פתיחת התפריט הראשי

דלית קהן

שחקנית קולנוע, יוצרת ותסריטאית טלוויזיה ישראלית
אין תמונה חופשית

דלית קהן (נולדה ב-8 באוגוסט 1968) היא שחקנית קולנוע, יוצרת ותסריטאית טלוויזיה ישראלית.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולדה וגדלה בתל אביב, חיה במהלך התבגרותה עם משפחתה בקוסטה ריקה ובניקרגואה. לאחר שחזרה ארצה, הייתה חלק מ"להקת צעירי תל אביב", ומשם עברה להיות סולנית בלהקת הפאנק "דיבור עקיף" שהייתה אחת מלהקות הבית של מועדון הפינגווין. היא סיימה את שירותה הצבאי ביחידת 8200 והחלה ללמוד משחק בבית הספר למשחק ניסן נתיב בתל אביב, שם זכתה במלגת הצטיינות מטעם "קרן שרת".

קהן היא אחותה של זמרת הגראנג' מיכל קהן המכונה "נערת ההפקר".

היא נשואה ואם לשלוש בנות.

משחקעריכה

קהן החלה את דרכה כשהופיעה מספר פעמים כקומיקאית בתוכנית "זהו זה" ובפרסומת "לולו של קשרל" והשתתפה בתפקיד מנחת תחרות אומנות בסדרה קופיקו, כשכבר בשנת 1994, השנה שבה סיימה ללמוד, קיבלה את ההזדמנות הקולנועית הראשונה שלה. היא נבחרה לככב בסרטם של איתן פוקס ועירית לינור, "שירת הסירנה", לצד אורלי זילברשץ בנאי ויאיר לפיד. הקומדיה הרומנטית בצל מלחמת המפרץ מאוד הצליחה. בשנת 1995 שחקה בסרט הקצר "רב קומות". בשנת 1996 שחקה בסרטו של עמוס גיתאי "זירת הרצח" לצד אביב גפן, וב-1998 בסרט נוסף של גיתאי, זוכה פרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים לקולנוע, "יום יום", לצד משה איבגי וחנה מרון. ב-2001 שחקה בסדרת הטלוויזיה "דקות של תהילה" לצד יהודה לוי.

באותה שנה שיחקה קהן לצד אלון אבוטבול בסרטו של עודד דוידוף "מרס תורכי". על משחקה בסרט זכתה בפרס אופיר. בסוף אותה שנה השתתפה בסרט הטלוויזיה "1,000 קלוריות", לצד אסתי זקהיים. בסדרה גרמנית "רוזה רוט" בבימוי קרלו רולה. בשנת 2003 שיחקה בסרטו של עמוס גיתאי "עלילה", לצד חנה לסלאו ורונית אלקבץ. הסרט השתתף בפסטיבלים שונים בעולם. ב-2005 כתבה וכיכבה בסרטו הקומי של איתן ענר "ריקי ריקי" לצד ניר לוי, גילה אלמגור וטל פרידמן.

השתתפה כשחקנית מובילה בעוד מספר סדרות ודרמות בטלוויזיה, ב"ייסורי אפרים", לצד דובל'ה גליקמן ולימור גולדשטיין, בדרמה "מה אתה סח" של אבנר ברנהיימר ואיתן צור, בדרמה "לילה באדיס" בבימויו של אמנון רובינשטין, ב"כן או לא" בבימוי שרון עמרני, ב"דו"ח אבגי סוויסה" שביים איתן ענר, ב"קפה פריז" לצד אסתי זקהיים ואסי לוי, וכן התנסתה בהנחיית "קלף חזק".

בתיאתרון שיחקה ב"ביאנקה" בבית לסין וכן ב"חמץ" של שמואל הספרי וב"מעקב באפילה" של רוני פינקוביץ'.

בפרסומות כיכבה גם בקמפיין סלקום, ויקול, בנק הפועלים, מנה חמה, מפעל הפייס.

תפקידה האחרון היה רונה בסדרה "מתי נתנשק" בערוץ 10, סדרה אותה יצרה.

כתיבה ופורמטיםעריכה

במהלך שנות התשעים הצטרפה לעיתון תל אביב של ידיעות אחרונות, ראיינה בעיקר אנשי תרבות, חלק מהכתבות היו כתבות שער.

עבדה במשרדי הפרסום "רגב קוויצקי" ו"פוגל לווין" בתור קופירייטרית.

כתבה את סרט הקולנוע "ריקי ריקי" הסרט זכה בפרס מיוחד בפסטיבל הקומדיות של טורונטו.

בנוסף, במהלך השנים החלה קהן לפתח את קריירת הכתיבה הטלוויזיונית שלה. היא פיתחה את פורמט הנייר "Attractions Secret" תוכנית ריאליטי רומנטית. הפורמט נמכר לרשת FOX העולמית, הופק ושודר בהצלחה שתי עונות באיטליה.

היא יצרה וערכה את הפורמט ללייט נייט "החיים היפים" ששודר ברשת, מן טייק אוף על התוכנית "חיים שכאלה".

היא עזרה בפיתוח הטלנובלה "ילדות רעות" לערוץ 24. וכן עבדה בפיתוח תוכניות שונות.

בדצמבר 2007 עלתה לשידור בערוץ 10 הסדרה "מתי נתנשק", שקהן היא היוצרת והתסריטאית שלה, ואף משחקת בה את אחד התפקידים הראשיים (רונה). הסדרה זכתה להצלחה גדולה ונמכרה ל- HBO אירופה. היא הופקה ושודרה בהצלחה רבה בצ'כיה, סלובקיה, הונגריה, רומניה וכן ברוסיה ואוקראינה. בחלק מהמדינות היא כבר לקראת עונתה השלישית.

קישורים חיצונייםעריכה


קודמת:
1999 - דליה פרידלנד
זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
לשנת 2000 - דלית קהן ("מרס תורכי")
הבאה:
2001 - לילי קוסאשווילי