברן 21 הופעות, והיה שותף לעלייתה של הקבוצה לליגת העל הקרואטית. לוברן הושאל לעונה נוספת לאינטר זאפרשיץ', ורשם 29 הופעות במדי הקבוצה. ב-10 במאי 2008, כבש לוברן את שער הבכורה שלו בקריירה, בהפסד 1–2 לאוסייק. בעונה שלאחר מכן חזר לוברן לדינמו זאגרב והפך לשחקן הרכב קבוע בקבוצה, כשהוא בן 20. בעונת 2008/09, רשם 38 הופעות ושלושה שערים בכל המסגרות.

ליון עריכה

בינואר 2010, חתם בליון מליגת העל הצרפתית על חוזה לארבע וחצי שנים תמורת 9.5 מיליון אירו. לוברן ערך את הופעת הבכורה שלו ב-24 בינואר, כאשר פתח בהרכב במשחק הגביע הצרפתי, נגד מונקו. לוברן סיים את עונת 2009/10 עם עשר הופעות במדי ליון, רובן כמחליף. הוא לא הורשה לשחק במדי ליון במסגרת ליגת האלופות, בשל שכבר רשם ארבע הופעות במוקדמות ליגת האלופות באותה עונה במדי דינמו זאגרב, לפני שנמכר. לאחר עזיבתם של ז'ין אליין בומסונג ומתיאו בודמר, הפך לוברן לשחקן הרכב ראשון בליון, וכמה פעמים במהלך העונה אף שיחק כמגן ימני או שמאלי, והפך את עצמו ל"שחקן כלבו" הגנתי. בנובמבר, דורג לוברן על ידי העיתון הספרדי, דון בלון, לאחד מ-100 שחקני ההגנה הצעירים (עד גיל 23) הטובים בעולם. ב-24 בינואר 2012 האריך את חוזהו בליון בארבע שנים, ובאותה עונה זכה איתה בגביע הצרפתי.

אנגליה עריכה

ב-14 ביוני 2013, חתם בסאות'המפטון על חוזה לארבע שנים תמורת סכום המוערך בתקשורת האנגלית בכ-8.5 מיליון ליש"ט. הוא רשם את הופעת הבכורה שלו ב-17 באוגוסט, במשחק הפרמייר ליג נגד וסט ברומיץ' אלביון. לוברן כבש את שער הבכורה שלו במדי סאות'המפטון ב-21 בספטמבר, והוביל את קבוצתו לניצחון 0–1 נגד ליברפול.

ב-27 ביולי 2014 חתם בליברפול עבור דמי העברה של 25 מיליון יורו. ב-17 באוגוסט ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בניצחון 1–2 על קבוצתו הקודמת סאות'המפטון. ב-28 באוקטובר 2014 כבש את שערו הראשון בקבוצה בניצחון 1–2 על סוונסי סיטי בגביע הליגה.

בעונת 2015/2016 בליגה האירופית העפילו לוברן וליברפול עד למשחק הגמר, שם פתח בהרכב בהפסד קבוצתו 1–3 לסביליה. בעונת 2017/2018 בליגת האלופות העפיל יחד עם ליברפול למשחק הגמר אך נכנעו לריאל מדריד בתוצאה 1–3. הבלם פתח בהרכב והשלים 90 דקות. ב-28 באפריל 2017, לוברן האריך את חוזהו בליברפול, עד 2021. גם בעונת 2018/2019 בליגת האלופות העפיל עם ליברפול לגמר ליגת האלופות אך לא שותף בניצחון קבוצתו 0–2 על טוטנהאם. בסיום עונת 2019/2020 זכה עם הקבוצה באליפות אנגליה,[1] לוברן ערך עשר הופעות בלבד במדי הקבוצה באותה העונה.

זניט עריכה

ב־27 ביולי 2020 חתם לשלוש שנים בזניט סנקט פטרבורג מליגת העל הרוסית בכדורגל תמורת 12 מיליון ליש"ט.[2] את הופעת הבכורה ערך במסגרת הסופר קאפ הרוסי בכדורגל, ב-7 באוגוסט, שבו קבוצתו גברה על לוקומוטיב וזכתה בסופר קאפ. את הופעת הבכורה בליגה ערך במחזור הראשון, במשחק החוץ נגד רוטור וולגוגרד, ב-11 באוגוסט 2020. את שער הבכורה במדי זניט הבקיע במחזור ה־2 נגד רוסטוב ב־15 באוגוסט 2020 כשנגח לרשת בניצחון קבוצתו 0–2.[3]

ב־8 בנובמבר 2020, במשחק מול קרסנודאר, עלה לראשונה כקפטן הקבוצה ושימש זמנית כקפטן במספר משחקים. ב־16 בדצמבר 2020, הבקיע שער עצמי במשחק הקלאסיקו הרוסי מול ספרטק, שבו קבוצתו ניצחה 1–3. עם זאת התברג בעמדת קפטן הקבוצה החל מעונת 2020/2021 ועד לעזיבתו בדצמבר 2022.

חזרה לצרפת עריכה

בינואר 2023 חזר לאולימפיק ליון, עשר שנים לאחר שעזב אותה.

במדי נבחרת קרואטיה עריכה

אף על פי שנולד בבוסניה, לוברן מחזיק באזרחות קרואטית ובחר לשחק בנבחרת קרואטיה. הוא ייצג את נבחרת קרואטיה בכל הגילאים, החל מגיל 14 ועד הבוגרים. ב-2009 זומן לראשונה לנבחרת קרואטיה על ידי מאמן הנבחרת, סלאבן ביליץ', שהזמין אותו למשחק הידידות נגד בלארוס. ב-2 בספטמבר 2011, כבש את שער הבכורה שלו במדי נבחרת קרואטיה, כשנגח לרשת בניצחון 1–3 על מלטה במסגרת מוקדמות יורו 2012. הוא נכלל בסגל האחרון של סלאבן ביליץ' ליורו 2012, אך שבוע לפני תחילת הטורניר נפצע ויצא מהסגל. הוא זומן למונדיאל 2014, ובמשחק הפתיחה נגד ברזיל שרק השופט יואיצ'י נישימורה לפנדל שנוי במחלוקת כנגדו לאחר שספק הכשיל ברחבה את פרד בדקה ה-69, במשחק שהסתיים ב־3-1 לנבחרת ברזיל. לוברן זומן למשחקי מונדיאל 2018 בו שיחק את מלוא הדקות, והיה שותף להעפלה ההיסטורית של נבחרתו למשחק הגמר.

נכלל בסגל נבחרת קרואטיה לטורניר מונדיאל 2022.[4]

בפברואר 2023 הודיע על פרישה מהנבחרת.

חיים אישיים עריכה

לוברן נקרא על שמו של אגדת הכדורגל המונטנגרי, דז'אן סביצ'ביץ'. הוא דובר קרואטית, גרמנית, אנגלית וצרפתית. אחיו, דאבור לוברן, משחק בליגת העל הקרואטית.

בשנת 2005, כשהיה בן 16, היה לראשונה במערכת יחסים עם אניטה סקוליץ'. הזוג עבר משבר במהלך חייו בליון והם נפרדו לזמן קצר, אך לאחר מכן התפייסו וחזרו לחיות כזוג. זמן קצר לאחר מכן, נכנסה סקוליץ' להריון והזוג התחתן ביולי 2012. ב-28 באוגוסט באותה שנה, נולדה להם בת בשם אלנה. הזוג התחתן ביוני 2013. ב־21 ביוני 2015 נולד בנם, ג'וסיפ, שנקרא על שם סבו של אביו של לוברן.

בפברואר 2017 פרסמה LFC TV סרט דוקומנטרי קצר בשם: "Lovren: My Life as Refugee" בו סיפר הכדורגלן על חוויותיו, חייו הקשים והטראומות וביקש סובלנות רבה יותר לפליטים באומרו:

כשאני רואה מה קורה היום (עם פליטים) אני פשוט זוכר את הקטע שלי, את המשפחה שלי ואיך אנשים לא רוצים אותך במדינה שלהם. אני מבין שאנשים רוצים להגן על עצמם, אבל לאנשים אין בתים. זאת לא אשמה שלהם, הם נלחמים על חייהם רק כדי להציל את ילדיהם. הם רוצים מקום בטוח לילדיהם ולעתידם. עברתי את כל זה ואני יודע מה עוברות כאלה משפחות. תנו להם סיכוי, תנו להם, ככה אתה יכול לראות מי האנשים הטובים ומי לא.[5][6]

תארים עריכה

דינמו זאגרב
אינטר זאפרשיץ'
ליון
ליברפול
זניט

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דיאן לוברן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Liverpool win Premier League: Reds' 30-year wait for top-flight title ends". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2020-06-25. נבדק ב-2020-07-28.
  2. ^ "Dejan Lovren is a Zenit player!". en.fc-zenit.ru. 27 ביולי 2020. נבדק ב-27 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Dejan Lovren's dream start to life at Zenit continues after Liverpool transfer
  4. ^ Croatia Squad בחשבון הטוויטר הרשמי של התאחדות הכדורגל הקרואטית, 9 בנובמבר 2022
  5. ^ Taylor, Daniel (2017-02-08). "Dejan Lovren: 'I know what refugees are going through – give them a chance'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-06-06.
  6. ^ LFCTV GO, video.liverpoolfc.com


נבחרת קרואטיהמונדיאל 2014

1 פלטיקוסה • 2 ורסאלקו • 3 פראניץ' • 4 פרישיץ' • 5 צ'ורלוקה • 6 לוברן • 7 רקיטיץ' • 8 ווקוייביץ' • 9 ילאביץ' • 10 מודריץ' • 11 סרנה • 12 זלאניקה • 13 שילדנפלד • 14 ברוזוביץ' • 15 באדל • 16 רביץ' • 17 מנדז'וקיץ' • 18 אוליץ' • 19 סאמיר • 20 קובאצ'יץ' • 21 וידה • 22 אדוארדו • 23 סובשיץ' • מאמן: קובאץ'

קרואטיה 
נבחרת קרואטיהמונדיאל 2018 (מקום שני)

1 ליבאקוביץ' • 2 ורסאלקו • 3 סטריניץ' • 4 פרישיץ' • 5 צ'ורלוקה • 6 לוברן • 7 רקיטיץ' • 8 קובאצ'יץ' • 9 קרמאריץ' • 10 מודריץ' • 11 ברוזוביץ' • 12 ל. קאליניץ' • 13 ידבאיי • 14 ברדאריץ' • 15 צ'אלטה-קאר • 16 נ. קאליניץ' • 17 מנדז'וקיץ' • 18 רביץ' • 19 באדל • 20 פיאצה • 21 וידה • 22 פיבאריץ' • 23 סובשיץ' • מאמן: דאליץ'

קרואטיה 
נבחרת קרואטיהיורו 2020

1 ליבאקוביץ' • 2 ורסאלקו • 3 בארישיץ' • 4 פרישיץ' • 5 צ'אלטה-קאר • 6 לוברן • 7 ברקאלו • 8 קובאצ'יץ' • 9 קראמריץ' • 10 מודריץ' • 11 ברוזוביץ' • 12 קאליניץ' • 13 ולאשיץ' • 14 בודימיר • 15 פשאליץ' • 16 שקוריץ' • 17 רביץ' • 18 אורשיץ' • 19 באדל • 20 פטקוביץ' • 21 וידה • 22 יוראנוביץ' • 23 סלוגה • 24 ברדאריץ' • 25 גברדיול • 26 איוואנושץ • מאמן: דאליץ'

קרואטיה 
נבחרת קרואטיהמונדיאל 2022 (מקום שלישי)

1 ליבאקוביץ' • 2 סטנישיץ' • 3 בארישיץ' • 4 פרישיץ' • 5 ארליץ' • 6 לוברן • 7 מאייר • 8 קובאצ'יץ' • 9 קרמאריץ' • 10 מודריץ' • 11 ברוזוביץ' • 12 גרביץ' • 13 ולאשיץ' • 14 ליבאיה • 15 פשאליץ' • 16 פטקוביץ' • 17 בודימיר • 18 אורשיץ' • 19 סוסה • 20 גברדיול • 21 וידה • 22 יוראנוביץ' • 23 איבושיץ' • 24 שוטאלו • 25 סוצ'יץ' • 26 יאקיץ' • מאמן: דאליץ'

קרואטיה