דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם

דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם (באנגלית: QS World University Rankings) הוא דירוג של אלף האוניברסיטאות המובילות בעולם, זאת מתוך כ-5,500 מוסדות הנבדקים לצורך הדירוג. הדירוג הנעשה על ידי החברה הבין-לאומית Quacquarelli Symonds‏ (QS) המתמחה בחינוך. משנת 2004 ועד 2009 פרסמה החברה את הדירוג בשיתוף עם השבועון הבריטי Times Higher Education, ומאז 2010 מתפרסמים שני דירוגים נפרדים, האחד של QS והאחר הוא דירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education.

בנוסף לשני דירוגים אלה, בולט דירוג נוסף של אוניברסיטאות בעולם, הידוע בכינוי "דירוג שאנגחאי".

השיטה

דירוג האוניברסיטאות הוא רק שיטה אחת להערכת ביצועים ולביצוע השוואות מוסדיות. דירוגים שונים משתמשים במדדים שונים, ולכן יש לקחת כל תוצאה בהקשר המתודולוגי שלה. דירוג QS מנסה להתבסס על קשת נרחבת של פעילויות אוניברסיטאיות. חמישה מדדים באים לידי ביטוי בדירוג:

ביקורת עמיתים אקדמית (40%)

מרכיב זה בדירוג מבוסס על סקר דעות המכונה "ביקורת עמיתים אקדמית", שלצורך ביצועו חברת QS עושה שימוש ברשימות דיוור שרכשה, בבקשות ובהצעות המוגשות לה, ופונה לאקדמאים פעילים בעולם כדי לזהות את האוניברסיטאות המובילות בתחומם. QS מפרסמת את תפקידיהם המקצועיים והתפוצה הגאוגרפית של משתתפי הסקר.

לצורך הדירוג לשנת 2010 ניתן משקל לתוצאות סקר בקרב 15,050 אנשי מקצוע אקדמאים, כולל משובים שהתקבלו מן השנתיים האחרונות אם לא התקבל מאותו אדם משוב עדכני יותר. המשיבים יכלו להציע עד 30 אוניברסיטאות, אולם אסור להם להצביע על המוסד בו הם פועלים. בממוצע כל משיב מציע 20 מוסדות, סך הכל יותר מ-170,000 פרטי מידע.

בשנת 2004, כאשר נערך הדירוג הראשון, חלקו של הסקר במשקל הכללי היה 50%. חלקו של הסקר הופחת ל-40% לאחר שהוסף מרכיב "ביקורת מגייסי כוח אדם".

ביקורת מגייסי כוח אדם (10%)

מרכיב זה ביצירת הדירוג מתבצע בשיטה דומה לזו של מרכיב "ביקורת עמיתים אקדמית", אולם הסקר מופנה למגייסי כוח אדם, המחפשים מועמדים לעבודה בקנה מידה בין-לאומי. מספר הנשאלים בשנת 2010 היה 5,007 אנשי מקצוע. תוצאות סקר זה מרכיבות 10% מן הציון הכללי של האוניברסיטה. הסקר הזה נערך על בסיס ההנחה שמעסיקים יכולים להעריך באופן מדויק את איכות בוגרי מוסדות אקדמיים.

יחס איש סגל/תלמיד (20%)

היחס שבין מספר אנשי הסגל למספר התלמידים באוניברסיטה נועד לבחון את מחויבות המוסד להוראה, אולם חברת QS הודתה כי מדד זה אינו מספק.

ציטוטים ביחס לאנשי סגל (20%)

מספר הציטוטים שלהם זוכים מאמרי מחקר של אנשי סגל הוא אחד המדדים בהם נעשה שימוש נרחב בשיטות דירוג שונות של מוסדות אקדמיים. מאז שנת 2007 QS עושה שימוש במאגר המידע Scopus לצורך קביעת נתון זה. הנתון מורכב מן היחס שבין המספר הכולל של ציטוטי מאמרים בחמש שנים אחרונות, לבין מספר אנשי הסגל האקדמי באוניברסיטה.

חברת QS הסבירה כי היא מעדיפה שיטת חישוב זו על פני מניין מספר הציטוטים לכל מאמר, כפי שנעשה בשיטות דירוג אחרות, וזאת כדי להפחית את השפעת המחקר הביו-רפואי על התמונה הכוללת היות שבתחום הביו-רפואה קיימת תרבות שלטת של "פרסם או היכחד" (publish or perish).

אוריינטציה בינלאומית (10%)

המרכיב האחרון בציון לצורך הדירוג מורכב משני מדדים שנועדו למדוד את הנטייה הבין-לאומית של האוניברסיטה: חצי ממרכיב זה מוקדש לאחוז התלמידים הזרים במוסד וחצי מוקדש לאחוז אנשי סגל זרים במוסד.

דירוג QS ל-100 האוניברסיטאות הראשונות בעולם

שם המוסד	2020^[1]	2021^[2]	2022^[3]	2023^[4]	2024^[5]	2025^[6]
ארצות הברית המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס	1	1	1	1	1	1
ארצות הברית אוניברסיטת סטנפורד	2	2	3	3	5	6
ארצות הברית אוניברסיטת הרווארד	3	3	5	5	4	4
ארצות הברית המכון הטכנולוגי של קליפורניה	5	4	6	6	15	10
בריטניה אוניברסיטת אוקספורד	4	5	2	4	3	3
שווייץ המכון הטכנולוגי של ציריך	6	6	8	9	7	7
בריטניה אוניברסיטת קיימברידג'	7	7	3	2	2	5
בריטניה אימפריאל קולג'	9	8	7	6	6	2
ארצות הברית אוניברסיטת שיקגו	10	9	10	10	11	21
בריטניה קולג' אוניברסיטת לונדון	8	10	8	8	9	9
סינגפור האוניברסיטה הלאומית של סינגפור	11	11	11	11	8	8
ארצות הברית אוניברסיטת פרינסטון	13	12	20	16	17	22
סינגפור האוניברסיטה הטכנולוגית של נאניאנג	11	13	12	19	26	15
שווייץ אקול פוליטקניק פדרל בלוזאן	18	14	14	16	36	26
אוניברסיטת צ'ינגחווה	16	15	17	14	25	20
ארצות הברית אוניברסיטת פנסילבניה	15	16	13	13	12	11
ארצות הברית אוניברסיטת יל	17	17	14	18	16	23
ארצות הברית אוניברסיטת קורנל	14	18	21	20	13	16
ארצות הברית אוניברסיטת קולומביה	18	19	19	22	23	34
בריטניה אוניברסיטת אדינבורו	20	20	16	15	22	27
ארצות הברית אוניברסיטת מישיגן	21	21	23	25	33	44
הונג קונג אוניברסיטת הונג קונג	25	22	22	21	26	17
אוניברסיטת פקינג	22	23	18	12	17	14
יפן אוניברסיטת טוקיו	22	24	23	23	28	32
ארצות הברית אוניברסיטת ג'ונס הופקינס	24	25	25	24	28	32
קנדה אוניברסיטת טורונטו	29	25	26	34	21	25
הונג קונג אוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה	32	27	34	40	60	47
בריטניה אוניברסיטת מנצ'סטר	27	27	27	28	32	34
ארצות הברית אוניברסיטת נורת'ווסטרן	31	29	30	32	47	50
ארצות הברית אוניברסיטת קליפורניה בברקלי	28	30	32	27	10	12
אוסטרליה האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה	29	31	27	30	34	30
בריטניה קינגס קולג' לונדון	33	31	35	37	40	40
קנדה אוניברסיטת מקגיל	35	31	27	31	30	29
אוניברסיטת פודן	40	34	31	34	50	39
ארצות הברית אוניברסיטת ניו יורק	39	35	42	39	38	43
ארצות הברית אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס	35	36	40	44	29	42
קוריאה הדרומית האוניברסיטה הלאומית של סאול	37	37	36	29	41	31
יפן אוניברסיטת קיוטו	33	38	33	36	46	50
קוריאה הדרומית המכון המתקדם למדע וטכנולוגיה של קוריאה	41	39	41	42	56	53
אוסטרליה אוניברסיטת סידני	42	40	38	41	19	18
אוסטרליה אוניברסיטת מלבורן	38	41	37	33	14	13
ארצות הברית אוניברסיטת דיוק	25	42	52	50	57	61
הונג קונג האוניברסיטה הסינית בהונג קונג	46	43	39	38	47	36
אוסטרליה אוניברסיטת ניו סאות' ויילס	43	44	43	45	19	19
קנדה אוניברסיטת בריטיש קולומביה	51	45	46	47	34	38
אוסטרליה אוניברסיטת קווינסלנד	47	46	47	50	43	40
אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי	60	47	50	46	51	45
הונג קונג אוניברסיטת הונג קונג	52	48	53	54	70	62
בריטניה בית הספר לכלכלה של לונדון	44	49	49	56	45	50
גרמניה האוניברסיטה הטכנית של מינכן	55	50	50	49	37	28
ארצות הברית אוניברסיטת קרנגי מלון	48	51	53	52	52	58
צרפת אוניברסיטת פריז למדעים ואמנויות	53	52	44	26	24	24
אוניברסיטת ג'ג'יאנג	54	53	45	42	44	47
ארצות הברית אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו	45	54	48	53	62	72
צרפת המכון הפוליטכני של פריז	5555	5555	49	48	38	46
אוסטרליה אוניברסיטת מונש	58	55	58	57	42	37
יפן המכון הטכנולוגי של טוקיו	58	56	56	55	91	84
הולנד אוניברסיטת הטכנולוגיה של דלפט	50	57	57	61	47	49
בריטניה אוניברסיטת בריסטול	49	58	62	61	55	54
מלזיה אוניברסיטת מלאיה	70	59	65	70	65	60
ארצות הברית אוניברסיטת בראון	57	60	60	63	73	79
הולנד אוניברסיטת אמסטרדם	64	61	55	58	53	55
צרפת אקול פוליטקניק	60	61	5555	5555	5555	26
בריטניה אוניברסיטת ווריק	62	62	61	64	67	69
גרמניה אוניברסיטת מינכן	63	63	64	59	54	59
גרמניה אוניברסיטת היידלברג	66	64	63	65	87	84
ארצות הברית אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון	56	65	75	83	102	116
הרפובליקה הסינית האוניברסיטה הלאומית של טאיוואן	69	66	68	77	69	68
ארגנטינה אוניברסיטת בואנוס איירס	74	66	69	67	95	71
קוריאה הדרומית אוניברסיטת קוריאה	83	69	74	74	79	67
שווייץ אוניברסיטת ציריך	76	69	70	83	91	109
ארצות הברית אוניברסיטת טקסס באוסטין	65	71	67	72	58	66
יפן אוניברסיטת אוסקה	71	72	75	68	80	86
ארצות הברית אוניברסיטת וושינגטון	68	72	85	80	63	76
רוסיה אוניברסיטת מוסקבה	84	74	78	5555	5555	94
הונג קונג האוניברסיטה הפוליטכנית הונג קונג	91	75	66	65	65	57
דנמרק אוניברסיטת קופנהגן	72	76	79	82	107	100
דנמרק האוניברסיטה הטכנית של דנמרק	112	103	99	104	121	109
קוריאה הדרומית אוניברסיטת פואנג למדע וטכנולוגיה	87	77	81	71	100	98
קוריאה הדרומית אוניברסיטת יונסיי	104	85	79	73	76	56
צרפת אוניברסיטת פריז-סאקלה	262	305	86	69	71	73
בריטניה אוניברסיטת גלאזגו	67	77	73	81	76	78
יפן אוניברסיטת טוהוקו	82	79	82	79	113	107
ארצות הברית המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה	72	80	88	88	97	114
ניו זילנד אוניברסיטת אוקלנד	88	81	85	87	68	65
ארצות הברית אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין	75	82	82	85	64	69
בלגיה אוניברסיטת לוון	80	84	70	76	61	63
צרפת אוניברסיטת סורבון	77	83	72	60	59	63
בריטניה אוניברסיטת דורהאם	78	86	82	92	78	89
בריטניה אוניברסיטת בירמינגהם	81	87	90	91	84	80
קוריאה הדרומית אוניברסיטת סנגקיונקואן	95	88	97	99	145	123
ארצות הברית אוניברסיטת רייס	85	89	94	100	145	141
בריטניה אוניברסיטת סאות'המפטון	97	90	77	78	81	80
בריטניה אוניברסיטת לידס	93	91	92	86	75	82
אוסטרליה אוניברסיטת מערב אוסטרליה	86	92	93	90	72	77
בריטניה אוניברסיטת שפילד	78	93	95	96	104	105
אוניברסיטת המדע והטכנולוגיה של סין	89	93	98	94	137	133
ארצות הברית אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל	90	95	100	102	132	155
בריטניה אוניברסיטת סנט אנדרוז	100	96	91	96	95	104
שוודיה אוניברסיטת לונד	92	97	87	95	85	75
ארצות הברית אוניברסיטת מדינת פנסילבניה	93	101	96	93	83	89
בריטניה אוניברסיטת נוטינגהאם	96	99	5555	5555	5555	108
שוודיה המכון המלכותי לטכנולוגיה של KTH	74	98	89	89	73	71

אוניברסיטאות ישראליות בדירוג

שם המוסד	2020	2021	2022	2023	2024	2025
ישראל אוניברסיטת תל אביב	219	230	255	260	215	209
ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים	162	177	198	222	251	281
ישראל הטכניון	257	291	330	408	392	416
ישראל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב	419	446	471	490	469	471
ישראל אוניברסיטת בר-אילן	551	551	477	501–510	545	671–680
ישראל אוניברסיטת חיפה	651–700	701–750	701–750	701–750	651–660	671–680

ביקורת

דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם ספג ביקורת מצד גורמים רבים על שהוא שם דגש רב מדי על ביקורת עמיתים, מרכיב המקבל 40% בציון הכללי של המוסד. היו שהביעו דאגה באשר לאופן שבו נאספים הנתונים למרכיב ביקורת העמיתים^[7].

חברת QS אף הואשמה בטעויות שנפלו באופן איסוף המידע. כך, בדירוג לשנים 2006 ו-2007 נופלת אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס מן המקום ה-48 למקום ה-161 לאחר שחברת QS בילבלה את הנתונים בינה לבין אוניברסיטת וושינגטון הפועלת בעיר סיאטל במדינת וושינגטון^[8]. חברת QS ביצעה שגיאה דומה שנה קודם לכן, כאשר אספה נתונים עבור כתב העת Fortune ובילבלה בין שני בתי ספר לעסקים הפועלים בשני מוסדות חינוך במדינת קרוליינה הצפונית.

דווחו אף שגיאות באופן שבו בא לידי ביטוי מרכיב היחס בין מספר אנשי סגל לתלמידים. בכנס הבין-לאומי ה-16 לחינוך שנערך בקרייסטצ'רץ' בניו זילנד בשנת 2007 הוצג מאמר החושף טעויות יסודיות באופן ביצוע דירוג ה-QS לאוניברסיטאות בעולם^[9]. כמה מן הנקודות העיקריות עליהן עומדת ביקורת זו הן: מחצית ממשקל הדירוג מורכב מן התדמית הנוכחית של המוסד האקדמי: 40 אחוז מתוצאות סקר בין עמיתים באקדמיה ("ביקורת עמיתים"), ו-10 אחוז נוספים מסקר בין מעסיקים פוטנציאלים בעולם. באופן זה הסקר פתוח מדי למניפולציות כיוון שחברת QS אינה חושפת מי הם הנשאלים בסקר, או מהן השאלות המוצבות להם. על שינויים בקהל הנשאלים, או במשקל הניתן לשאלות, ניתן לשנות באופן מהותי את תוצאות הסקר. כך:

מאגר הנשאלים בסקר מוטה לטובת אנשי סגל אקדמי ממדינות שבהן Times Higher Education מוכר וידוע (כך עד לשנת 2009 שבה נערך הדירוג במשותף עם ירחון זה), כגון בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, מלזיה וכדומה.
יפה לשמוע שנשאלים מספרים על מוסדך דברים טובים, אך חשוב יותר שדברים אלה יהיה מדויקים. קשה להימנע מן הפיתוי לעשות שימוש בדירוג לצורך קידום ושיווק המוסד האקדמי, אולם זוהי שגיאה להניח כי מדובר בנתונים מבוססים היטב.
תוצאות הדירוג משתנות לעיתים בחדות משנה אחת לאחרת, במיוחד בין המקומות 100–200 בדירוג, שם הבדלים קטנים בנתונים עשויים ליצור קפיצות חדות בדירוג. כך לדוגמה, אוניברסיטת אמורי באטלנטה עלתה בשנה אחת מן המקום ה-173 בדירוג למקום ה-56, אוניברסיטת פרדו נפלה מן המקום ה-56 למקום ה-127.

בשנת 2007 הוכנסו מספר שינויים לשיטת הדירוג שנועדו להשיב על טענות אלה.