דיולה שטאהל-סאמוולד

גנרל אמריקאי ממוצא הונגרי-יהודי

דיולה שטאהל-סאמוולד (לימים גם Julius H. Stahel - Számwald [1] Gyula Stahel-Számwald) (בהונגרית: Számwald Gyula; באנגלית: Julius Stahel; סגד, 5 בנובמבר 1827[2]ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית של אמריקה, 4 בדצמבר 1912) היה סגן בצבא מהפיכת 1848 בהונגריה שמכונה בהונגריה "מלחמת העצמאות ההונגרית בשנים 1849-1948". במלחמת האזרחים האמריקנית הוענק לו מדליית הכבוד כמייג'ר ג'נרל (גנרל שני כוכבים) של האיחוד. הוא היה גם דיפלומט של ארצות הברית של אמריקה.

דיולה שטאהל-סאמוולד
Számwald Gyula
לידה 5 בנובמבר 1827
סגד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בדצמבר 1912 (בגיל 85)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית הכבוד (1893) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מדליית הכבוד הוענק לדיולה שטאהל-סאמוולד בשנת 1893

ביוגרפיה עריכה

לפני מהפכת 1848 בהונגריה הוא היה סוחר ספרים בפשט. הייתה לו ידידות טובה עם המשורר שנדור פטפי. המשורר כתב לו את השיר שכותרתו "לספר הזיכרון של מוכר ספרים". הוא היה סגן במלחמת העצמאות ההונגרית באוגדת הרוזן ריצ'רד גיאון (Richard de Beaufré comte de Guyon). הוא נפצע בקרב בראניסקו.

לאחר שהצבא ההונגרי נכנע והניח את נשקו בוילאגוש (Világos) הוא ברח ועבד כעיתונאי בלייפציג. הוא חזר להונגריה לזמן קצר ואחר כך היגר שוב בשנת 1855. תחילה ללונדון ואחר כך לניו יורק. הוא עבד כעיתונאי באמריקה. הוא שינה את שמו לשטאהל עוד בבריטניה. הסיבה לשינוי השם אינה ידועה, אך אין ספק שזהותו של יוליוס שטאהל שהשתתף במלחמת האזרחים האמריקנית, זהה לזו של דיולה סאמוולד ממלחמת העצמאות ההונגרית.

כאשר הנשיא אברהם לינקולן פרסם את קריאתו להקמת גדודי חיילים מתנדבים במאי 1861, שטאהל החל את ארגון גדוד החי"ר מספר 8 בניו יורק. בקרב בול ראן הראשון ב-21 ביולי 1861, גדוד זה היה בפיקודו והוטל עליו להבטיח נסיגה עבור הצפוניים לאחר ההפסד בקרב. בגדודו שירתו גם הונגרים, כולל סגן אלוף אנטל פוקורני. דיולה שטאהל השתתף בקרבות רבים של מלחמת האזרחים, במיוחד בשנת 1862 ב-8 ביוני בקרב Cross Keys, ואחר כך ב-5 ביוני 1964 בקרב פיידמונט (Battle of Piedmont). עבור האחרון, הוא קיבל את מדליית הכבוד בשנת 1893, העיטור הצבאי האמריקני הגבוה ביותר. גבורתו וכישרונו כמנהיג הצבאי הוכרו כבר במהלך מלחמת האזרחים וב-12 בנובמבר 1861 הוא הועלה לדרגת בריגדיר ג'נרל (גנרל כוכב אחד מקביל לתא"ל) וב-14 במרץ 1863 לתפקיד מייג'ר ג'נרל (גנרל 2 כוכבים - מקביל לאלוף).[2] לפיכך הוא אחד משבעת הגנרלים ממוצא הונגרי במלחמת האזרחים האמריקאית ששלושה מהם היו יהודים.

בקרב פיידמונט, זרועו השמאלית נפגעה מכדור. הזרוע נרפאה, אבל זה שם קץ לקריירה הצבאית שלו. לאחר מכן שימש כנשיא בית דין צבאי עד סוף מלחמת האזרחים, ולאחר מכן הפך לקונסול הכללי של ארצות הברית ביפן ולאחר מכן בשנחאי. מעניין כי יריבו במלחמת האזרחים, ג'ון ס. מוסבי, היה קונסול בהונג קונג באותה תקופה. הוא שירת בשירות הדיפלומטי עד 1885 ולאחר מכן שב לניו יורק. בניו יורק הפך למנהל בכיר מוערך ביותר בחברת ביטוח החיים Equitable Life Insurance Company.

בשנת 1896 ביקר סטאהל בחגיגות האלף, של הונגריה, אך לא התייחסו אליו כלל. כך קרה גם בביקורו של אל העיתונות, היהודי יליד הונגריה, ג'וזף פוליצר בהונגריה בשנת 1875, שטאהל העביר את ימיו בשלווה בניו יורק, שוחח עם חבריו שנהנו להקשיב על הנשיא אברהם לינקולן, יוליסס ס. גרנט ואחרים. הגורל בירך אותו בזקנה שקטה ומאושרת. הוא נפטר בשנת 1912, הובא למנוחות בבית הקברות הלאומי ארלינגטון במחוז ארלינגטון, וירג'יניה, בטקס צבאי עם 21 מטחי כבוד שנורו מהתותחים. זר הנשיא ווילסון וזר הסרט האדום-לבן-ירוק של ההונגרים האמריקאים עם הכיתוב: "הונגריה מבכה את בניה" הונחו על ארונו.

לקריאה נוספת עריכה

 
קברו בבית הקברות הלאומי ארלינגטון, ארלינגטון, וירג'יניה
  • Lincoln's Hungarian heroes; the participation of Hungarians in the Civil War, 1861-1865 / by Edmund Vasvary. Washington, D.C., The Hungarian Reformed Federation of America, 1939 פרדריק קנפלר
  • גזה קנדה: הונגרים באמריקה. ההיסטוריה של ההונגרים האמריקאים. כרך א'. קליבלנד, אוהיו, 1927. פרדריק קנפלר
  • טיבדאר אץ' : הונגרים במלחמת האזרחים בצפון אמריקה: 1865-1861. בודפשט, 1964. פריגייס קנפלר
  • Frederick Knefler: Hungarian Patriot and American General by Stephen Beszedits

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Amerikai nevében a H. betű a Hungary rövidítése, Kende kötete nyomán.
  2. ^ 1 2 Élet és Tudomány, 2012. 11. szám. 326-328. o.