דל האריס
דלמר ויליאם "דל" האריס (באנגלית: Delmer William "Del" Harris; נולד ב-18 ביוני 1937) הוא מאמן כדורסל עבר אמריקאי. בין השנים 1965–1976 אימן בליגת המכללות האמריקאית, בפוארטו ריקו, בספרד ובליגת ה-ABA, ובין השנים 1975–2010 שימש לסירוגין כמאמן ראשי וכעוזר מאמן בקבוצות שונות מליגת ה-NBA. בעונת 1994/1995 זכה בתואר מאמן השנה ב-NBA כמאמן לוס אנג'לס לייקרס.[1][2]
 | |
| האריס בשנת 2009 | |
| לידה |
18 ביוני 1937 (בן 86) דייל, אינדיאנה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | מאמן |
| גובה | 1.90 מטרים |
| מכללה | מכללת מיליגאן |
| דראפט | לא נבחר, 1959 |
| היכל התהילה | נכנס כתורם לכדורסל בשנת 2022 |
| קבוצות כמאמן | |
|
1965–1974 1969–1975 1975 1975–1976 1976–1979 1979–1983 1986–1987 1987–1991 1994–1999 2000–2006 2008–2009 2009–2010 2011–2012 |
מכללת ארלהאם וקוורוס דה באיאמון איבריה סופרסטארס יוטה סטארס (עוזר) יוסטון רוקטס (עוזר) יוסטון רוקטס מילווקי באקס (עוזר) מילווקי באקס לוס אנג'לס לייקרס דאלאס מאבריקס (עוזר) שיקגו בולס (עוזר) ניו ג'רזי נטס (עוזר) טקסס לג'נדס |
| הישגים כמאמן | |
| זכייה בפרס מאמן העונה ב-NBA (1995) | |
תחילת קריירת האימון עריכה
האריס נולד בעיר דייל אשר בדרום מדינת אינדיאנה, ובין השנים 1955–1959 למד ב"מכללת מיליגאן" אשר במזרח טנסי. בשנים הבאות אימן קבוצות כדורסל של בתי ספר תיכוניים בדייל, ברוצ'דייל ובספנסר שבאינדיאנה.[3]
בשנת 1965 מונה למאמן קבוצת הכדורסל של "מכללת ארלהאם" אשר בריצ'מונד, אינדיאנה, וב-9 עונותיו בתפקיד רשמה הקבוצה מאזן כולל של 175 ניצחונות ו-70 הפסדים (71.4%). את עונת 1967/1968 סיימה ארלהאם עם המאזן השישי בטיבו בליגת ה-NAIA (המיועדת לאוניברסיטאות ומכללות קטנות), עם 25 ניצחונות ו-3 הפסדים, ובעונת 1970/1971 העמידה הקבוצה מאזן 24–5 והעפילה לשלב שמינית גמר ה-NAIA. בין השנים 1969–1975 אימן במקביל את קבוצת "וקוורוס דה באיאמון" מליגת העל הפוארטו ריקנית, הפועלת בחודשי הקיץ.[4]
בשנת 1975 אימן לתקופה קצרה בספרד את "איבריה סופרסטארס" מליגת ה-EPBL, בה השתתפה גם קבוצת ישראל סברס. בעונת 1975/1976 שימש כעוזר מאמן ביוטה סטארס מליגת ה-ABA, תחת המאמן טום ניסאלקי.
ליגת ה-NBA עריכה
לקראת עונת 1976/1977 מונה ניסאלקי למאמן הראשי של יוסטון רוקטס מליגת ה-NBA, והאריס הצטרף אליו כעוזר מאמן. לאחר 3 עונות מונה האריס למאמן הקבוצה במקומו של ניסאלקי, ונשאר בתפקיד זה במשך 4 עונות. בעונת 1980/1981 העפילה יוסטון לראשונה בתולדותיה לגמר ה-NBA, על אף שסיימה את העונה הסדירה במקום השישי בלבד באזור המערבי עם מאזן שלילי 40–42. בסדרת הגמר הציג סנטר הרוקטס, מוזס מלון, יכולת מצוינת עם ממוצעים של 22.3 נקודות ו-15.7 ריבאונדים, אך הקבוצה הפסידה מול בוסטון סלטיקס בתוצאה 2–4. בעונה העוקבת הודחה יוסטון כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון, ובסופה עזב את מלון הקבוצה. את עונתו האחרונה של האריס עם הרוקטס, 1982/1983, סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה, עם מאזן הניצחונות הגרוע בתולדותיה – 14–68 (17.1%).
בעונת 1986/1987 היה האריס עוזרו של דון נלסון, מאמן מילווקי באקס, ובסיומה החליף אותו כמאמן הקבוצה. בכל 4 עונותיו הראשונות כמאמן הבאקס העפילו הבאקס לשלב הפלייאוף, אך באף אחת מהן לא עברה את הסיבוב השני. לאחר שפתחה את עונת 1991/1992 עם מאזן שלילי 8–9 פיטרה מילווקי את האריס, ומינתה במקומו את עוזרו פרנק האמבלן. לאורך תקופתו במילווקי רשמה הקבוצה מאזן של 191 ניצחונות ו-154 הפסדים (55.4%).
במאי 1994 מונה למאמנה הראשי של לוס אנג'לס לייקרס, במקומו של המאמן הזמני מג'יק ג'ונסון. בעונת 1994/1995 הציגו הלייקרס שיפור של 15 ניצחונות לעומת העונה הקודמת (48–34), והאריס זכה בפרס מאמן השנה ב-NBA.[1][5] לקראת עונתו השלישית בקבוצה, 1996/1997, צירפו הלייקרס את הסנטר הצעיר שאקיל אוניל, אשר הוביל אותם למקום הרביעי באזור המערבי עם מאזן 56–26. בעונה הבאה ניצחו הלייקרס 61 משחקים בעונה הסדירה, הודות ליכולת טובה של אוניל ושל שחקן השנה השנייה קובי בראיינט, והעפילו לגמר האזור המערבי. לאחר שפתח את עונת 1998/1999 עם מאזן 6–6, פוטר האריס מאימון הקבוצה והוחלף על ידי עוזרו קורט רמביס. לאורך תקופתו כמאמן הלייקרס רשמה הקבוצה מאזן כולל של 224 ניצחונות ו-116 הפסדים (65.9%).
בין השנים 2000–2006 שימש כעוזר מאמן בדאלאס מאבריקס, תחת דון נלסון ואייברי ג'ונסון. בעונת 2005/2006 העפילה דאלאס לגמר ה-NBA, לראשונה בתולדות המועדון, אך הפסידה מול מיאמי היט בתוצאה 2–4. בעונת 2008/2009 היה עוזר מאמן בשיקגו בולס, אותה אימן ויני דל נגרו.[4] בנובמבר 2009, לאחר שפתחה ניו ג'רזי נטס את עונת 2009/2010 עם 18 הפסדים רצופים, פוטר המאמן הראשי לורנס פרנק, והאריס מונה כעוזרו של המאמן הנכנס (והג'נרל מנג'ר) קיקי ואנדוויי. לאחר כשלושה חודשים התפטר האריס מתפקידו.[6]
בשנת 2010 מונה לג'נרל מנג'ר של טקסס לג'נדס, קבוצת הבת של המאבריקס בליגת הפיתוח של ה-NBA. לקראת עונת 2011/2012 מינה את עצמו למאמן הקבוצה, ובעונה העוקבת מינה במקומו את שחקן העבר אדוארדו נאהרה. בהמשך החזיק האריס בתפקיד סגן נשיא המועדון לענייני כדורסל, תחת ספאד וב.[7]
בשנת 2022 נבחר האריס להצטרף להיכל התהילה של הכדורסל על תרומתו כמאמן.
נבחרות לאומיות עריכה
בקיץ 1974 מונה למאמן נבחרת פוארטו ריקו בכדורסל, והדריך אותה לזכייה במדליית הזהב בטורניר אליפות מרכז אמריקה, לראשונה בתולדותיה.[1]
בשנת 1998 שימש כעוזרו של רודי טומג'נוביץ', מאמן נבחרת ארצות הברית, אשר זכתה במדליית הארד באליפות העולם בכדורסל 1998. בשל שביתת השחקנים ב-NBA באותה העת, לא הורשו שחקני הליגה להשתתף בטורנירים בינלאומיים, ונבחרת ארצות הברית הובלה על ידי שחקנים אלמוניים יחסית, כגון ונדל אלכסיס, ג'ימי אוליבר וג'ייסון סאסר.[8]
בשנת 2004 אימן את נבחרת סין באולימפיאדת אתונה.[5] הנבחרת הסינית, בה שיחק יאו מינג, סיימה את הטורניר במקום השמיני (מתוך 12).
בקיץ 2011 שימש כעוזר מאמן בנבחרת הרפובליקה הדומיניקנית, תחת המאמן ג'ון קליפארי. בטורניר אליפות האמריקות בכדורסל 2011 זכתה הנבחרת במדליית הארד, אשר הייתה המדליה הראשונה בתולדותיה.[9]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 ביוגרפיה של האריס, באתר ה-NBA, 2008
- ^ סטטיסטיקות האימון של האריס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ דל האריס, באתר היכל התהילה של הכדורסל באינדיאנה
- ^ 1 2 דל האריס פורש מאימון, באתר שיקגו בולס, 1 ביוני 2009
- ^ 1 2 האריס זוכה בפרס מפעל חיים מטעם היכל התהילה של הכדורסל, באתר היכל התהילה, 15 בפברואר 2019
- ^ האריס עוזב את הנטס, באתר ESPN, 3 בפברואר 2010
- ^ הצוות הניהולי של טקסס לג'נדס, באתר הקבוצה
- ^ נבחרת ארצות הברית באליפות העולם 1998, באתר USA Basketball
- ^ קליפארי חוזר לאמן את הרפובליקה הדומיניקנית, באתר coachcal.com, 11 במאי 2012