דייוויד ברן

זמר וסופר בריטי-אמריקאי
(הופנה מהדף דייוויד ביירן)

דייוויד ברןאנגלית: David Byrne; נולד ב-14 במאי 1952) הוא זמר, פזמונאי, מפיק, שחקן וסופר סקוטי-אמריקאי. חבר מייסד, כותב שירים ראשי, סולן וגיטריסט של להקת "Talking Heads" האמריקאית. מקיים שיתופי פעולה רבים בקולנוע, תיאטרון ובספרות.[1]

דייוויד ברן
David Byrne
ברן, 2018
ברן, 2018
לידה 14 במאי 1952 (בן 71)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת דאמברטון, סקוטלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לעיצוב רוד איילנד, Lansdowne High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה גל חדש, רוק אלטרנטיבי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים טודו מונדו, Nonesuch Records, לואקה בופ, וורנר רקורדס, סייר רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Adelle Lutz (19872004) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.davidbyrne.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ברן נולד בדאמברטון, סקוטלנד. כאשר היה בן שנתיים עברה משפחתו לאונטריו שבקנדה. כשהיה בן שמונה, עברה המשפחה לארצות הברית בעקבות עבודתו של אביו, כמהנדס אלקטרוניקה.

ברן גילה התעניינות רבה במוזיקה בילדותו ולמד לנגן על גיטרה, אקורדיון, כינור ומפוחית. בחטיבה הוא לא התקבל למקהלה בטענה שאינו מתאים. בתיכון הוא היה חבר בלהקה בשם "Revelation" ולאחר מכן, חצי מצמד בשם "Bizadi", שהופיע בעיקר בקאברים.

בתחילת שנות ה-70 החל ללמוד אמנות ועיצוב במשך שנה ברוד איילנד ושנה נוספת במכללת האמנות של מכון מרילנד אך לא סיים לימודים אלו. במכללה לאמנות ברוד איילנד הכיר ברן את כריס פרנץ וטינה ווימאות' והם הקימו להקה בשם "The Artistics" .שנה מאוחר יותר, ב-1975, התפרקה הלהקה והשלושה עברו לניו יורק, שם הקימו מחדש את הלהקה בשם "Talking Heads". הלהקה זכתה להצלחה אמנותית ומסחרית ולאורך שנות פעילותה לאור 8 אלבומים ועוד 2 אלבומי הופעה. בשנת 1991 התפרקה הלהקה.

במקביל לחברותו בלהקת טוקינג הדס, הפיק ברן פרויקטים ואלבומים שונים, תוך שיתופי פעולה עם מוזיקאים, כגון בריאן אינו, Fun Boy Three וסנט וינסנט (זמרת) (Annie erin clark).

ב-1989 הוציא תקליט בשם "Rei Momo" הכולל סגנונות אפרו קובניים, היספניים וברזילאיים, סמבה, ממבו ,צ'ה צ'ה צ'ה ועוד.

באלבומו משנת 1994 בשם "דייוויד ברן" ניגן ברן על רוב הכלים.

באלבומו החמישי משנת 1997, "Feelings", שילב ברן תזמורת שלמה של כלי נשיפה.

בשנת 2001 פרסם אלבום בשם "Look into the Eyeball". באלבום מורגש קו מיוחד שמהווה מעין המשך של האלבום "Uh-Oh", שבו יש שילוב של מוטיבים אופטימיים יותר. הסינגל "Like Humans Do" מהאלבום נבחר על ידי מיקרוסופט כחלק מקידום תוכנת Windows Media Player ששווקה יחד עם חלונות XP ונכלל כ"רצועת הדגמה" במערכת ההפעלה. כתוצאה מצעד זה, הפך הסינגל לאחד השירים המוכרים ביותר שלו.[2][3]

ב-2012 הוציא אלבום, בו שיתוף פעולה עם הזמרת סנט וינסנט, בשם "Love This Giant".

במרץ 2018 הוציא ברן אלבום סולו ראשון מזה 14 שנה בשם "American Utopia", כחלק מפרויקט מולטימדיה שנקרא "סיבות להיות מעוּדד". לאחר הוצאת אלבום זה יצא לסיבוב הופעות והפיק מופע מיוחד שהוצג בברודוויי ב-2019. מופע זה מבוסס על האלבום הזה וכן על שירים שונים מתקופת טוקינג הדס, בליווי רקדנים זמרים ונגנים שהופיעו יחפים על הבמה וחלקם החזיקו את כלי הנגינה תוך כדי ריקוד ושירה. הכוריאוגרפיה היא של אנני-בי פרסון. בעקבות מופע זה יצא סרט ב-2020 בהפקת HBO בשם David Byrne's American Utopia בבימויו של ספייק לי.

ברן ידוע כחובב רכיבה על אופניים, בעיקר בעירו ניו יורק, ואף כתב ספר בנושא בשם "Bicycle Diaries".[4]

ברן היה נשוי למעצבת התלבושות האמריקאית אדל לוץ ולהם בת אחת.

פרסים עריכה

על פועלו הרב זכה בפרסים שונים:

  • פרס אוסקר וגלובוס הזהב ב-1987 לפסקול המקורי הטוב ביותר לסרט "הקיסר האחרון"
  • פרס MTV לחלוץ הווידאו על שם מייקל ג'קסון ב-1985.
  • פרס גראמי לפסקול הטוב ביותר למדיה חזותית ב-1989 על הסרט הקיסר האחרון.
  • פרס דוד דה דונטלו לשיר המקורי הטוב ביותר, 2012 ,If it falls, it falls.
  • פרס דוד דה דונטלו למוזיקה הטובה ביותר, 2012, על "זה בוודאי המקום".
  • פרס דרמה דסק למוזיקה יוצאת מן הכלל, פרס אובי ופרס מעגל המבקרים החיצוני למחזמר חדש יוצא מן הכלל ,2013,Here lies love.
  • פרס new york drama critics' circle special citation ,2020, ל"אמריקן אוטופיה".

פעילות פוליטית עריכה

בשנת 2010 הקליט ברן עם המוזיקאי נורמן קוק הידוע בשם הבמה פאטבוי סלים, אלבום קונספט (Here Lies Love) על חייה של הרודנית אימלדה מרקוס בהשתתפות זמרות רבות בהן סיה, סינדי לאופר, טורי איימוס, מרתה ויינרייט ונטלי מרצ'נט.

במהלך מלחמת לבנון השנייה פרסם ברן באתר שלו את דעתו על המצב והאשים את ישראל בנעשה בלבנון. ב-2009 חתם ברן על עצומה נגד קיום האירוע "City To City" שהוקדש לתל אביב במסגרת פסטיבל הסרטים בטורונטו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דייוויד ברן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Talking Heads". Rock & Roll Hall of Fame (באנגלית). נבדק ב-16 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ You May Find Yourself On Windows XP, Forbes (באנגלית)
  3. ^ Windows XP Gave Many of Us The First English Song of Our Childhood, News18, ‏2021-02-15 (באנגלית)
  4. ^ David Byrne, Bicycle Diaries, ‏17 בספטמבר 2009