דליה הרץ

משוררת ישראלית

דליה הרץ (נולדה ב-19 במאי 1942) היא משוררת, מחזאית ומתרגמת ישראלית.

דליה הרץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 במאי 1942 (בת 83)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג גדליה בסר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

דליה הרץ נולדה בתל אביב במאי 1942. שירתה כזמרת ושחקנית בלהקה צבאית, למדה פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אוקספורד[1]. במסגרת עבודת התזה שכתבה בעברית עסקה בסוביקטיזם האתי (הפן הסובייקטיבי שבנו כאשר אנו באים לפתור בעיות מוסר).

החלה לפרסם את שיריה במוספי ספרות וכתבי-עת בהיותה תלמידת תיכון בסוף שנות החמישים. את ספר הביכורים שלה, "מרגוט", הוציאה בגיל 19 בהוצאת "עכשיו". "מרגוט" ראה אור בדצמבר 1961 ונחשב לספר יוצא דופן ופורץ דרך שהשפיע על משוררים רבים, ובעיקר על יונה וולך (השיר האחרון ב"מרגוט" נקרא "דברים", כשם ספרה הראשון של יונה וולך "דברים", 1966). למרות שהמשוררת עצמה מתכחשת לו וסירבה לאשר את הוצאתו לאור מחדש, "מרגוט" נחשב לאחד מספרי השירה החשובים שיצאו בישראל, בוודאי מהבולטים וההמשפיעים ביותר של תקופתו[2][3]. הרץ הוגדרה כמשוררת המודרניסטית הראשונה של שנות השישים בישראל, לאחר שזכתה לסופרלטיבים רבים מצד הביקורת.

בשנות ה-60 וה-70 עבדה הרץ כעורכת תוכניות הספרות של קול ישראל, גלי צה"ל ומאוחר יותר של הטלוויזיה הישראלית ולא עסקה בכתיבה ופרסום של שירה[1].

רק בסוף שנות השמונים החלה שוב לפרסם שירים ומאמרי ביקורת במוספי ספרות, וב-1990, כמעט 30 שנה אחרי "מרגוט", הוציאה ספר שירה נוסף: "עיר-שירים". במקביל עבדה באותן השנים כמנהלת מחלקת התרבות והאמנות בהסתדרות[1].

כתיבתה

עריכה

בספרה הראשון "מרגוט" עסקה דליה הרץ במצב דחק קיצוניים כגון המצאות בשבי, מלחמה, בדידות, שיכרון, הערצה נואשת כלפי כוכב, ובעיות עם ההורים בבית. מצבים חיצוניים אשר נתנו את אותותיהם בנפש פנימה. היא הייתה הראשונה ששילבה דמויות מאגדות עם לילדים (כגון האחים גרים) בשירה גבוהה למבוגרים.

שיריה בעיתונות היומית עסקו בין השאר במחאה חברתית - פוליטית, כגון פערים בין עשירים לעניים, ניכוס האל לטובת רווחים כספיים כגון הנפקת כשרויות, והרס עסקים קטנים בידי תאגידים.

במחזותיה עסקה דליה הרץ ביחסים בין המינים, בארעיותה של אישיות האדם, ובמאבק סמלי בין הדתות[4]

בספרה "עיר - שירים" עשתה המשוררת היפוך פנים לשירתה, והוא כאילו נכתב על ידי משורר אחר. שינוי צורני ותמטי זה בא בין השאר כתוצאה משינוי בגישתה לכתיבת שירה - מכתיבה על רגשות אישיים ופרטיים, לכתיבה על הזולת.

ב-2023 הוציאה ספר שירה בשם 'האָמנים'. הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בעריכתו של ארז שוייצר.

חיים אישיים

עריכה

הייתה נשואה זמן קצר לבמאי והשחקן גדליה בסר. מחזה שכתבה, "לואיז", הוצג בתיאטרון הקאמרי ב-1969. במחזה מתואר כיצד אשה עדינת נפש (לואיז) נעזבת על ידי בעלה לטובת אשה פרקטית ומעשית יותר. את האישה עדינת הנפש שיחקה השחקנית ליאורה ריבלין, אשר למרבה האירוניה ובמהופך למתרחש בהצגה, הייתה לאשתו של גדליה בסר לאחר שעזב את דליה הרץ. דליה הרץ לא התחתנה בשנית ונותרה ערירית[5]. כיום היא מתגוררת בתל אביב.

ספריה

עריכה

מחזות משלה שהוצגו בארץ

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 איל מגד, שובה של דליה הרץ, כותרת ראשית, 8 ביוני 1988
  2. ^ עורכת 'חדרים': הלית ישורון,, כותרת ראשית, 8 ביוני 1988
  3. ^ אהרן שבתאי, שירי דליה הרץ, הארץ, 9 בפברואר 1962
  4. ^ במחזה "קורטט"
  5. ^ עורך אחראי - אריק א. ; עורכים - עמוס אדלהייט, רן יגיל, עמדה 20: אופציה פואטית. דליה הרץ, ירושלים: כרמל, 2009
  6. ^ שוש אביגל, תיאטרון, חדשות, 29 ביולי 1988
  7. ^ דוד גרינברג, קווארטט - מחזה ניסיוני של משוררת צעירה, על המשמר, 5 באפריל 1963