דייוויד מאמט

דייוויד אלן מאמטאנגלית: David Alan Mamet; נולד ב-30 בנובמבר 1947, בשיקגו) הוא מחזאי זוכה פרס פוליצר, תסריטאי, סופר, במאי ומפיק קולנוע יהודי-אמריקאי.

דייוויד מאמט
David Mamet
לידה 30 בנובמבר 1947 (בן 77)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • קולג' גודארד
  • בית הספר לתאטרון נייברהוד פלייהאוס
  • בית הספר על שם פרנסיס פארקר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג רבקה פידג'ן (1991–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים זושה מאמט, קלרה מאמט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פוליצר לדרמה (1984)
  • פרס ספרות ע״ש קרל סנדברג (2006)
  • PEN/Laura Pels International Foundation for Theater Award
  • Hull-Warriner Award
  • star on Playwrights' Sidewalk עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

מאמט נולד בפלוסמור (Flossmoor), פרוור של שיקגו, אילינוי, למשפחה יהודית, שמוצאה ברוסיה. אביו היה עורך דין שהתמחה בדיני עבודה ואמו הייתה מורה במקצועה. גירושיהם, כשהיה בן 11, העיבו על ילדותו של הנער. הוא למד במכללת גודארד במדינת ורמונט ואחר כך נסע ללמוד משחק תיאטרון.

בשנים 19771990 היה נשוי לשחקנית האמריקאית לינדזי קראוס, אשר כיכבה בסרטו הראשון, "שם המשחק". למאמט שני ילדים מנישואין אלה, אחת מהן היא השחקנית זושה מאמט, שחקנית המככבת בסדרות מד מן ובנות. מ-1991 הוא נשוי לשחקנית הבריטית רבקה פידג'ן, הצעירה ממנו ב-18 שנים, ואיתה הוא מתגורר כיום במדינת ורמונט ובקיימברידג'. פידג'ן שיחקה באחדים מסרטיו ובהם "העוקץ הספרדי", "סטייט פינת מיין", "אוליאנה" ו"מרדף". לזוג שני ילדים.

יצירתו

עריכה

מאמט התפרסם בשנות ה-70 בזכות מחזותיו סטיות מיניות בשיקגו ואמריקן בפאלו. ספרו "פסח" (משנת 1995), העוסק בתולדותיה של משפחה יהודית מיוסרת, תורגם לעברית על ידי לאה ששקו בשנת 2001, ויצא בהוצאת גוונים.

ספרו "במבי נגד גודזילה: מאחורי הקלעים של עולם הסרטים" תורגם לעברית על ידי רן לוי בשנת 2010 וראה אור בהוצאת עם עובד.

למאמט מעמד בולט בתיאטרון האמריקאי המודרני, עם שורה של מחזות נודעים, בהם גלנגרי גלן רוס, על כתיבתו זכה בפרס פוליצר לשנת 1984.

מאמט כבש אף מקום בצמרת הקולנוע האמריקאי עם סרטים מוכרים כגון "שם המשחק", "העוקץ הספרדי", "פסק הדין" (אשר בגין התסריט שלו היה מאמט מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר ב-1982), "לכשכש בכלב" (עליו היה מועמד, ב-1997, לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר), "הדוור מצלצל פעמיים", "הבלתי משוחדים", "דברים משתנים", "רונין" (תחת שם בדוי) ועוד. הוא גם היה היוצר של סדרת הטלוויזיה המצליחה "היחידה".

דעותיו

עריכה

מאמט הביע מרבית ימיו דעות פרוגרסביות, אך לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 החל נוטה יותר ויותר שמרני, בד בבד עם הזדהותו ההולכת וגוברת עם יהדותו ועם ישראל. בספרו האחרון - "המידע הסודי בדבר התפוררות התרבות האמריקאית" (יוני 2011) הוא מתאר את מעברו זה, האישי - אידאולוגי, מצידה השמאלי של המפה הפוליטית - חברתית האמריקאית, לצידה הימני, תומך במועמדותה של שרה פיילין לנשיאות ארצות הברית. בספרו הקודם - "הבן הרע" (2006) הוא מתאר את השנאה העצמית של היהודים, המגיעה לדעתו לעיתים עד כדי אנטישמיות. בריאיון ל"Financial Times" ביוני 2011 הוא טען שהממסד הספרותי הבריטי ה"ליברלי" כתב וכותב מחזות, ספרים ומאמרים ה"מלאים בזוהמה אנטי יהודית". לדבריו "בריטים רבים היו רוצים שישראל תיעלם מהמזרח התיכון רק משום שכל מיני אנשים טוענים טענות מפוקפקות בנוגע לזכויות שלהם על המקום הזה". הוא התייחס בדבריו אלה הן לממסד דהיום והן לסופרי עבר כגון ג'ורג' אליוט ואנתוני טרולופ, שבספריהם הופיעו דמויות עם סטריאוטיפים יהודיים מעוררות גיחוך או שנאה.

פילמוגרפיה נבחרת

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דייוויד מאמט בוויקישיתוף