דיבייט

(הופנה מהדף דיבייטינג)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט יתר, בלבול בנושא הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

דִּיבֵּייט -  Debate; Debating (מַעֲמָת, על פי האקדמיה ללשון עברית[1]) הוא ויכוח תחרותי, שבו קבוצות אחדות (סגנון הדיבייט מכתיב את מספר הקבוצות וגודלן) מגנות על נושא מוסכם או תוקפות אותו. העמדות שמציגים המשתתפים נקבעות על פי כללי התחרות ולא על פי עמדתם האידיאולוגית. ברוב סגנונות הדיבייט הדגש אינו מושם על ידע, נושא הדיון מוצג למתמודדים זמן קצר לפני הפתיחה ונאסר על המתחרים להשתמש באמצעים אלקטרוניים או אחרים לאיסוף מידע נוסף. הלוגיקה, הקוהרנטיות של הטיעון ותמיכת המסקנה, ולעתים גם סגנון ההופעה (בחירת השפה, שפת הגוף, קשר העין וכיוצא באלו) הם שעומדים לשיפוט.

רוב מוחלט של המתחרים בדיבייט בא מקרב תלמידי תיכונים וסטודנטים באוניברסיטאות ברחבי העולם.

ברוב המדינות שבהן יש מועדוני דיבייט פעילים (כולל בישראל) פועלות ליגות ארציות, שאחראיות על התיאום בין המועדונים. על תחרויות בינלאומיות חשובות אחראיות מועצות שכוללות את נציגי המדינות המשתתפות, והן ממנות ועדה מארגנת אד-הוק לקראת כל תחרות.,

המילה "דיבייט" מתייחסת גם לאירוע מונחה שבו שני אנשים או יותר צריכים להציג את עמדותיהם המנוגדות; לדוגמה, שני מתמודדים לאותו התפקיד בבחירות. בעברית, אירועים כאלה נקראים לרוב "עימות" או "דיון מונחה".

היסטוריהעריכה

בצורתו המודרנית התפתח הדיבייט במאה ה-18, ב"מועדוני ויכוחים", ציבוריים ופרטיים, שהיו נפוצים בבריטניה, בעיקר בלונדון.[2]

הנושאים שנידונו היו מגוונים, ממדיניות ועד אהבה ונישואין – וכך גם המשתתפים: גברים ונשים, מכל קצוות המדרג החברתי, רבים מהם עובדי כפיים, מן המעמדות הנמוכים. במועדון רובין הוד, למשל, היו מתכנסים, החל בשנות ה-30 של המאה ה-18, עשרות אנשים, מעלים נושאים, ולכל מי ששילם את דמי הכניסה הייתה זכות נאום בנושא למשך שבע דקות (ממש כמו רבים מסגנונות המשחק היום) שלאחריהן היה היו"ר מכה בפטיש, להפסקה.[3]

לקראת סוף המאה ה-18 דעכו מועדוני הדיבייט, בעיקר לנוכח המהפכה הצרפתית וההרגשה של השלטונות בבריטניה שהוויכוחים, שהיו לא פעם פוליטיים, עלולים להמריד את ההמונים.

מועדוני הדיבייט באוניברסיטאות של בריטניה החלו להתפתח דווקא בשנים שבהן נעלמו מועדוני הדיבייט העממיים. מועדון הדיבייט של טריניטי קולג' האירי היה החלוץ והוקם כבר בשנת 1770,[4] ואחריו – המועדון של האוניברסיטה של סנט אנדרוז (1794).[5] התאחדות הדיבייט של אוניברסיטת קיימברידג', שהוקמה ב-1815, היא המועדון היחיד שפועל ברציפות מאז ועד היום.[6] גם מועדון הדיבייט הראשון במה שתהיה לימים ארצות הברית של אמריקה, באוניברסיטת פרינסטון, הוקם בימים ההם.[7]

לאורך המאות ה-19 וראשית ה-20 צבר המשחק תאוצה בעיקר בארצות הדוברות אנגלית.

התחרות על גביע העולם בדיבייט לאוניברסיטאות (WUDC) נערכה לראשונה בשנת 1981.[8] שבע שנים אחר כך, ב-1988, החלו גם משחקי אליפות עולם לבתי הספר (WSDC).[9]

סגנונות דיבייטעריכה

יש סגנונות רבים בדיבייט, שנוהגים בחלקי עולם שונים ובמוסדות שונים, הבולטים שבהם הנם:

דיבייט פרלמנטרי בריטי - ארבע קבוצות בנות שני חברים כל אחת, שתיים בתפקיד "ממשלה", שתומכות בהצעה לסדר היום ("motion") המוכתבת מראש, ושתיים בתפקיד האופוזיציה, שמתנגדות לה. ההצעה לסדר היום מוצגת למתמודדים כרבע שעה לפני תחילת ההתמודדות. [10]

הסגנון הפרלמנטרי הבריטי הוא ההליך המקובל בתחרות על גביע העולם לאוניברסיטאות.[11]

דיבייט אמריקני כולל חמש שיטות, שהחשובות שבהן הינן:

דיבייט פרלמנטרי אמריקני - שתי קבוצות בנות שני חברים, אחת "ממשלה" ואחת "אופוזיציה". כמו בסגנון הבריטי – הנושא מובא בפני המתמודדים רק כעשר דקות לפני תחילת ההתמודדות.[12]

דיבייט מדיניות - שתי קבוצות בנות שני חברים, אחת "חיובית" אחת "שלילית". הנושא ידוע זמן ארוך מראש, והדגש בשיפוט הוא על תחקיר; תוספת עובדות היא תוספת תוקף.[13]

דיבייט לינקולן דאגלס - שני משתתפים, זה כנגד זה, גם כאן הנושא ידוע מראש. הדגש הוא על ערכים.[14]  

דיבייט אוסטרל-אסייתי – שתי קבוצות בנות שלושה חברים, אחת "ממשלה" ואחת "אופוזיציה". דומה לסגנון הפרלמנטרי, הנושא מוצג חצי שעה לפני תחילת ההתמודדות.[15]

דיבייט בתי ספר - דומה לסגנון האוסטרל-אסייתי, שתי קבוצות בנות שלושה חברים. זהו הפורמט שבו מתנהלת אליפות העולם לבתי-ספר בדיבייט. אחדים מן הנושאים, אך לא כולם, מוצגים למשתתפים זמן רב לפני הדיון.[16]

ביקורתעריכה

הדיבייט נחשב אצל תומכיו לכלי המשפר את הכישרון הרטורי, כושר השכנוע והעמידה מול קהל, החשיבה המסודרת, ההקשבה הביקורתית ותרבות הדיון.

ביקורת המוטחת על הדיבייט לעיתים תכופות היא שהדיבייט שוחק את היושר האינטלקטואלי ומקשה על האמונה בערכים, מפני שהוא מכריח את משתתפיו להגן על עמדות שאינם מאמינים בהן. תומכי הדיבייט יגיבו שההגנה על עמדות שהאדם אינו מאמין בהן אינה מקשה עליו להאמין בערכים כלשהם, אלא להפך, מסייעת לו להאמין בערכים אלה בצורה יותר בוגרת תוך כדי התמודדות עם דעות אחרות.

ביקורת נוספת היא שהדיבייט מדגיש את סגנון הדיבור על חשבון תוכנו, ובכך מעודד את השימוש בדמגוגיה ובמניפולציה של השומעים. תומכי הדיבייט יגיבו שתרבות הדיבייט מתייחסת לסגנון ככלי להעברת התוכן בצורה האפקטיבית ביותר ולא כתחליף לו, וכי על פי הנוהג מתן הניקוד לכל קבוצה נקבע בסופו של דבר על בסיס איכות התוכן שהציגו הדוברים. מעבר לכך, ההיחשפות לטקטיקות רטוריות היא חשובה מפני שהמודעות להן מונעת את האדם מללכת שולל אחריהן כשומע.

דיבייט בעולםעריכה

המקור ההיסטורי של הדיבייט הוא בפעילויות חברתיות של האוניברסיטאות האנגליות אוקספורד וקיימברידג'. אי לכך, מרכזי הדיבייט בעולם נמצאים בבריטניה ובמדינות שתרבותיהן מושפעות ממנה כגון אירלנד, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. אמנם יש עשרות מדינות אחרות שמתקיימת בהן פעילות דיבייט משגשגת.

התיאום העולמי של פעילות הדיבייט במוסדות להשכלה גבוהה מופקד בידי מועצת הדיבייטינג העולמית לאוניברסיטאות (World Universities Debating Council), האחראית על אליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות (World Universities Debating Championships). אליפות זו מתקיימת בכל שנה בשבוע שבו חל ה-1 בינואר. בשנים האחרונות השתתפו בה כ-900 דיבייטורים. במישור הבית-ספרי, מועצת הדיבייטינג העולמית לבתי-ספר מתאמת את אליפות העולם בדיבייטינג לבתי-ספר.

גופי תיאום בינלאומיים אחרים:

  • מועצת הדיבייטינג האירופית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
  • מועצת הדיבייטינג האוסטרל-אסייתית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אוסטרל-אסיה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
  • מועצת הדיבייטינג האסייתית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אסיה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
  • האיגוד האמריקני לדיבייט פרלמנטרי, החברה האוניברסיטאית הקנדית לדיבייט בין-מכללתי: אחראים על אליפות צפון-אמריקה בדיבייטינג.

דיבייט בישראלעריכה

  ערך מורחב – דיבייט בישראל

מוסדות להשכלה גבוההעריכה

מועדוני דיבייט קיימים באוניברסיטאות ובמכללות רבות בישראל. חלק מהמועדונים הללו מקנים למשתתפיהם נקודות זכות אקדמיות. גודל מועדון נע ככלל בין 15 ל-80 משתתפים. המועדונים בעלי ההישגים הגדולים ביותר ברמה הארצית והבינלאומית נמצאים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה, ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

ארגון הגג של המועדונים הללו הוא ליגת הדיבייט הישראלית[17]. הליגה מנוהלת על ידי ההתארגנות החופשית "מועצת ליגת הדיבייט הישראלית" המורכבת מנציגי המועדונים הקבועים בה. בכל שנה מקיימת הליגה חמש תחרויות קבועות, שגודלן נע ככלל בין 40 ל-120 משתתפים:

  • אליפות ישראל בדיבייט למוסדות אקדמיים
  • אליפות ישראל בדיבייט לדוברים מתחילים
  • תחרות "The English Cup" - תחרות המתקיימת בשפה האנגלית
  • "התחרות הפתוחה" - בה יכולים להשתתף דיבייטורים שאינם סטודנטים.
  • תחרות "The English Open" - תחרות פתוחה המתקיימת באנגלית.

בתי-ספר תיכוניםעריכה

בשנת הלימודים תשע"א, יצאה לדרך אליפות ישראל בדיבייט לתיכונים - תחרות "שיח ושיג". התחרות היא יוזמה משותפת של המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר), משרד החינוך ומרכז יוני כהן-אידוב לדיבייט ורטוריקה. במסגרת התוכנית, מורים מכל רחבי הארץ עוברים הכשרה מקצועית ומקיפה בתחום דיבייט ומקימים מועדוני דיבייט בית ספריים. בהמשך הקבוצות מכל רחבי הארץ מתחרות האחת בשנייה בנושאי דמוקרטיה, אזרחות, חינוך ופוליטיקה. תוכנית "שיח ושיג" מעניקה לתלמיד כלי לפיתוח יכולת הרטוריקה האישית שלו. באמצעות תוכנית זו, יוכלו התלמידים לשפר באופן משמעותי את כושר השכנוע שלהם ואופן עמידתם מול קהל. כמו כן, נושאים כגון: החשיבה המסודרת, ההקשבה הביקורתית ותרבות הדיון נלמדים באופן שאינו מועבר באופן ישיר במסגרת הבית-ספרית הפורמלית. במקביל לתוכנית זו, השיקו הגופים תחרות דיבייט מקבילה בשפה האנגלית המיועדת לכיתות ט'.

פעילויות דיבייט נוספות בבתי ספר תיכונים בארץ מתקיימת כחלק מפעילות עמותת "שיח ושיג", האגודה הישראלית לתרבות הדיון. בכל שנה בתי הספר בליגה מנהלים ביניהם אליפות דיבייט, אשר סיבוב הגמר שלה מתקיים בדרך כלל במשכן הכנסת.

בנוסף לאליפות הדיבייט, מתקיימת משנת 2010 תחרות דיבייט ארצית שהחלה כפרויקט של התאחדות הסטודנטים בישראל, וכיום מתקיימת בארגונה ובניהולה של גב' רינת גרשפלד והעמותה לקידום תרבות הדיון והמנהיגות בישראל, הרואה חשיבות רבה בהפצת שיטת הדיבייט בבתי-הספר בישראל.

ניתן למצוא בתי ספר רבים המקיימים פעילות בלתי מקושרת (בדרך כלל בהדרכת בוגרי המועדונים הסטודנטיאליים), לעיתים קרובות בתמיכה עירונית או תמיכה של ארגונים כגון "רוטרי" ועוד.

דיבייט לכולםעריכה

בשנים האחרונות החלו יחידים וגופים פרטיים בישראל ליישם את הדיבייט בשירותי חינוך, פוליטיקה ועסקים. יישומים אלה כוללים הכשרת עסקית בהעברת מסרים ובמשא ומתן, לימוד של שיטות הוראה חדשניות וסדנאות להעצמת נשים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אן סברסקי, הדיון המובנה: שיטת דיון לתלמידי בית ספר ולסטודנטים, בר-אור 1988

קישורים חיצונייםעריכה

סרטון בנושא באתר בריינפופ


אתרי דיבייט בינלאומיים

אתרי דיבייט ישראליים


חומר להכנת דיבייטים

  • Debatabase (אורכב 01.06.2006 בארכיון Wayback Machine), מאגר להכנת דיבייטים של הארגון הבינלאומי לחינוך דיבייט (באנגלית)
  • Debatus, מאגר מבוסס-ויקי (באנגלית)
  • דיבייט בקצרה(הקישור אינו פעיל) מאמר מאת רינת גרשפלד

חומר הדרכה בעברית (חומר נוסף קיים באתרי המועדונים הישראלים)

ארגוני דיבייט בינלאומיים

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דיבייט ודיבייטינג, האקדמיה ללשון העברית, ‏2010-07-08
  2. ^ Mary Thale, London Debating Societies in the 1790s, The Historical Journal 32, 1989/03, עמ' 57–86 doi: 10.1017/S0018246X00015302
  3. ^ Mary Thale, The Robin Hood Society: Debating in Eighteenth-Century London, The London Journal 22, 1997-11-01, עמ' 33–50 doi: 10.1179/ldn.1997.22.1.33
  4. ^ History, College Historical Society (בAmerican English)
  5. ^ St Andrew's Union Debating Society | Home, UDS Website (באנגלית)
  6. ^ The Cambridge Union | Defending Free Debate since 1815, cus.org
  7. ^ History, The American Whig-Cliosophic Society, ‏2016-01-28 (בAmerican English)
  8. ^ 40th World Universities Debating Championship, www.wudc2020.au.edu
  9. ^ World Schools Debate Championship, World Schools Debate, World Schools Debate Championship (בCanadian English)
  10. ^ What Is British Parliamentary Style Debate?, Oxford Summer School 2021: study in the historic university city of Oxford, ‏2020-02-06 (בBritish English)
  11. ^ The Constitution of the World Universities Debating Council - 2017 | World University Debating Championships, www.wudc2019.uct.ac.za (באנגלית)
  12. ^ Formats of Debate, www.csun.edu
  13. ^ Formats of Debate, www.csun.edu
  14. ^ Formats of Debate, www.csun.edu
  15. ^ Parlia, Australasian Debating is straightforward and easy to learn - Parlia, www.parlia.com (באנגלית)
  16. ^ World Schools Debate Championship, World Schools Debate, World Schools Debate Championship (בCanadian English)
  17. ^ בלוג ליגת הדיבייט הישראלית