דינה פוליאקוף-שטילר

יהודייה מפינלנד שעלתה לישראל. שירתה כאחות בצבא הפיני במלחמת העולם השנייה

דינה פוליאקוף-שטילר (Dina Poljakoff-Stiller;‏ 8 ביולי 191913 בפברואר 2005) הייתה אחת משלושת היהודים בצבא הפיני שדחו את קבלת עיטור צלב הברזל הגרמני במלחמת העולם השנייה.

דינה פוליאקוף-שטילר
Dina Poljakoff
דינה עם אחיה, סרן עמנואל (מיקו) פוליאקוף מצבא פינלנד, סביבות 1940 תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
דינה עם אחיה, סרן עמנואל (מיקו) פוליאקוף מצבא פינלנד, סביבות 1940
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 8 ביולי 1919
לוביסה, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 2005 (בגיל 85)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פינלנד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
דחתה את קבלת עיטור צלב הברזל הגרמני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייה עריכה

דינה נולדה בלוביסה (Loviisa), חבל אוסימה, פינלנד לבן-ציון פוליאקוף, יליד ליטא, ולרעייתו קטיה לבית שטיינבוק, ילידת פינלנד. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירתה כחובשת במסגרת ארגון הנשים ההתנדבותי "לוטה סוורד" (Lotta Svärd). ה"לוטות", כפי שכונו, לא נשאו נשק, אבל מילאו תפקידי סיוע שונים כאחיות רחמניות, כמשקיפות בעמדות להתרעה מפני התקפה אווירית ובמשימות עזר נוספות. הן פעלו באזורי הקרבות שבהם הפינים נלחמו ברוסים לצד יחידות צבא גרמניות.

הגרמנים התרשמו ממסירותה של דינה פוליאקוף לפצועיהם והמליצו על הענקת צלב הברזל (דרגה 2). מלבדה הומלץ על מתן העיטור הגרמני לשני יהודים נוספים בצבא פינלנד – לרופא הצבאי ליאו סקורניק ולסרן סלומון קלאס, שדחו את העיטור על הסף ונמחקו מרשימת המומלצים. פוליאקוף ניגשה ביום הטקס לראות את העיטור שיועד לה, אך פנתה לאחור וסירבה לקבלו. דודניתה של דינה פוליאקוף, חיה שטיינבוק, ששירתה אף היא כסייעת סיעודית במסגרת זו, שמרה אוסף של מכתבי תודה מחיילים גרמנים שבהם טיפלה.[1]

דינה פוליאקוף-שטילר עלתה לישראל ועסקה ברפואת שיניים. נפטרה בפתח תקווה ב-2005 והותירה בת, מרגלית-מאי חלוץ, ושלושה נכדים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה