דלית אל-כרמל
דַלְיַת אֶל-כַּרְמֶל (בערבית: دالية الكرمل, תעתיק מדויק: דאלית אלכרמל), המכונה גם בקיצור "דליה", היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 10,201 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. דלית אל-כרמל שוכנת על הכרמל, בלב פארק הכרמל. זהו היישוב הדרוזי הגדול ביותר בישראל.
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | دالية الكرمل | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ![]() | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | רפיק חלבי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 418 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אפריל 2022 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 18,096 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 121 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.1% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,788 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 136 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 10,120 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 127 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
32°41′37″N 35°03′03″E / 32.6937111507924°N 35.0508848097345°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017[2] |
4 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3953 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 146 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל דלית אל-כרמל נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתר המועצה |
היסטוריהעריכה
היישוב נקרא על שם הכרמים המקיפים אותו ("דאליה" בערבית היא גפן), ויש אומרים שמקור השם הוא דלת הכרמל זה עורף הכרמל כמו שנכתב בשיר השירים "דלת ראשך.." שפירושו החלק האחורי של הראש. ההתיישבות הדרוזית במקום החלה בתקופת שלטונו של האמיר הלבנוני פח'ר א-דין השני במחצית הראשונה של המאה ה-17.
לפי סקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-2,060 תושבים ושטחי אדמותיו השתרעו על פני 31,730 דונמים (מתוכם 1,736 בבעלות יהודים ו-10,253 שטחים ציבוריים).
בשנת 2003, במסגרת תוכנית משרד הפנים לאיחוד רשויות מקומיות ברחבי הארץ, אוחדה המועצה המקומית של דליית אל-כרמל עם זו של עספיא, ויחד הן נקראו עיר הכרמל. האיחוד נוצר חרף התנגדות של חלק גדול מהתושבים.
בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק[3] המבטל את האיחוד, ומשיב את המצב לקדמותו החל מ-1 בדצמבר 2008. העירייה המאוחדת שנוהלה תחת ועדה קרואה בראשות גבי אופיר פורקה ובחירות חדשות למועצה העצמאית התקיימו ב-18 באוגוסט 2009, ובהן נבחר לראשות המועצה כרמל נסראלדין. עקב מצבה הכלכלי הרעוע נמצאה דלית אל כרמל בשנת 2010 בהסדר הבראה.[4] בשנת 2013 נבחר רפיק חלבי לראש המועצה המקומית, באוקטובר 2018 נבחר לכהונה נוספת רפיק חלבי לראש המועצה המקומית.
אוכלוסייהעריכה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אפריל 2022 (אומדן), מתגוררים בדלית אל-כרמל 18,096 תושבים (מקום 121 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.1%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, לדלית אל-כרמל דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-2020) היה 86.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,058 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[5]
דתעריכה
נכון ל-2016, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-97.2% מהתושבים בדלית אל כרמל הם דרוזים, כ-2.7% מוסלמים, וכ-0.1% ערבים-נוצרים.[6]
אתרים בעלי ענייןעריכה
- ערך מורחב – בית אוליפנט (דלית אל-כרמל)
- מקאם הנביא אבו אברהים, מתחם מקודש לאחד מנביאי הדרוזים
- בית המורשת הדרוזית ע"ש השייח' יוסף נסראלדין ובו מוזיאון
- בית אוליפנט משמש כבית "יד לבנים הדרוזים". נבנה בשנת 1884 כבית הקיץ של לורנס אוליפנט. התגורר בו גם מזכירו של אוליפנט ומחבר "התקווה", נפתלי הרץ אימבר. בשנת 1981 יזם חבר הכנסת של "הליכוד", אמל נסראלדין, את הקמת בית "יד לבנים" במקום. המבנה משמש לאירועי תרבות ונערך בו בכל שנה טקס אזכרה לחללים הדרוזים שנפלו במלחמות ישראל.
קישורים חיצונייםעריכה
- פרופיל דלית אל-כרמל נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
- דליית אל-כרמל, באתר משרד התיירות
- מידע על אתר דלית אל-כרמל, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- רותם בר נתן, טיול בעוספיא ובדליית אל כרמל מגלה איים ירוקים של שלווה, באתר הארץ, 7 ביוני 2021
- רינה רוזנברג קנדל, המלחמה הזיקה לדלית אל-כרמל יותר מהקורונה: "חושדים בכל מי שדובר ערבית", באתר TheMarker, 20 ביוני 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
- ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה), התשס"ט-2008, ס"ח 2190 מיום 16.11.2008
- ^ ע"א 2138/10 מועצה מקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ, ניתן ב-26 באפריל 2010, פסקה 10.
- ^ פרופיל דלית אל-כרמל באתר הלמ"ס
- ^ [1] הרשויות המקומיות בישראל 2016 ,פרסום מס' 172