דלית אל-כרמל

דלית אל-כרמל
שם בערבית	دالية الكرمل
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	רפיק חלבי
גובה ממוצע	‎418 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018
- אוכלוסייה	17,427 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	117
- שינוי בגודל האוכלוסייה	1.3% בשנה עד סוף 2018
- צפיפות אוכלוסייה	1,700 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	133
תחום שיפוט	10,120 דונם
- דירוג שטח שיפוט	127
	(למפת הכרמל רגילה) דלית אל-כרמל32°41′37″N 35°03′03″E / 32.6937111507924°N 35.0508848097345°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2015	4 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2016	0.3907
- דירוג מדד ג'יני	151
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 2.8%; ערבים-נוצרים: 0.1%; דרוזים: 97.2%; אחרים: -0.1%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 2.8%; ערבים-נוצרים: 0.1%; דרוזים: 97.2%; אחרים: -0.1%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.1%
גילאי 5 - 9	8.1%
גילאי 10 - 14	8.2%
גילאי 15 - 19	8.2%
גילאי 20 - 29	16.5%
גילאי 30 - 44	22.1%
גילאי 45 - 59	17.8%
גילאי 60 - 64	4.1%
גילאי 65 ומעלה	7.0%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך
סה"כ בתי ספר	7
– יסודיים	4
– על-יסודיים	3
תלמידים	2,557
– יסודי	1,476
– על-יסודי	1,081
מספר כיתות	108
ממוצע תלמידים לכיתה	24.0
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
	פרופיל דלית אל-כרמל נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
	אתר המועצה

דַלְיַת אֶל-כַּרְמֶל (בערבית: دالية الكرمل, תעתיק מדויק: דאלית אלכרמל), המכונה גם בקיצור דליה, היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 10,201 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. דלית אל-כרמל שוכנת על הכרמל, בלב פארק הכרמל. זהו היישוב הדרוזי הגדול ביותר בישראל.

היסטוריהעריכה

סמל עיר הישן של דלית אל כרמל

היישוב נקרא על שם הכרמים המקיפים אותו ("דאליה" בערבית היא גפן). ההתיישבות הדרוזית במקום החלה בתקופת שלטונו של האמיר הלבנוני פח'ר א-דין השני במחצית הראשונה של המאה ה-17.

לפי סקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-2,060 תושבים ושטחי אדמותיו השתרעו על פני 31,730 דונמים (מתוכם 1,736 בבעלות יהודים ו-10,253 שטחים ציבוריים).

בשנת 2003, במסגרת תוכנית משרד הפנים לאיחוד רשויות מקומיות ברחבי הארץ, אוחדה המועצה המקומית של דליית אל-כרמל עם זו של עספיא, ויחד הן נקראו עיר הכרמל. האיחוד נוצר חרף התנגדות של חלק גדול מהתושבים.

בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק^[3] המבטל את האיחוד, ומשיב את המצב לקדמותו החל מ-1 בדצמבר 2008. העירייה המאוחדת שנוהלה תחת ועדה קרואה בראשות גבי אופיר פורקה ובחירות חדשות למועצה העצמאית התקיימו ב-18 באוגוסט 2009, ובהן נבחר לראשות המועצה כרמל נסראלדין. עקב מצבה הכלכלי הרעוע נמצאה דלית אל כרמל בשנת 2010 בהסדר הבראה.^[4] בשנת 2013 נבחר רפיק חלבי לעמוד בראש המועצה המקומית, באוקטובר 2018 נבחר לכהונה נוספת רפיק חלבי לעמוד בראש המועצה המקומית.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בדלית אל-כרמל 17,427 תושבים (מקום 117 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לדלית אל-כרמל דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 71.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,058 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).^[5]

דתעריכה

נכון ל-2016, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-97.2% מהתושבים בדלית אל כרמל הם דרוזים, כ-2.7% מוסלמים, וכ-0.1% ערבים-נוצרים.^[6]

חינוך ואקדמיהעריכה

ממוצע התלמידים בכיתה בדלית אל כרמל הוא כ-26 תלמידים. אחוז הזכאים לתעודת בגרות הוא 63.3% ו-49.1% עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות.^[7]

חוקרים ואנשי אקדמיה ידועים בישראל שהם בני הכפר דלית אל-כרמל: פרופ' באדי חוסיסי (הפרופ' הראשון בכפר; את תואר הפרופ' קיבל והוא בן 49),פרופ' סאמר חלבי, ד"ר רמזי חלבי, ד"ר רביעה בסיס, ד"ר רבאח חלבי, ד"ר רמי זיידאן, ד"ר כאמלה בדריה. במקום פעל הסופר נזיה ח'יר.

אתרים בעלי ענייןעריכה

דלית אל כרמל, הרחוב הראשי

ערך מורחב – בית אוליפנט (דלית אל-כרמל)

מקאם הנביא אבו אברהים, מתחם מקודש לאחד מנביאי הדרוזים
בית המורשת הדרוזית ע"ש השייח' יוסף נסראלדין ובו מוזיאון
בית אוליפנט משמש כבית "יד לבנים הדרוזים". נבנה בשנת 1884 כבית הקיץ של לורנס אוליפנט. התגורר בו גם מזכירו של אוליפנט ומחבר "התקווה", נפתלי הרץ אימבר. בשנת 1981 יזם חבר הכנסת של "הליכוד", אמל נסראלדין, את הקמת בית "יד לבנים" במקום. המבנה משמש לאירועי תרבות ונערך בו בכל שנה טקס אזכרה לחללים הדרוזים שנפלו במלחמות ישראל.