דייוויד או. ראסל

דייוויד או. ראסל
David O. Russell
	ראסל, 2011
לידה	20 באוגוסט 1958 (בן 64); ניו יורק סיטי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1987–הווה (כ־36 שנים)
עיסוק	במאי
מקום לימודים	קולג' אמהרסט; תיכון ממארונק ;
בן או בת זוג	ג'נט גרילו (1992–2007)
צאצאים	מתיו אנטוניו גרילו ראסל
מספר צאצאים	2
	פרופיל ב-IMDb

דייוויד אוון ראסל (באנגלית: David Owen Russell; נולד ב-20 באוגוסט 1958) הוא במאי קולנוע, מפיק ותסריטאי אמריקאי ממוצא יהודי ואיטלקי. היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר לבמאי הטוב ביותר על סרטיו "פייטר", "אופטימיות היא שם המשחק" ו"חלום אמריקאי".

ביוגרפיהעריכה

ראסל נולד בניו יורק סיטי שבארצות הברית, לאב יהודי ולאם קתולית ממוצא איטלקי. הוא למד מדע המדינה וספרות אנגלית ב"מכללת אמרהסט" שבמסצ'וסטס ובשנת 1981 סיים את לימודיו בהצטיינות.

קריירהעריכה

בשנת 1994 ראסל ביים את סרטו הראשון, הקומדיה העצמאית "להצליף בקוף". הסרט הפך לפופולרי בקרב חובבי אינדי וזכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדנס ובשני פרסי אינדיפנדנט ספיריט בקטגוריות התסריט הטוב ביותר וסרט הבכורה הטוב ביותר. שנתיים לאחר מכן כתב וביים את הקומדיה "אני, אשתי ואמי החורגת" בכיכובם של בן סטילר ופטרישה ארקט. על עבודתו זו היה ראסל מועמד לפרס אינדפנדנט ספיריט בקטגוריות הבמאי הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר.

בעקבות הצלחתן של שתי הקומדיות ביים ראסל את סרטו עתיר התקציב הראשון, דרמת המלחמה הסאטירית "שלושה מלכים" שהתמקדה בארבעה חיילי נחתים אמריקאים הנשלחים למצוא זהב גנוב בזמן מלחמת המפרץ. הסרט יצא בשנת 1999 וזכה להצלחה ביקורתית גדולה ולרווח של למעלה מ-100 מיליון דולרים ברחבי העולם. בזמן צילומי הסרט דווח שראסל כמעט ונקלע לתגרה עם כוכב הסרט ג'ורג' קלוני על רקע ביקורת שהעביר לעיני כל על איכויות המשחק שלו, דיווחים אשר אומתו על ידי קלוני כשנה לאחר יציאת הסרט.

ב-2004 יצא לפועל הפרויקט הבא של ראסל, הדרמה הקומית "אני אוהב האקביז" אותה כתב, הפיק וביים. במהלך צילומי הסרט פרץ ויכוח סוער בין ראסל לשחקנית לילי טומלין על התסריט ועשיית הסרט. הוויכוח, שהיה בנוכחות שחקני וצוות הפקת הסרט, במהלכה ראסל השליך חפצים לעברה של טומלין, צולם והועלה לרשת. הסרט קיבל ביקורות מעורבות וזכה להצלחה פחותה בקופות בהשוואה לסרטיו האחרים של ראסל.

באותה שנה הוציא ראסל לאקרנים גם את הסרט הדוקומנטרי שלו "Soldiers Pay", שעסק במלחמת עיראק.

בשנת 2010 הפיק את הסרט דרמת האגרוף הביוגרפית "פייטר", יחד עם דארן ארונופסקי ומארק וולברג, שכיכב גם בסרטיו הקודמים של ראסל "שלושה מלכים" ו"אני אוהב האקביז". עלילת הסרט מתארת את ניסיונו של המתאגרף האירי-אמריקאי מיקי וורד (אותו גילם וולברג עצמו) לקדם את קריירת האגרוף שלו ולהתנתק מהניהול המשפחתי האדוק של אמו אליס וורד-אקלונד (מליסה לאו) ומאחיו המתאגרף לשעבר דיקי אקלונד (כריסטיאן בייל) המכור לסמים. הסרט היה רווחי מאוד וזכה להצלחה רבה עם שבע מועמדויות לפרס אוסקר, מתוכן שתי זכיות לשחקני המשנה, בייל ולאו. ראסל עצמו זכה לביקורות משבחות על בימויו והועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב.

בשנת 2012 הוציא ראסל לאקרנים את הדרמה הקומית המצליחה "אופטימיות היא שם המשחק" בכיכובם של ג'ניפר לורנס, בראדלי קופר ורוברט דה נירו. הסרט הצליח מאוד עם רווחים של למעלה מ-200 מיליון דולרים ברחבי העולם, זכה לביקורות מהללות והיה מועמד ל-8 פרסי אוסקר, מתוכן זכייה בקטגוריית השחקנית הראשית. ראסל עצמו זכה בפרס באפט"א לתסריט המעובד הטוב ביותר והיה מועמד לשניים מתוך שמונת פרסי האוסקר: פרס התסריט המעובד הטוב ביותר ושוב פרס הבמאי הטוב ביותר.

ב-2013 ביים ראסל את דרמת הפשע הקומית "חלום אמריקאי". בסרט זה איחד ראסל את כוכבי הלהיטים שלו כריסטיאן בייל ואיימי אדמס מ"פייטר" ואת ג'ניפר לורנס ובראדלי קופר מ"אופטימיות היא שם המשחק". הסרט זכה לביקורות מהללות וכן זכה בשלושה פרסי גלובוס זהב: פרס הסרט הקומי/מוזיקלי הטוב ביותר ושני פרסים נוספים על משחקן של כוכבות הסרט אדמס ולורנס. בשנת 2014 היה הסרט מועמד ב-10 קטגוריות בטקס האוסקר, ראסל היה מועמד בפעם השלישית והשנייה ברציפות לפרס הבמאי הטוב ביותר. ראסל היה מועמד גם בקטגוריית פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר על התסריט שכתב ביחד עם אריק וורן סינגר, תסריט שהתבסס על מבצע אמיתי של ה-FBI לקראת סוף שנות ה-70 (Abscam). ראסל זכה ביחד עם סינגר ב-2014 בפרס באפט"א לתסריט המקורי הטוב ביותר.

פילמוגרפיהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא דייוויד או. ראסל בוויקישיתוף

דייוויד או. ראסל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דייוויד או. ראסל, באתר AllMovie (באנגלית)
דייוויד או. ראסל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
דייוויד או. ראסל, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
דייוויד או. ראסל, במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
דייוויד או. ראסל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דייוויד או. ראסל, באתר Discogs (באנגלית)
אורי קליין, משפחה כן בוחרים, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2012
"חלום נפלא על סמרטוט רצפה", סולם אורשר, 27 בדצמבר 2015
דייוויד או. ראסל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הקודם: 2012: מישל חזנוויצ'וס – הארטיסט	פרס האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי – הבימוי הטוב ביותר 2013: דייוויד או. ראסל – אופטימיות היא שם המשחק	הבא: 2014: אלפונסו קוארון – כוח משיכה

הקודם: 2013: קוונטין טרנטינו – ג'אנגו ללא מעצורים	פרסי האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה – התסריט הטוב ביותר 2014: אריק וורן זינגר ודייוויד או. ראסל – חלום אמריקאי	הבא: 2015: אלחנדרו גונסלס איניאריטו, ניקולס ג'יאקובון, אלכסנדר דינלריס הבן וארמנדו בו – בירדמן


ראסל, 2011
לידה	20 באוגוסט 1958 (בן 64) ניו יורק סיטי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1987–הווה (כ־36 שנים)
עיסוק	במאי
מקום לימודים	קולג' אמהרסט תיכון ממארונק
בן או בת זוג	ג'נט גרילו (1992–2007)
צאצאים	מתיו אנטוניו גרילו ראסל
מספר צאצאים	2
פרופיל ב-IMDb