פתיחת התפריט הראשי

דינה זילבר

משפטנית ישראלית

דינה זילבר (נולדה ב-1970) היא עורכת דין ישראלית, מאז שנת 2012 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט ציבורי-מינהלי. קודם לכן שימשה כפרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

דינה זילבר
אין תמונה חופשית
השכלה אוניברסיטת תל אביב
השתייכות משרד המשפטים
תפקידים בולטים

ביוגרפיהעריכה

זילבר נולדה בלטביה. עלתה לישראל עם משפחתה ב-1972 וגדלה בחולון. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך, הסברה וידיעת הארץ, ביחידת ההסברה של בית הספר לפיתוח מנהיגות בצה"ל.

סיימה תואר ראשון ושני במשפטים, שניהם באוניברסיטת תל אביב. את התואר השני סיימה בהצטיינות. עבודת המוסמך שלה עסקה ב"ייצוג אינטרסים מגזריים בגופים מנהליים". בשנים 1991–1992 הייתה יו"ר מועצת הסטודנטים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1992–1994 הייתה עוזרת פרלמנטרית של חה"כ אליעזר זנדברג.[1]

עבדה במשך 16 שנים כפרקליטה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה וייצגה את המדינה בכ-1,600 עתירות.[2]

בשנת 2012 מונתה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), שלימים שינה את שמו לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי). היא מונתה על יישום הדוח של הצוות בנושא מניעת הדרת נשים במרחב הציבורי. באפריל 2014 מונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לעמוד בראש צוות שבחן דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי. בין המלצות הצוות: קירוב הנורמות החלות על השלטון המקומי בתחום המכרזים לנורמות הקבועות בשלטון המרכי ושיפור בהליכי מינוי כוח-האדם המועסק ברשויות המקומיות, כך שמכרזי כוח האדם יהיו זמינים גם באינטרנט. המחלקה שבראשה היא עומדת הסדירה את השימוש בכלי של הבטחה מינהלית והובילה את הרחבת סמכויותיהם של בתי המשפט לעניינים המנהליים. בנוסף קידמה תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים שהסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות של רשויות הפועלות באזור יהודה ושומרון, בהיבטים של תכנון ובנייה, כניסה ויציאה מאזור יהודה ושומרון וחופש מידע.

זילבר ביטלה פעמים החלטות של ראש מנהלת השירות הלאומי שר-שלום ג'רבי, השר האחראי על המנהלת אורי אריאל ושר האוצר יאיר לפיד, לבטל הקצאת תקני שירות לאומי לארגונים "בצלם" ו"האגודה לזכויות האזרח".[3] זילבר הוציאה חוות דעת השוללת העברת תקציבים מהממשלה לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, משום שזו אינה כפופה לכללי המנהל הממשלתיים.[4] במסגרת זו הקפיאה זילבר גם תקציב שהוקצה לחטיבה להתיישבות לשם טיפול ביישובי עוטף עזה, אך כעבור כ-16 חודשים החריגה תקציב זה מהחלטתה.[5]

ביולי 2015 ננזפה זילבר על ידי שרת המשפטים, איילת שקד, משום שהוציאה חוות דעת שלילית על הצעת חוק שאושרה בוועדת השרים לחקיקה.[6]

זילבר שלחה מספר מכתבי מחאה בנושא הדרת נשים באירועים ציבוריים. היא שיגרה מכתב לרמטכ"ל ולפרקליט הצבאי הראשי בטענה שמפקד חטיבת גבעתי, אל"ם עופר וינטר, הדיר נשים בערב גיבוש חטיבתי, בהתבסס על ידיעה עיתונאית שכתבה שווינטר העדיף את משה פרץ על שרית חדד משיקולי דת והדרת נשים. הידיעה התגלתה כשקרית.[7] למועצה להשכלה גבוהה שלחה תלונה על כך שאוניברסיטת בר-אילן מנעה שירת נשים בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה.[8] בספטמבר 2016 היא שלחה מכתב גם לעיריית תל אביב, שלפיו אסור היה לה להתיר את האירוע (שבוטל) "מרימים לכיפור" שעמותה ביקשה לקיים בכיכר רבין, מאחר שרק גברים תוכננו לשיר בו.[8] בתגובה לשאילתה שהגיש ח"כ משה גפני ענתה שרת המשפטים איילת שקד שזילבר פעלה בחוסר סמכות במקרה זה ושאין לה סמכות לבטל אירועים לא ממשלתיים שבהם יש הפרדה מגדרית.[9][10] שקד גם שוחחה עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שהורה למשנים ליועמ"ש כי חוות דעת בנושאים רגישים ובנושאי דת ומדינה ייעשו רק בתיאום עמו.[11]

בינואר 2017 החליטו שרת המשפטים שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבטל את התחום הנפרד של יהודה ושומרון במשרד המשפטים, שבו הייתה זילבר אחראית על האכיפה, ובכך צמצמו את סמכויותיה.[12]

בסוף אוגוסט 2017 צמצמה הממשלה שנית את סמכויותיה בנושא מגדר והעבירה אותן למשרדי הממשלה העוסקים בנושא.[13] עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה הודיע שזילבר תמשיך לשאת באחריות מטעמו, "לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים הקשורים בנושא".[14]

בדצמבר 2017, בכנס ציבורי לכבוד פרישת השופט אליקים רובינשטיין, זילבר מתחה ביקורת על המדיניות של שרת המשפטים, איילת שקד. היא אמרה: "את דרכי השלום של אלי [אליקים רובינשטיין] החליפו מסילות לעבר המשילות.[15] זוהי רוח הזמן, צו השעה, כיוון הנסיעה שמסומן על כל השלטים המורים. אך המצפנים הישנים מפעם עדיין מתעקשים להתיישר אל עבר כוכב הצפון".[16] בעקבות דבריה זימן אותה היועץ המשפטי לממשלה לשיחת הבהרה והורה לה להפסיק למתוח ביקורת פומבית על הדרג הפוליטי הנבחר.[17]

בנובמבר 2018, במהלך דיון בכנסת על תיקון לחוק התרבות והאמנות, מתחה זילבר ביקורת על התנהלות הממשלה. בין היתר אמרה: "אנחנו משתנים והארץ שינתה את פניה. הימים אינם פשוטים והם מביאים אתם לא רק חוקים חדשים אלא גם מילים חדשות - משילות, נאמנות, התגברות. שיח לעומתי פוצע, מצלק את הרקמה החברתית המשותפת, מסמן ומתייג. מי לנו, מי לצרינו. ואם יש מי שנאמן, אז יש גם מי שבוגד? גיס חמישי? הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה".[18] בתגובה אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי זילבר חצתה כל גבול. שקד שלחה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מכתב שבו ציטטה אמירות של זילבר נגד מדיניות הממשלה בוועדות הכנסת וכתבה שזילבר מקדמת את עמדותיה הפוליטיות האישיות במקום את מדיניות המשרד, בניגוד לתקנון שירות המדינה. היא הוסיפה שזילבר אינה רשאית להגיע לממשלה או לכנסת כנציגת משרד המשפטים, ושהיא מצפה שתתפטר.[19] מנדלבליט טען בתגובה כי העניין בסמכותו שלו, ולא של שקד, ושהעניין נמצא בבדיקה, אך הורה לזילבר שלא תופיע כנציגת המדינה בדיונים בממשלה ובכנסת.[20] כעבור כשבוע נזף מנדלבליט בזילבר, וכתב לה שכבר בעבר הוא שוחח עמה בגין "התבטאויות פומביות לא זהירות", אולם ההתבטאות האחרונה מלמדות שדבריו לא הופנמו. לדבריו התבטאות זו חרגה באופן ממשי ממרחב ההתבטאות הראוי ליועץ משפטי בשירות הציבורי. עם זאת, מנדלבליט החליט שזילבר תחזור לייצג את עמדתו, לאחר תיאום עמדות איתו.[21] מאידך שקד הודיעה כי לא תאפשר לזילבר לייצג את הממשלה בכנסת עד סוף מושב החורף.[22] למעשה, מנדלבליט שלח יועצים משפטיים אחרים לייצג את עמדתו בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בעניין חוק היועצים[23] ובדצמבר הגיע בעצמו לדיון בוועדה לביקורת המדינה. במקביל התייצבה שקד בעצמה לדיון בוועדת הכלכלה והציגה את עמדתה מתוך כוונה לדבר במקומה של זילבר, הכפופה לשניהם.[24] לדיון זה שלח מנדלבליט את זילבר כנציגתו. כשהחלה לדבר יצאה שקד מהמקום. יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין שלח לראשי וועדות הכנסת מכתב שבו התייצב לצדה של שקד וכתב: "לא נוכל בשום פנים ואופן להשלים עם מציאות שבה משרד ממשלתי מדבר בכמה קולות בוועדות הכנסת או כזו בה הדרג הפקידותי משמיע דעות מנוגדות לעמדה שקבע הדרג הנבחר".[25]

בדצמבר 2019 נשאה זילבר נאום חריף נגד הביקורת על מערכת המשפט על רקע חקירות ראש הממשלה, ונגד מה שהגדירה הסתה נגד בכירי מערכת זו. בנאומה אמרה:

"מזה זמן, מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים. זה קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר לא נחלתם של שוליים סהרוריים. מנטרות כגון:"הפקידים גונבים את המדינה", "די לשלטון היועמ"שים", "פרקליטות רקובה", הולכות ומתפשטות וקונות אחיזה בקרב חלקים בציבור. זרעי רוע נישאים ברוח, מעירים תסיסות, מערערים מוסכמות יסוד."[26] עמיתה של זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים וציבורי-חוקתי, רז נזרי, ביקר את הנאום ואמר עליו: "בציבורים בהם יש לנו בעיית אמון קשה, הוא לא השיג את מטרתו ואולי להפך".מתן וסרמן, ‏המשנה ליועמ"ש על זילבר: "נאומה לא השיג את מטרתו, אולי להיפך", באתר מעריב השבוע, 7 בדצמבר 2019

עמדותיהעריכה

בספרה ביורוקרטיה כפוליטיקה, שוטחת זילבר את תפיסתה בדבר תפקידם של המשפטנים בשירות הציבורי ויחסי הכוחות בינם לבין הדרג הנבחר (הפוליטיקאים):

טענתי היא כי במדינה המנהלית חשיבותו של המנהל הציבורי ראשונה במעלה. לפיכך חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים. המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה. תהליכים אלו מתרחשים במסווה של נייטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי.

התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת שפה משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו. השיח השורר בו הוא שיח פנימי של מומחיות. מונחים כמו סבירות ומידתיות הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית. לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו. באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות. קבוצות אינטרס אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות.

"ביורוקרטיה כפוליטיקה"

במאמר שפרסמה בשנת 2017 כתבה זילבר את הדברים הבאים:

"אנחנו משרתי הציבור ולא קונסיליירים של השלטון. אנו מחויבים לשליחות ציבורית ועשייה מתוך תפיסת נאמנות של הציבור, ולא שיקוף אינטרס נקודתי גרידא של שר או מנכ"ל".[27]

ספריה ומאמריהעריכה

  • ביורוקרטיה כפוליטיקה, הוצאת נבו, 2006 - בספר זה ניתחה זילבר את המנגנון הביורוקרטי-מנהלי ומאפייניו ודנה בדילמות הדמוקרטיות במדינה המנהלית. זילבר הציעה להגביר את השימוש בהסדרים ראשוניים כהסדרים המשקפים את מדיניות הדרג המדיני ומכוונים ומגדרים את המשך היישום על ידי הדרג הביורוקרטי; כן המליצה זילבר להגביר את השימוש בעקרון הייצוג לגוון את הרכבו של המנגנון המנהלי ולהכליל ציבורים נוספים כשותפים בפרויקט המדינתי באופן שירחיב את ההשתתפות הציבורית של כלל המגזרים בפרויקט המדינתי הממלכתי, יגדיל את ההזדהות עם המדינה ויצמצם את הניכור כלפיה, ועוד.
  • בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2012 - ספר זה הוא מחקר היסטורי-משפטי שמספר את סיפורו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה מאז קום המדינה ועד 2010 כביוגרפיה קולקטיבית וחושף את מעורבותו של מוסד זה, ושל האישים שכיהנו בו, בפרשיות ההיסטוריות והמשפטיות. זילבר בחנה את תפקודו של מוסד היועץ המשפטי לדורותיו בשורה של אירועים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל, והביאה בספרה גם את סיפורם האישי של היועצים המשפטיים לממשלה ואת ההחלטות המשפטיות השלובות בצמתים המכריעים בתולדות מדינת ישראל.
  • "המון דברים יפים ראו עיניי": מחלקת הבג"צים כאתר של חינוך משפטי" מעשי משפט ט(1) 2017 - המאמר מפרט את רכיבי האתוס לעיצובו של משפטן ציבורי ראוי.[27]

פרסים והוקרהעריכה

  • 2017 - זכייה בפרס "נשים בחזית 2017" בקטגוריית ממשל ופוליטיקה של אתר סלונה
  • 2018 - קבלת אות הוקרה ע"ש עו"ד ליאון צ'רני של פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי
  • 2019 - זילבר קיבלה, יחד עם הפעילה החברתית עו"ד אינסאף אבו שארב, את פרס מגן השקיפות מעמותת שקיפות בינ"ל ישראל.[28]

פעילות ציבוריתעריכה

  • 2000 - נציגת פרקליטות המדינה בפורום למעמד האישה במשרד המשפטים
  • 2002–2005 - חברת אקדמיה של פרס התיאטרון הישראלי
  • 2004–2005 - חברת תת-הוועדה לענייני חקיקה בחינוך של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך (ועדת דוברת)
  • 2005 - ממונה על איכות השירות בפרקליטות המדינה
  • 2005–2012 - חברות במועצה לביקורת סרטים
  • 2013 - אחראית על יישום דו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי
  • 2014 - ראש הצוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי. דוח הצוות פורסם בינואר 2016
  • 2015 - ראש הצוות לטיוב השמירה על הסוד הביטחוני (התמודדות עם תופעת שיח בכירים לשעבר עם סופרי צללים)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באום, עידו (30 בנובמבר 2016). "לכוורת של שקד ומנדלבליט יש צבע אחד". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-15 באוקטובר 2019. 
  2. ^ עידו באום, המטרה נותרה בעינה: החלשת היועץ המשפטי והערכים שבשמם הוא פועל, TheMarker, ‏20 בדצמבר 2012
  3. ^ רויטל חובל"בצלם" יוכל להמשיך לקלוט מתנדבי שירות לאומי, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2014
    גלי גינת‏, היועמ"ש לשר אריאל: ביטול שירות לאומי ב"בצלם" – לא בסמכותך, באתר וואלה! NEWS‏, 25 ביוני 2015
  4. ^ מירב ארלוזורובמשרד המשפטים ממליץ להפסיק לתקצב את החטיבה להתיישבות, באתר TheMarker‏, 26 בפברואר 2015
  5. ^ צבי זרחיה, המשנה ליועמ"ש הפשירה לחטיבה להתיישבות 53.5 מיליון ש' לשיקום עוטף עזה, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2016.
  6. ^ יעל פרידסון, המשנה ליועמ"ש זומנה לשיחת נזיפה אצל שקד, באתר nrg‏, 24 ביולי 2015.
  7. ^ קלמן ליבסקינד, ‏אופוזציה לוחמת: המשנה ליועמ"ש שוברת משבוע לשבוע שיאים חדשים, באתר מעריב השבוע, 25 ביולי 2015.
  8. ^ 8.0 8.1 בת אל בנימין, שוב מתערבת: המשנה ליועמ״ש נגד מופע ״מרימים לכיפור״, באתר ערוץ 20, 26 בספטמבר 2016.
  9. ^ יעקב גרודקה, פרשת דינה זילבר; גפני דרש הסבר ושקד הכריעה: "לא יבוטלו אירועים בהפרדה", באתר בחדרי חרדים, 16 בנובמבר 2016.
  10. ^ עידן יוסף, "לדינה זילבר אין סמכות על אירועים נפרדים של עיריות", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 17 בנובמבר 2016.
  11. ^ קלמן ליבסקינד, ‏האמת המרה על איימן עודה: כיצד נוצרה האשליה שמדובר במנהיג מתון?, באתר מעריב השבוע, 8 באוקטובר 2016.
  12. ^ שלמה פיוטרקובסקיסמכויות דינה זילבר מצטמצמות, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2017.
  13. ^ אבישי גרינצייג, בשבע, ‏הממשלה החליטה: דינה זילבר לא תעסוק יותר ב'הדרת נשים', באתר כיפה, 07 בנובמבר, 2018
  14. ^ רויטל חובלבפעם השנייה תוך שנה: קוצצו הסמכויות של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017.
  15. ^ זהו שם מאמר שפרסמה שרת המשפטים איילת שקד בכתב העת השילוח.
  16. ^ יהונתן בניה, המשנה ליועץ המשפטי במתקפה נגד השרה שקד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2017.
  17. ^ קלמן ליבסקינד, ‏מנדלבליט העיר למשנה שלו: חדלי לבקר את הפוליטיקאים, באתר מעריב השבוע, 15 בדצמבר 2017.
  18. ^ דפנה ליאל, כתבת כנסת, ‏המשנה ליועמ"ש נגד חוק "נאמנות בתרבות": "אם יש מי שנאמן, אז יש מי שבוגד", באתר ‏mako‏‏, ‏6 בנובמבר 2018‏.
  19. ^ שקד ליועמ"ש: "זילבר לא תייצג יותר את הממשלה, שתלך לפוליטיקה", באתר מעריב השבוע, 6 בנובמבר 2018;
    טל שלו‏, השרה שקד ליועמ"ש: דינה זילבר תפסיק לייצג את משרד המשפטים, באתר וואלה! NEWS‏, 06 בנובמבר 2018.
  20. ^ מנדלבליט מבהיר לשקד: לא בסמכותך להשעות את המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2018.
  21. ^ טובה צימוקי, היועמ"ש במכתב נזיפה לזילבר: "הדברים חורגים ממרחב ההתבטאות המקובל", באתר ynet, 15 בנובמבר 2018.
  22. ^ אלירן קרסנטי, השרה שקד נגד מנדלבליט: "זילבר לא תופיע בכנסת", באתר ערוץ 20, 15 בנובמבר 2018.
  23. ^ אבישי גרינצייג, ‏פרסום ראשון: היועמ"ש החליט לא לשלוח את דינה זילבר לדיון בכנסת, באתר מעריב השבוע, 25 בנובמבר 2018.
  24. ^ חזקי ברוך, השרה שקד: "אין לי אמון בזילבר, לא תייצג את הממשלה", באתר ערוץ 7, 3 בדצמבר 2018.
  25. ^ דניאל דולב‏, חרף התנגדות שקד: המשנה ליועמ"ש זילבר הגיעה לדיון בכנסת, באתר וואלה! NEWS‏, 03 בדצמבר 2018
  26. ^ אבישי גרינצייג, ‏"הם ישסעו ואנחנו נאחד": המשנה ליועמ"ש דינה זילבר בנאום תקיף כנגד הביקורת על מערכת המשפט, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2019
  27. ^ 27.0 27.1 דינה זילבר, "המון דברים יפים ראו עיניי": מחלקת הבג"צים כאתר של חינוך משפטי, מעשי משפט ט (1), 2017, עמ' 158.
  28. ^ פרס השקיפות הוענק לדינה זילבר, ערוץ 7 (בעברית)