דינה זילבר

משפטנית ישראלית

דינה זילבר (נולדה ב-1970) היא עורכת דין ישראלית, מאז שנת 2012 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט ציבורי-מינהלי. קודם לכן שימשה כפרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

דינה זילבר
אין תמונה חופשית
לידה 1970 (בת 50 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב
השתייכות משרד המשפטים
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

זילבר נולדה בלטביה. עלתה לישראל עם משפחתה ב-1972 וגדלה בחולון. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך, הסברה וידיעת הארץ, ביחידת ההסברה של בית הספר לפיתוח מנהיגות בצה"ל.

לימודיהעריכה

סיימה תואר ראשון ושני במשפטים, שניהם באוניברסיטת תל אביב. את התואר השני סיימה בהצטיינות. עבודת המוסמך שלה עסקה ב"ייצוג אינטרסים מגזריים בגופים מנהליים". בשנים 1991–1992 הייתה יו"ר מועצת הסטודנטים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1992–1994 הייתה עוזרת פרלמנטרית של חה"כ אליעזר זנדברג.[1] זילבר החלה את דרכה במשרד המשפטים כמתמחה של מני מזוז[2].

קריירהעריכה

מחלקת הבג"ציםעריכה

עבדה במשך 16 שנים כפרקליטה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה וייצגה את המדינה בכ-1,600 עתירות.[3] בין היתר ייצגה את המדינה בעתירות בנושא הסדר הטיעון עם משה קצב, מיגון בתי הספר בשדרות ופסילת הסרט ג'נין ג'נין (ראו : בג"ץ בכרי נגד המועצה לביקורת סרטים).

משנה ליועץ המשפטיעריכה

בשנת 2012 מונתה לתפקיד משנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) - לימים שונה שם התפקיד להמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי). זילבר מופקדת על ייעוץ לעבודת הממשלה וגופי הביטחון, דיני הגירה, מאבק בהדרת נשים; שלטון מקומי ועוד. בעבר הייתה מופקדת גם על הייעוץ בנושא יהודה ושומרון (ראו להלן).[4]

משפט ציבורי ומנהליעריכה

החטיבה להתיישבות: בעקבות דו"ח של מבקר המדינה בעניין העברת תקציבים ממשלתיים לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית,[5] הוציאה זילבר חוות דעת השוללת העברת תקציבים מהממשלה לחטיבה.[6] היא נימקה זאת בכך שהאצלת סמכויות המדינה בתחומי ההתיישבות באופן גורף לחטיבה להתיישבות, גוף שאינו ממשלתי, מבלי שזו כפופה למנגנוני איזונים ובלמים כנדרש מגופים שלטוניים, אינה חוקית. במסגרת זו הקפיאה זילבר גם תקציב שהוקצה לחטיבה להתיישבות לשם טיפול ביישובי עוטף עזה, אך כעבור כ-16 חודשים החריגה תקציב זה מהחלטתה.[7]

ביולי 2015 ננזפה זילבר על ידי שרת המשפטים, איילת שקד, משום שפרסמה חוות דעת המתנגדת להצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' להסדרת מעמדה החוקי של החטיבה להתיישבות[2], שאושרה בוועדת השרים לחקיקה.[8] בתגובה פרסם היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין כי זילבר פעלה כדין.[9]

בעקבות חוות הדעת נחקק חוק אשר הסמיך את החטיבה להתיישבות להמשיך בפעילותה, לאחר שהוטלו עליה מגבלות בתחום הפיקוח והבקרה.

טוהר מידותעריכה

באפריל 2014 מונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לעמוד בראש צוות שבחן דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי. בין המלצות הצוות: קירוב הנורמות החלות על השלטון המקומי בתחום המכרזים לנורמות הקבועות בשלטון המרכזי ושיפור בהליכי מינוי כוח-האדם המועסק ברשויות המקומיות, כך שמכרזי כוח האדם יהיו זמינים גם באינטרנט. המחלקה שבראשה היא עומדת הסדירה את השימוש בכלי של הבטחה מינהלית והובילה את הרחבת סמכויותיהם של בתי המשפט לעניינים המנהליים. בנוסף קידמה תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים שהסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות של רשויות הפועלות באזור יהודה ושומרון, בנושאי תכנון ובנייה, כניסה ויציאה מאזור יהודה ושומרון וחופש המידע.

גופי ביטחוןעריכה

זילבר ביטלה החלטות של ראש מנהלת השירות הלאומי שר-שלום ג'רבי, השר האחראי על המנהלת אורי אריאל ושר האוצר יאיר לפיד, לבטל הקצאת תקני שירות לאומי לארגונים "בצלם" ו"האגודה לזכויות האזרח", בנימוק שההחלטות לא נעשו על בסיס קריטריונים שוויוניים ובהליך מנהלי תקי.[10]

זילבר כתבה חוות דעת בעניין איסור התערבות בתכני תחנת הרדיו גלי צה"ל וחוות דעת בנוגע ליוזמה להעברת גלי צה"ל למשרד הביטחון תוך קביעת מנגנונים שיבטיחו את חופש העיתונות ואת עצמאות התחנה מפני התערבות ממשלתית.[11]

בניגוד לרצונו של שר הביטחון אביגדור ליברמן לשלול הכרה כישיבת הסדר מוסדות המכינה הקדם-צבאית בני דוד בעלי, על רקע התבטאויות של הרב יגאל לוינשטיין, קבע היועץ המשפטי מנדלבליט כי הדבר אינו בסמכותו, על סמך חוות דעת שכתבה זילבר, ולאור חשיבותו של חופש הביטוי[12]

מאבק בהדרת נשיםעריכה

זילבר מונתה לאחראית על יישום דוח של ועדה שמינה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בנושא הדרת נשים מן המרחב הציבורי בישראל. היא שלחה מספר מכתבי מחאה בנושא הדרת נשים באירועים ציבוריים, בהם מכתב לרמטכ"ל ולפרקליט הצבאי הראשי בטענה שמפקד חטיבת גבעתי, אל"ם עופר וינטר, הדיר נשים בערב גיבוש חטיבתי, בהתבסס על ידיעה עיתונאית שכתבה שווינטר העדיף את משה פרץ על שרית חדד משיקולי דת והדרת נשים. הידיעה התגלתה כשקרית.[13]

זילבר התערבה גם במקרים שבהם גופים ציבוריים ערכו כנסים ואירועים תוך הפרדה מגדרית, או ללא השתתפות נשים, ובמקרים בהם שלטי צניעות הוצבו בכניסה לאתרים שאינם אתרי דת. למועצה להשכלה גבוהה שלחה זילבר תלונה על כך שאוניברסיטת בר-אילן מנעה שירת נשים בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה.[14] בספטמבר 2016 היא שלחה מכתב לעיריית תל אביב, שלפיו אסור היה לה להתיר את האירוע "מרימים לכיפור" שעמותה ביקשה לקיים בכיכר רבין, לאור הכוונה למנוע מנשים לשיר בו[14] האירוע בוטל. בתגובה לשאילתה שהגיש ח"כ משה גפני ענתה שרת המשפטים איילת שקד שזילבר פעלה בחוסר סמכות במקרה זה ושאין לה סמכות לבטל אירועים לא ממשלתיים שבהם יש הפרדה מגדרית.[15][16] שקד גם שוחחה עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שהורה למשנים ליועמ"ש כי חוות דעת בנושאים רגישים ובנושאי דת ומדינה ייעשו רק בתיאום עמו.[17]

בסוף אוגוסט 2017 צמצמה הממשלה את סמכויותיה בנושא מגדר והעבירה אותן למשרדי הממשלה העוסקים בנושא.[18] עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה הודיע שזילבר תמשיך לשאת באחריות מטעמו, "לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים הקשורים בנושא".[19]

יהודה ושומרוןעריכה

בינואר 2017 החליטו שרת המשפטים שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבטל את התחום הנפרד של יהודה ושומרון במשרד המשפטים, שבו הייתה זילבר אחראית על האכיפה, ובכך צמצמו את סמכויותיה.[20]

מחלוקת בין זילבר לאיילת שקדעריכה

בדצמבר 2017, בכנס ציבורי לכבוד פרישת השופט אליקים רובינשטיין, זילבר מתחה ביקורת על המדיניות של שרת המשפטים, איילת שקד. היא אמרה: "את דרכי השלום של אלי [אליקים רובינשטיין] החליפו מסילות לעבר המשילות.[21] זוהי רוח הזמן, צו השעה, כיוון הנסיעה שמסומן על כל השלטים המורים. אך המצפנים הישנים מפעם עדיין מתעקשים להתיישר אל עבר כוכב הצפון".[22] בעקבות דבריה זימן אותה היועץ המשפטי לממשלה לשיחת הבהרה והורה לה להפסיק למתוח ביקורת פומבית על הדרג הפוליטי הנבחר.[23]

בנובמבר 2018, במהלך דיון בכנסת על תיקון לחוק התרבות והאמנות, מתחה זילבר ביקורת על התנהלות הממשלה. בין היתר אמרה: "אנחנו משתנים והארץ שינתה את פניה. הימים אינם פשוטים והם מביאים אתם לא רק חוקים חדשים אלא גם מילים חדשות - משילות, נאמנות, התגברות. שיח לעומתי פוצע, מצלק את הרקמה החברתית המשותפת, מסמן ומתייג. מי לנו, מי לצרינו. ואם יש מי שנאמן, אז יש גם מי שבוגד? גיס חמישי? הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה".[24] בתגובה אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי זילבר חצתה כל גבול. שקד שלחה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מכתב שבו ציטטה אמירות של זילבר נגד מדיניות הממשלה בוועדות הכנסת וכתבה שזילבר מקדמת את עמדותיה הפוליטיות האישיות במקום את מדיניות המשרד, בניגוד לתקנון שירות המדינה. היא הוסיפה שזילבר אינה רשאית להגיע לממשלה או לכנסת כנציגת משרד המשפטים, ושהיא מצפה שתתפטר.[25] מנדלבליט טען בתגובה כי העניין בסמכותו שלו, ולא של שקד, ושהעניין נמצא בבדיקה, אך הורה לזילבר שלא תופיע כנציגת המדינה בדיונים בממשלה ובכנסת.[26] כעבור כשבוע נזף מנדלבליט בזילבר, וכתב לה שכבר בעבר הוא שוחח עמה בגין "התבטאויות פומביות לא זהירות", אולם ההתבטאות האחרונה מלמדות שדבריו לא הופנמו. לדבריו התבטאות זו חרגה באופן ממשי ממרחב ההתבטאות הראוי ליועץ משפטי בשירות הציבורי. עם זאת, מנדלבליט החליט שזילבר תחזור לייצג את עמדתו, לאחר תיאום עמדות איתו.[27] מאידך שקד הודיעה כי לא תאפשר לזילבר לייצג את הממשלה בכנסת עד סוף מושב החורף.[28] למעשה, מנדלבליט שלח יועצים משפטיים אחרים לייצג את עמדתו בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בעניין חוק היועצים[29] ובדצמבר הגיע בעצמו לדיון בוועדה לביקורת המדינה. במקביל התייצבה שקד בעצמה לדיון בוועדת הכלכלה והציגה את עמדתה מתוך כוונה לדבר במקומה של זילבר, הכפופה לשניהם.[30] לדיון זה שלח מנדלבליט את זילבר כנציגתו. כשהחלה לדבר יצאה שקד מהמקום. יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין שלח לראשי ועדות הכנסת מכתב שבו התייצב לצדה של שקד וכתב: "לא נוכל בשום פנים ואופן להשלים עם מציאות שבה משרד ממשלתי מדבר בכמה קולות בוועדות הכנסת או כזו בה הדרג הפקידותי משמיע דעות מנוגדות לעמדה שקבע הדרג הנבחר".[31] לעומת זאת התייצבו משפטנים אחדים לצדה של זילבר.[32]

עמדותיהעריכה

בספרה ביורוקרטיה כפוליטיקה, מציגה זילבר את תפיסתה בדבר תפקידם של המשפטנים בשירות הציבורי ויחסי הכוחות בינם לבין הדרג הנבחר (הפוליטיקאים):

טענתי היא כי במדינה המנהלית חשיבותו של המנהל הציבורי ראשונה במעלה. לפיכך חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים. המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה. תהליכים אלו מתרחשים במסווה של נייטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי.

התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת שפה משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו. השיח השורר בו הוא שיח פנימי של מומחיות. מונחים כמו סבירות ומידתיות הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית. לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו. באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות. קבוצות אינטרס אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות.

"ביורוקרטיה כפוליטיקה"

במאמר שפרסמה בשנת 2017 כתבה זילבר:

"אנחנו משרתי הציבור ולא קונסיליירים של השלטון. אנו מחויבים לשליחות ציבורית ועשייה מתוך תפיסת נאמנות של הציבור, ולא שיקוף אינטרס נקודתי גרידא של שר או מנכ"ל".[33]

ספריה ומאמריהעריכה

  • ביורוקרטיה כפוליטיקה, הוצאת נבו, 2006 - בספר זה ניתחה זילבר את המנגנון הביורוקרטי-מנהלי ומאפייניו ודנה בדילמות הדמוקרטיות במדינה המנהלית. היא הציעה להגביר את השימוש בהסדרים ראשוניים כהסדרים המשקפים את מדיניות הדרג המדיני ומכוונים את המשך היישום על ידי הדרג הביורוקרטי. כן המליצה זילבר לגוון את הרכבו של המנגנון המנהלי ולהכליל ציבורים, כך שתורחב ההשתתפות הציבורית של כלל המגזרים בפרויקט המדינתי. לדבריה הדבר יחזק את ההזדהות עם המדינה ויצמצם את הניכור כלפיה.
  • בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2012. ספר זה הוא מחקר היסטורי-משפטי שמספר את סיפורו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה מאז קום המדינה ועד 2010. זילבר בחנה את תפקודו של היועץ המשפטי בשורה של אירועים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והביאה את סיפורם האישי של היועצים .
  • "המון דברים יפים ראו עיניי": מחלקת הבג"צים כאתר של חינוך משפטי" מעשי משפט ט(1) 2017 - המאמר מפרט את רכיבי האתוס שבעזרתם ראוי להיות מעוצב משפטן ציבורי.
  • שורשים במשפט (2020) (עורכת). ספר מאמרים שחוברו על ידי בכירים ועובדים במשרד המשפטים בנושא אבני דרך במשפט הישראלי. גרסה מקוונת של הספר
  • "הכרזת העצמאות שלי" שורשים במשפט 19 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.

פרסים והוקרהעריכה

  • 2017 - זכייה בפרס "נשים בחזית 2017" בקטגוריית ממשל ופוליטיקה של אתר סלונה
  • 2018 - קבלת אות הוקרה ע"ש עו"ד ליאון צ'רני של פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי
  • 2019 - זילבר קיבלה, יחד עם הפעילה החברתית עו"ד אינסאף אבו שארב, את פרס מגן השקיפות מעמותת שקיפות בינ"ל ישראל.[34]

פעילות ציבוריתעריכה

  • 2000 - נציגת פרקליטות המדינה בפורום למעמד האישה במשרד המשפטים
  • 2002–2005 - חברת אקדמיה של פרס התיאטרון הישראלי
  • 2004–2005 - חברת תת-הוועדה לענייני חקיקה בחינוך של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך (ועדת דוברת)
  • 2005 - ממונה על איכות השירות בפרקליטות המדינה
  • 2005–2012 - חברות במועצה לביקורת סרטים
  • 2015 - ראש הצוות לטיוב השמירה על הסוד הביטחוני (התמודדות עם תופעת שיח בכירים לשעבר עם סופרי צללים)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באום, עידו (30 בנובמבר 2016). "לכוורת של שקד ומנדלבליט יש צבע אחד". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-15 באוקטובר 2019. 
  2. ^ 1 2 משה גורלי, שומרת הסף שמעצבנת את השרים, כלכליסט, ‏4/4/2017
  3. ^ עידו באום, המטרה נותרה בעינה: החלשת היועץ המשפטי והערכים שבשמם הוא פועל, TheMarker, ‏20 בדצמבר 2012
  4. ^ משה גורליעורכת הדין שכל קואליציה תצטרך לקבל את אישורה, כלכליסט, ‏21/4/2015
  5. ^ רוני זינגר, שאול אמסטרדמסקיהאוצר והמשפטים נגד החטיבה להתיישבות, Ynet, ‏5/2/2015
  6. ^ מירב ארלוזורובמשרד המשפטים ממליץ להפסיק לתקצב את החטיבה להתיישבות, באתר TheMarker‏, 26 בפברואר 2015
  7. ^ צבי זרחיה, המשנה ליועמ"ש הפשירה לחטיבה להתיישבות 53.5 מיליון ש' לשיקום עוטף עזה, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2016.
  8. ^ יעל פרידסון, המשנה ליועמ"ש זומנה לשיחת נזיפה אצל שקד, באתר nrg‏, 24 ביולי 2015.
  9. ^ יהושע ויינר, מתיחות בין שקד לווינשטיין, גורם בימין: "מטייח התנהלות אנשיו", וואלה, ‏26/7/2015
  10. ^ רויטל חובל"בצלם" יוכל להמשיך לקלוט מתנדבי שירות לאומי, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2014
    גלי גינת‏, היועמ"ש לשר אריאל: ביטול שירות לאומי ב"בצלם" – לא בסמכותך, באתר וואלה! NEWS‏, 25 ביוני 2015
  11. ^ שחר אילן, אלירן מלכי, המשנה ליועמ"ש על העברת גל"צ למשהב"ט: "עדיף לא לגעת במה שלא שבור", כלכליסט, ‏31/10/2017
  12. ^ טובה צימוקיסערת הרב לוינשטיין: היועמ"ש נגד ליברמן, Ynet, ‏29/3/2017; טובה צימוקיהמשנה ליועמ"ש דחתה בקשת זנדברג להפסקת מימון מכינת עלי, YNET, ‏26/6/2019; גלעד כהן, מכינת עלי לא תיסגר: הצעתה של תמר זנדברג נדחתה, אתר כיפה, ‏26/6/2019
  13. ^ קלמן ליבסקינד, ‏אופוזציה לוחמת: המשנה ליועמ"ש שוברת משבוע לשבוע שיאים חדשים, באתר מעריב אונליין, 25 ביולי 2015.
  14. ^ 1 2 בת אל בנימין, שוב מתערבת: המשנה ליועמ״ש נגד מופע ״מרימים לכיפור״, באתר ערוץ 20, 26 בספטמבר 2016.
  15. ^ יעקב גרודקה, פרשת דינה זילבר; גפני דרש הסבר ושקד הכריעה: "לא יבוטלו אירועים בהפרדה", באתר בחדרי חרדים, 16 בנובמבר 2016.(הקישור אינו פעיל, 11.1.2020)
  16. ^ עידן יוסף, "לדינה זילבר אין סמכות על אירועים נפרדים של עיריות", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 17 בנובמבר 2016.
  17. ^ קלמן ליבסקינד, ‏האמת המרה על איימן עודה: כיצד נוצרה האשליה שמדובר במנהיג מתון?, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2016.
  18. ^ אבישי גרינצייג, בשבע, ‏הממשלה החליטה: דינה זילבר לא תעסוק יותר ב'הדרת נשים', באתר כיפה, 07 בנובמבר, 2018
  19. ^ רויטל חובלבפעם השנייה תוך שנה: קוצצו הסמכויות של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017.
  20. ^ שלמה פיוטרקובסקיסמכויות דינה זילבר מצטמצמות, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2017.
  21. ^ זהו שם מאמר שפרסמה שרת המשפטים איילת שקד בכתב העת השילוח.
  22. ^ יהונתן בניה, המשנה ליועץ המשפטי במתקפה נגד השרה שקד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2017.
  23. ^ קלמן ליבסקינד, ‏מנדלבליט העיר למשנה שלו: חדלי לבקר את הפוליטיקאים, באתר מעריב אונליין, 15 בדצמבר 2017.
  24. ^ דפנה ליאל, כתבת כנסת, ‏המשנה ליועמ"ש נגד חוק "נאמנות בתרבות": "אם יש מי שנאמן, אז יש מי שבוגד", באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בנובמבר 2018‏.
  25. ^ שקד ליועמ"ש: "זילבר לא תייצג יותר את הממשלה, שתלך לפוליטיקה", באתר מעריב אונליין, 6 בנובמבר 2018;
    טל שלו‏, השרה שקד ליועמ"ש: דינה זילבר תפסיק לייצג את משרד המשפטים, באתר וואלה! NEWS‏, 06 בנובמבר 2018.
  26. ^ מנדלבליט מבהיר לשקד: לא בסמכותך להשעות את המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2018.
  27. ^ טובה צימוקי, היועמ"ש במכתב נזיפה לזילבר: "הדברים חורגים ממרחב ההתבטאות המקובל", באתר ynet, 15 בנובמבר 2018.
  28. ^ אלירן קרסנטי, השרה שקד נגד מנדלבליט: "זילבר לא תופיע בכנסת", באתר ערוץ 20, 15 בנובמבר 2018.
  29. ^ אבישי גרינצייג, ‏פרסום ראשון: היועמ"ש החליט לא לשלוח את דינה זילבר לדיון בכנסת, באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2018.
  30. ^ חזקי ברוך, השרה שקד: "אין לי אמון בזילבר, לא תייצג את הממשלה", באתר ערוץ 7, 3 בדצמבר 2018.
  31. ^ דניאל דולב‏, חרף התנגדות שקד: המשנה ליועמ"ש זילבר הגיעה לדיון בכנסת, באתר וואלה! NEWS‏, 03 בדצמבר 2018
  32. ^ מרדכי קרמניצרהגרזן שהניחה שקד על צווארה של זילבר הוא ההוכחה שהמשנה ליועמ"ש צדקה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2018; יצחק זמירזילבר ראויה לכבוד ולהערכה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2018; אורית קמיררובי ריבלין ודינה זילבר קורבנות של אותה שיטה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2018
  33. ^ דינה זילבר, "המון דברים יפים ראו עיניי": מחלקת הבג"צים כאתר של חינוך משפטי, מעשי משפט ט (1), 2017, עמ' 158.
  34. ^ פרס השקיפות הוענק לדינה זילבר, ערוץ 7