דליה הרץ

דליה הרץ
	אין תמונה חופשית
לידה	19 במאי 1942 (בת 83); תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
השכלה	אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת אוקספורד ;
בן או בת זוג	גדליה בסר

דליה הרץ (נולדה ב-19 במאי 1942) היא משוררת, מחזאית ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה

דליה הרץ נולדה בתל אביב במאי 1942. שירתה כזמרת ושחקנית בלהקה צבאית, למדה פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אוקספורד^[1]. במסגרת עבודת התזה שכתבה בעברית עסקה בסוביקטיזם האתי (הפן הסובייקטיבי שבנו כאשר אנו באים לפתור בעיות מוסר).

החלה לפרסם את שיריה במוספי ספרות וכתבי-עת בהיותה תלמידת תיכון בסוף שנות החמישים. את ספר הביכורים שלה, "מרגוט", הוציאה בגיל 19 בהוצאת "עכשיו". "מרגוט" ראה אור בדצמבר 1961 ונחשב לספר יוצא דופן ופורץ דרך שהשפיע על משוררים רבים, ובעיקר על יונה וולך (השיר האחרון ב"מרגוט" נקרא "דברים", כשם ספרה הראשון של יונה וולך "דברים", 1966). למרות שהמשוררת עצמה מתכחשת לו וסירבה לאשר את הוצאתו לאור מחדש, "מרגוט" נחשב לאחד מספרי השירה החשובים שיצאו בישראל, בוודאי מהבולטים וההמשפיעים ביותר של תקופתו^[2]^[3]. הרץ הוגדרה כמשוררת המודרניסטית הראשונה של שנות השישים בישראל, לאחר שזכתה לסופרלטיבים רבים מצד הביקורת.

בשנות ה-60 וה-70 עבדה הרץ כעורכת תוכניות הספרות של קול ישראל, גלי צה"ל ומאוחר יותר של הטלוויזיה הישראלית ולא עסקה בכתיבה ופרסום של שירה^[1].

רק בסוף שנות השמונים החלה שוב לפרסם שירים ומאמרי ביקורת במוספי ספרות, וב-1990, כמעט 30 שנה אחרי "מרגוט", הוציאה ספר שירה נוסף: "עיר-שירים". במקביל עבדה באותן השנים כמנהלת מחלקת התרבות והאמנות בהסתדרות^[1].

כתיבתה

בספרה הראשון "מרגוט" עסקה דליה הרץ במצב דחק קיצוניים כגון המצאות בשבי, מלחמה, בדידות, שיכרון, הערצה נואשת כלפי כוכב, ובעיות עם ההורים בבית. מצבים חיצוניים אשר נתנו את אותותיהם בנפש פנימה. היא הייתה הראשונה ששילבה דמויות מאגדות עם לילדים (כגון האחים גרים) בשירה גבוהה למבוגרים.

שיריה בעיתונות היומית עסקו בין השאר במחאה חברתית - פוליטית, כגון פערים בין עשירים לעניים, ניכוס האל לטובת רווחים כספיים כגון הנפקת כשרויות, והרס עסקים קטנים בידי תאגידים.

במחזותיה עסקה דליה הרץ ביחסים בין המינים, בארעיותה של אישיות האדם, ובמאבק סמלי בין הדתות^[4]

בספרה "עיר - שירים" עשתה המשוררת היפוך פנים לשירתה, והוא כאילו נכתב על ידי משורר אחר. שינוי צורני ותמטי זה בא בין השאר כתוצאה משינוי בגישתה לכתיבת שירה - מכתיבה על רגשות אישיים ופרטיים, לכתיבה על הזולת.

ב-2023 הוציאה ספר שירה בשם 'האָמנים'. הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בעריכתו של ארז שוייצר.

חיים אישיים

הייתה נשואה זמן קצר לבמאי והשחקן גדליה בסר. מחזה שכתבה, "לואיז", הוצג בתיאטרון הקאמרי ב-1969. במחזה מתואר כיצד אשה עדינת נפש (לואיז) נעזבת על ידי בעלה לטובת אשה פרקטית ומעשית יותר. את האישה עדינת הנפש שיחקה השחקנית ליאורה ריבלין, אשר למרבה האירוניה ובמהופך למתרחש בהצגה, הייתה לאשתו של גדליה בסר לאחר שעזב את דליה הרץ. דליה הרץ לא התחתנה בשנית ונותרה ערירית^[5]. כיום היא מתגוררת בתל אביב.

ספריה

מרגוט, שירים, תל אביב, הוצאת "עכשו", 1961.
עיר-שירים, שירים, ספרית פועלים, תל אביב, 1990.
האָמנים, שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023.

מחזות משלה שהוצגו בארץ

לואיז, במאית אהובה ליאון, הוצג בתיאטרון הקאמרי, ספטמבר 1969. הוצג שוב בתיאטרון הסימטה בקיץ 1988, בבבימוי שלומי מוסקוביץ, בכיכובם של עמי טראוב, עירית גידרון, מרינה רוסטי ומוטי ציפור^[6]. נדפס לראשונה בכתב העת דחק, כרך ד, 2014.
קווארטט, במאי אמנון מסקין, הבכורה התקיימה בבמה הנסיונית של הבימה, מרץ 1963^[7]. נדפס לראשונה בכתב העת דחק, כרך טו, 2022.

לקריאה נוספת

אריק א., עורך. "אופציה פואטית - דליה הרץ". אסופת מאמרים על הפואטיקה של דליה הרץ. הוצאת כרמל בשיתוף כתב העת "עמדה". 2009. 118 עמ'. כולל ביבליוגרפיה מקיפה של יצירות דליה הרץ והכתיבה עליה.
נוית בראל, "הֵם כִּמְעַט אוֹמְרִים זֹאת" - נסתרים בספרה החדש של דליה הרץ, פנס מוסף לביקורת ספרות, פברואר 2024.
ראיון עם דליה הרץ באתר עיתונות יהודית היסטורית
"אם תוציא את הרגש מהעולם מה שיש זה רק בניינים שקורסים" – שיחה קצרה עם דליה הרץ (מראיין: יהודה ויזן), דחק, כרך יח, 2025.

קישורים חיצוניים

שירים של דליה הרץ מתוך ספרה "מרגוט" ומתוך עיתונים ישנים, באתר בלוגר
דליה הרץ, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
דליה הרץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
דליה הרץ, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
רפורטג׳ה רשמה דליה הרץ, הארץ, 26 בינואר 1962
אלי אשד, "צרתה של דליה הרץ"
אלי אשד, "חלום הנרקם ממילים: על דליה הרץ"
דפנה שחורי, איפה את דליה הרץ?, באתר ynet, 12 במרץ 2009
חמוטל צמיר, "נדמה לי כי נדמיתי": הפואטיקה החיקויית של דליה הרץ, תיאוריה וביקורת, גיליון מס' 19, סתיו 2001
רועי ארד, טיילת ללא ים: אלמנט התקיעוּת בשירת דליה הרץ, נתן זך ושירת התקופה, עמדה 2010
אלי הירש על עמדה 20 ושירת דליה הרץ, ידיעות אחרונות, 15 בינואר 2010
דורון קורן, אמנית הכישוף, באתר ynet, 3 בפברואר 2010
דליה הרץ, בוקר בתל-אביב, באתר הארץ, 15 במאי 2002
דליה הרץ, שיר: דרום, באתר הארץ, 9 ביוני 2020
דליה הרץ, שיר: ילדוּת, באתר הארץ, 17 באפריל 2021
דליה הרץ, ממואר | אפשר היה לחוש במשך הזמן שעמדה שם, באתר הארץ, 22 במרץ 2022
דליה הרץ, מחזה: לואיז, בתוך "דחק", עמוד 242
דליה הרץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
דליה הרץ, בארכיון הבימה

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ איל מגד, שובה של דליה הרץ, כותרת ראשית, 8 ביוני 1988
^ עורכת 'חדרים': הלית ישורון,, כותרת ראשית, 8 ביוני 1988
^ אהרן שבתאי, שירי דליה הרץ, הארץ, 9 בפברואר 1962
^ במחזה "קורטט"
^ עורך אחראי - אריק א. ; עורכים - עמוס אדלהייט, רן יגיל, עמדה 20: אופציה פואטית. דליה הרץ, ירושלים: כרמל, 2009
^ שוש אביגל, תיאטרון, חדשות, 29 ביולי 1988
^ דוד גרינברג, קווארטט - מחזה ניסיוני של משוררת צעירה, על המשמר, 5 באפריל 1963

[מגד-1] ¹ ² ³ איל מגד, שובה של דליה הרץ, כותרת ראשית, 8 ביוני 1988

[2] עורכת 'חדרים': הלית ישורון,, כותרת ראשית, 8 ביוני 1988

[3] אהרן שבתאי, שירי דליה הרץ, הארץ, 9 בפברואר 1962

[4] במחזה "קורטט"

[5] עורך אחראי - אריק א. ; עורכים - עמוס אדלהייט, רן יגיל, עמדה 20: אופציה פואטית. דליה הרץ, ירושלים: כרמל, 2009

[6] שוש אביגל, תיאטרון, חדשות, 29 ביולי 1988

[7] דוד גרינברג, קווארטט - מחזה ניסיוני של משוררת צעירה, על המשמר, 5 באפריל 1963

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

אין תמונה חופשית
לידה	19 במאי 1942 (בת 83) תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
השכלה	אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת אוקספורד
בן או בת זוג	גדליה בסר