פתיחת התפריט הראשי

דיוויזיית הפאנצר השלישית (ורמאכט)

דיוויזיית הפאנצר השלישית הייתה דיוויזיה משוריינת של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה נחשבה לאחת מיחידות השריון האיכותיות והמנוסות בצבא גרמניה הנאצית והיא שירתה לאורך המלחמה במספר מערכות עיקריות, בהן המערכה בפולין, המערכה על צרפת והמערכה בחזית המזרחית.

דיוויזיית הפאנצר השלישית
3rd and 20th Panzer Division logo.svg
סמל הדיוויזיה
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט  ורמאכט
סוג שריון
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 15 באוקטובר 1935
פירוק היחידה 8 במאי 1945
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך

היסטוריהעריכה

הדיוויזיה הוקמה ב-15 באוקטובר 1935, יחד עם הדיוויזיה הראשונה והשנייה, בתור שלוש דיוויזיות השריון הראשונות בצבא הגרמני תחת סמכות זרוע השריון הצעירה בורמאכט והועמדה תחת פיקוד ארנסט פסמן. יחידות הדיוויזיה השתתפו במלחמת האזרחים בספרד, באנשלוס ולאחר מכן גם בסיפוח חבל הסודטים בשנת 1938. בתחילת דרכה הורכבה הדיוויזיה מחטיבת רובאים (חי"ר ממוכן) וחטיבת שריון - כל חטיבה עם שני רגימנטים, בנוסף לרגימנט ארטילריה ומספר יחידות סיוע דיוויזיוניות.

 
פאנצר סימן 4 של הדיוויזיה, צרפת, 1940.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה והמערכה בפולין בספטמבר 1939, הייתה הדיוויזיה אחת מבין שש דיוויזיות משוריינות בורמאכט והיא השתייכה במהלך המערכה לקורפוס ה-19, כחלק מהארמייה הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות צפון, והשתתפה בלחימה במרכז פולין תחת פיקודו של לאו גייר פון שוופנבורג. ב-17 באוקטובר 1939 מונה הורסט שטומפף למפקד הדיוויזיה.

במאי 1940 הדיוויזיה לחמה תחת הקורפוס ה-16 בפיקודו של אריך הפנר, כחלק מהארמייה השישית והשתתף עימה בקרב ז'מבלו. בשלב השני לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס הממונע ה-24 במסגרת הארמייה השישית.

לאחר ניצחון המערכה בצרפת וארצות השפלה, איבדה הדיוויזיה את רגימנט השריון השני שלה, שצורף לדיוויזיה משוריינת חדשה (הדיוויזיה הקלה ה-5), וקיבלה במקומו את רגימנט הרובאים (חי"ר ממוכן) ה-394. מהלך דומה התרחש ברוב דיוויזיות הפאנצר - שכן הפיקוד הגרמני העדיף להגדיל את מספר דיוויזיות הפאנצר על חשבון החלשת מרכיב השריון בדיוויזיות הקיימות.

 
זחל"ם Sd.Kfz. 251 פיקוד של אחת מיחידות הדיוויזיה במהלך מבצע ברברוסה, יוני 1941.

במהלך מבצע ברברוסה לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס הממונע ה-24 במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה, והשתתפה בקרב סמולנסק ובכיתור הגדול בקייב. ב-1 באוקטובר 1941 מונה הרמן בריית למפקד הדיוויזיה, ובמהלך הקרב על מוסקבה לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס הממונע ה-24 במסגרת ארמיית הפאנצר השנייה. במרץ 1942 לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-17, במסגרת הארמייה השישית באזור חרקוב. בקיץ 1942 השתתפה הדיוויזיה במבצע מקרה כחול, כחלק מהקורפוסים ה-51 וה-8, ולאחר מכן הועברה לקורפוס הפאנצר ה-40 במסגרת ארמיית הפאנצר הראשונה, עמו לחמה בקרב על קווקז. ב-1 באוקטובר 1942 מונה פרנץ ווסטהובן למפקד הדיוויזיה, ופיקד עליה במהלך הנסיגה מהקווקז ולאחר מכן במהלך קרב קורסק, כחלק מקורפוס הפאנצר ה-48 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית. ב-25 באוקטובר 1943 מונה פריץ ביירליין למפקד הדיוויזיה, ופיקד עליה במהלך קרב דנייפר ומבצע דנייפר-קרפטי, כחלק מקורפוס הפאנצר ה-24, ובהמשך לחם עימה בקרב קורסון-צ'רקאסי כחלק מקורפוס הפאנצר ה-3. ב-5 בינואר 1944 מונה רודולף לאנג למפקד הדיוויזיה, וב-25 במאי החליפו וילהלם פיליפס. הדיוויזיה לחמה בקרבות באוקראינה, ובספטמבר 1944 הועברה תחת פיקוד הארמייה השנייה, ולחמה עימה בקרב על נארבה. ב-1 בינואר 1945 מונה וילהלם זות למפקד הדיוויזיה, ופיקד עליה בקרבות בהונגריה. ב-19 באפריל 1945 מונה פולקמאר שנה למפקד הדיוויזיה, ופיקד עליה בקרבות באוסטריה עד סוף המלחמה, שאז נכנע לכוחות בעלות הברית.

מבנהעריכה

 
מבנה דיוויזיות השריון הגרמניות במהלך המערכה בפולין.

1939:

  • רגימנט השריון ה-5
  • רגימנט השריון ה-6
  • רגימנט הארטילריה ה-75
  • גדוד הנדסה קרבית ה-39
  • גדוד קשר ה-39

1943:

סמל הדיוויזיה לאורך השנים:

מפקדיםעריכה

מפקד תקופת כהונה
ארנסט פסמן 15 באוקטובר 1935 - 1 בספטמבר 1939
לאו גייר פון שוופנבורג 1 בספטמבר 1939 - 7 באוקטובר 1939
הורסט שטומפף 7 באוקטובר 1939 - ספטמבר 1940
פרידריך קיהן ספטמבר 1940 - 4 באוקטובר 1940
הורסט שטומפף 4 באוקטובר 1940 - 13 בנובמבר 1940
ולטר מודל 13 בנובמבר 1940 - 1 באוקטובר 1941
הרמן בריית 1 באוקטובר 1941 - 1 באוקטובר 1942
פרנץ ווסטהובן 1 באוקטובר 1942 - 25 באוקטובר 1943
פריץ ביירליין 25 באוקטובר 1943 - 5 בינואר 1944
רודולף לאנג 5 בינואר 1944 - 25 במאי 1944
וילהלם פיליפס 25 במאי 1944 - 1 בינואר 1945
וילהלם זות 1 בינואר 1945 - 19 באפריל 1945
פולקמאר שנה 19 באפריל 1945 - 8 במאי 1945

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה