דמבוביצה (מחוז)

מחוז דמבוביצה (ברומנית: Judeţul Dâmboviţa) הוא מחוז (ז'וּדֶץ) בחבל ולאכיה – או ברומנית: מונטניה – שבדרום רומניה, למרגלות רכס בוצ'ג' ובירתו העיר טרגובישטה. המחוז דמבוביצה גובל בצפון במחוז בראשוב, במזרח במחוז פרחובה, בדרום-מזרח במחוז אילפוב, בדרום במחוזות ג'ורג'ו וטלאורמן, ובמערב במחוז ארג'ש. מספר התושבים הוא 501.996 (2011). במחוז 7 ערים, מתוכן שתיים במעמד מוניקיפיום (מוניצ'יפיו) - טרגובישטה ומורן, כמו כן 82 כפרים גדולים ("קומונות") הכוללים 353 יישובים כפריים.

דמבוביצה (מחוז)
Judeţul Dâmboviţa

סמל דמבוביצה
מדינה
חבל ארץ	מונטניה
רשות מחוקקת	Dâmbovița County Council
בירת המחוז	טרגובישטה
שטח	4,054 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	501.996 (2011)
‑ צפיפות	131,56 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות	44°53′N 25°28′E
אזור זמן	UTC +2
http://www.prefecturadambovita.ro/
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

השם

המחוז נקרא לפי הנהר דמבוביצה, ששמו ממקור סלאבי, הנגזר מהמילה Дъб - דב, דמב - שמשמעותה המקורית היא "עץ אלון" . הנהר זרם פעם בין יערות האלונים של המישור הרומני או הוולאכי.

היסטוריה

בשנים 1386 -1418 קבע שליט ולאכיה מירצ'ה הזקן את מושבו בעיר טרגובישטה. אחר כך הייתה העיר בירתם של עוד נסיכי ולאכיה כמו ולאד דראקול, ניאגויה בסאראב, ראדו הגדול, פטרו העגיל, ולאד צפש, ראדו מאפומאץ, מיכאי האמיץ, מאתיי בסאראב ואחרים. בימי הביניים נודע כעיר שוק חשובה שבה שווקו סחורות מקומיות ומשלוש יבשות. בשנת 1660 נהרסה החצר הנסיכותית בפקודת הטורקים העות'מאנים ובוקרשט הפכה לעיר הבירה של ולאכיה. טרגובישטה המשיכה למלא תפקיד חשוב מבחינה כלכלית ומדינית. בימי השליט קונסטנטין ברנקוביאנו (1714-1688) ידעה העיר תקופה של פריחה מחודשת. אחר כך נזנחה העיר ובנייניה על ידי השליטים הפנריוטים . בשנת 1821 מילאה העיר תפקיד חשוב המרד בראשותו של טודור ולדימירסקו שנרצח כאן בפקודת אלכסנדרו איפסילנטה, מפקד המורדים היוונים מאתריה שהאשימו אותו בבגידה. גופתו הושלכה לבאר נטושה בשולי העיר.

גאוגרפיה פיזית

שטחו של מחוז דמבוביצה הוא 4054 קמ"ר, המהווה 1.7% משטח רומניה. הוא נמצא בחלק המרכזי-דרומי של רומניה וחופף את אגן הניקוז של הנהרות יאלומיצה ודמבוביצה בצפון המחוז מתרוממים הרי בוצ'ג' וליאאוטה (חלק מהרי הקרפטים הדרומיים) ודרומה מהם גבעות הסובקפרטים של מונטניה (ולאכיה), הרמה או ההדום של קנדשט ובהמשך יותר דרומה - המישור המוגבה של טרגובישטה ומישור טיטו.

ליד הכפר דמבוביצ'וארה נמצאת מערת נטיפים הפתוחה לציבור.

פירוט צורות התבליט הגאוגרפי

הגובה המרבי במחוז הוא 2,505 מטר בפסגת אומול בהרי בוצ'ג' והגובה המיקטי הוא כ-120–125 מטר במישור טיטו. שטח המחוז כולל שלוש מדרגות תבליט עיקריות, עוקבות, מהצפון אל הדרום, כשסך הרווח ביניהן מגיע ל 2,400 מטר. הן כוללות הרים (9%), גבעות (41%) ומישור (50%). המחוז מתאפיין במגוון רב של נופים - מן המישור ועד הפסגות הגבוהות של הרי בוצ'ג'.

א. יחידת התבליט הקדומה והגבוהה ביותר - בצפון המחוז - כוללת את הרי ליאאוטה (Leaota) ואת הרי בוצ'ג', חלק מהרי הקרפטים הדרומיים.

הרי ליאוטה מורכבים מצפחות גבישיות והם שונים במורפולוגיה שלהם מהרי בוצ'ג', המורכבים מאבני גיר, אבני חול וקונגלומרטים.

המדרגה השנייה של תבליט היא הסובקרפטים, התופסים 23% משטח המחוז. מבחינה גאולוגית הם מורכבים ממשקעים פאלאוגניים בצפון ונאוגניים בדרום. כמעט כל מגוון צורות התבליט מתקמט בשורה אופקית של קערים וקמרים רבי-העתקים.

צביון התבליט מוכתב על ידי גלישות מדרון וסחיפה מימית המוציאות שטחים נרחבים מתוך מעגל החקלאות. הדום ההרים קנדשט (Piemontul Cândești) הוא מדרגת תבליט מיוחדת, שונה בהרכבה הגאולוגי, הטקטוני והמורפולוגי כן מגבעות ה"סובקרפטים" וכן מהמישור.

מדרגת התבליט הנמוכה והצעירה ביותר היא המישורים המכסים כמחצית משטח המחוז. ה"אינטרפלובים" (רמות שבין הנהרות) הם חלקים, מיוערים, משופעות שיפוע קל דרומה. הם מתאפיינים בכיוונם - צפונית-מערבית ודרומית -מזרחית, בשיפועם הרדוד, ברוחבם ובקיטוע מסוים . בקידוחים נתגלתה כסות של חצץ שמעליה משקעי לס או פשטי הצפה של נהרות. בתנאי האקלים והצומח הספציפיים, על המשקעים האלה נוצרו כמה מהקרקעות הפוריות ביותר במחוז.

הרי הקרפטים הדרומיים (Carpaţii meridionali)

הרי בוצ'ג' (Munţii Bucegi)

א. מסיב הרי ליאאוטה המורכב מצפחות גבישיות מתאפיין במדרונות מתונים ופסגות מעוגלות המגיעות לגובה של 2,133 מטר (פסגת ליאאוטה). העמקים בהם עמוקים. ב. המסיב בוצ'ג' הבנוי מאבני חול וקונגלומרטים ורק חלקית מאבני גיר, מגיע בנקודות רבות לגבהים מעל 2,000 מטר: הפסגות אומול (Omul = האדם) ‏ (2,505 מטר), דואמנלה ("הגברות") (Doamnele)- ‏ - 1,402) מטר, בטרנה (Bătrâna - הזקנה) 2,181 מטר. להרי בוצ'ג' שוליים עם שיפועים תלולים.

הנוכחות לסירוגין של אבני חול, חוואר וקונגלומרטים, חוסר האחידות הליתולוגית של הקונגלומרטים יצרה באמצעות התפרקות וסחיפה דיפרנציאלית תבליט שאריתי עם מגדלים ועמודים הלובשים צורות ביזריות ביותר, ביניהם הידועות ביותר הן "באבלה" (Babele = "הקשישיות") והספינקס.

באגן העליון של נהר יאלומיצה שולט התבליט הקרסטי עם קירות תלולים, "ארובות" (הורנורילה צאפולוי (Hornurile Ţapului), בולענים, קניונים (הורואבלה - Horoabele, אורשילור ("של הדובים") - Urşilor, פשטרי Peşterii ("של המערה"), טטרולוי (Tătarului) ("של הטטרי"), זנואג'יי (Zănoagei), אורזיי - Orzei), מערת יאלומיצה. באגן הניקוז העליון של יאלומיצה ניתנים לראות שרידי עידן הקרח האחרון: הקרקס קרחוני שמתחת לצוק "מצ'טול טורצ'סק" ("המסגד הטורקי") ובהתחלת עמק סוגרילור, עמקים קרחוניים, גבי הר חדים ומשוננים ומורנות.

הגבעות

גבעות בצפון המחוז דמבוביצה

מדרגת הגבעות הגבוהה שבאזור המרכזי-צפוני של המחוז מורכבת מגבעות הסובקרפטים של יאלומיציה. הם מתאפיינים בצירוף של גבעות וגאיות. בשורה הראשונה נמצאים הסובקרפטים הפנימיים, המורכבים מ"פליש" מן הקרטיקון ומן הפלאוגן, ובהם מתפתחים "דרבנים" מוארכים בעלי גובה של 800–900 מטר, הנמצאים בבסיס רכסי בוצ'ג' וליאאוטה.

לאורך הגאיות מופיעים עמקי מגע ראשונים: מורויין-פטרושיצה (Moroieni Petroşita) על נהר יאלומיצה ורונקו על הנהר יאלומיצ'וארה. דרומה מתפרס רצף של גבעות ועמקים: גבעת מיקלושאן (Dealul Micloşanilor, ‏, 800 מטר), דיאלול מארה (Dealul Mare) ("הגבעה הגדולה"), גבעת פלאטול סרניי (Platul Sârnei), עמק ברבולצו - ראול אלב (Bărbulețu-Râul Alb) ועמק בזדיאד (Bezdead). ההופעתן של אבני חול ולחלופין חוואר וחרסית מקומטים, ושל קמרים והערים גורמת להתעצמות ה סחיפה, לתהליכי מדרון פעילים: לאורך העמקים הראשיים מופיע חריץ עמקי חדש : וויינשט (Voineşti) - אלוניש (Aluniş),-וולקאנה (Vulcana)- פוצ'ואסה (Pucioasa) -וישינשט (Vişineşti) - סולטאנו (Sultanu)-ואליה לונגה (Valea Lungă).

הסובקרפטים החיצונים, המורכבים ממשקעים מתקופות המיוקן והפליוקן, קשים פחות, יוצרים מדרגה נמוכה יותר וויחסית אחידה של גבעות, הנקראת "פלאיור" (plaiuri) (ביחיד:פלאי plai): פלאיול מאגוריי (Plaiul Măgurei), פלאיול קרפיניש (Plaiul Cărpiniş) וכו'. הקמרים והקערים מכוסים שכבה עבה של חצץ וחול, הם המים סללו שורה של עמקים: יידרה-מורן (Iedera-Moreni),אוקניצה (Ocniţa), דויצ'שט (Doiceşti). מול המישור הדרומי מסתיימות הגבעות הסובקרפטיות בגבהים של 40–60 מטר, מקוטעות בקרבת העמקים הגדולים על ידי מפרצי מישור.

"הדום ההרים קנדשט" (Piemontul Cândești), הנמצא ממערב לדמבוביצה, מהווה המדרגה הגבעתית הנמוכה ביותר (גובה 300–550 מטר) שבמחוז דמבוביצה. הוא מהווה רמה משופעת קלות בין המשתרעת בין עמקי דמבוביצה ופוטופול.

אזורי המישור

המישור הרומני (Câmpia Română) תופס כמחצית המחוז. הוא כולל את המישור הגבוה של דמבוביצה ויאלומיצה וגם את מישור השקיעה (subsidence field) של טיטו (Titu). המישור הגבוה מורכב מכמה זרועות בצורת דורבן היוצאים מהדום ההרים קנדשט (המישור "רגל ההר" Câmpia Picior de Munte ממערב לדמבוביצה) או קטעי הדום ההרים (Pintenul Măgurii) ("דרבן הגבעה") ממזרח ליאלומיצה, וכן ממישור טרגובישטה (Câmpia Târgoviştei), שנוצר מהתחברות הקטעים "חרוטיים" מהדום ההרים שמסביב לדמבוביצה וליאלומיצה, וממישור הקריקוב (Câmpia Cricovului).

מישור ההשקיעה של טיטו מורכב מכמה מישורים צרים שבין הנהרות, אותם מפרידים עמקים בעלי אפיקים בלתי יציבים, עם אזורים ביצתיים והרבה אפיקים נטושים. שטחי האחו רחבים בהם מאוד, עד שנהיים משותפים לגדות של שני נהרות סמוכים. (בקעת ארג'ש-סאבאר Lunca Argeş-Sabar).

דרומית-מערבית מן הנהר ארג'ש מתרומם המישור - ההנקרא גוואנו-בורדיה (Câmpia Găvanu-Burdea) מעל העמקים המנקזים אותו, אחר כך נעשה משופע מצפון-מערב אל דרום -מזרח, בצורה קצת דומה להדום ההרים, שאותו למעשה הוא ממשיך.

המים

נהר דמבוביצה ביישוב מנשט

מי שטח

נהרות

המים הזורמים במחוז דמבוביצה משתייכים לשני אגני ניקוז שונים דהינו: אגן הנהר יאלומיצה במחצית הצפונית-מזרחית ואגן הנהר ארג'ש במחצית הדרומית-מערבית, עם יובלו הראשי, דמבוביצה, שהשאיל את שמו למחוז כולו.

מקור יאלומיצה הוא במדרון הדרומי של המסיב בוצ'ג' והוא עוזב את שטח המחוז מעל להתחברות עם הנחל קריקובול דולצ'ה (Cricovu Dulce - קריקוב המתוק). בתוך המחוז דמבוביצה שטח אגנו הוא 1208 מטר מרובע ואורכו 132 ק"מ.

הארג'ש, שמקורותיו במדרונות הדרומיים של הרי פגראש, חוצה את המחוז לאורך 47 קילומטר. שטח אגנו בכניסה למחוז הוא 3590 מטר מרובע ואורכו 130 קילומטר מרובע וביצאתו מן המחוז שהתאמה 3740 קילומטר מרובע ו 177 קילומטר.

היובל החשוב ביותר של הארג'ש הוא דמבוביצה הנכנסת לתוך המחוז עם שטח אגן של 636 קמ"ר ואורך של 67 מ' ויוצא עם שטח אגן של 1120 קמ"ר ואורך של 157 ק"מ. הקטע שבין דמבוביצה ובין יאלומיצה מתקזז באזור המישור אל הנהרות קולנטינה ואילפוב, יובלים של דמבוביצה. יובל חשוב אחר של הארג'ש הוא סאבאר, החלק הדרום-מערבי של המחוז נשטף על ידי הנהרות מן האזור העליון של אגן ניאז'לוב, יובל של הארג'ש, איתו מתחבר במחוז ג'ורג'יו. הזרימות הרב-שנתיות הממוצעות הספציפיות משתנות בשטח המחוז בין 20 ליטר/שנייה-קמ"ר באזור הרם של הרי בוצ'ג' ו בין 5 לוטר/שנייה - קמ"ר באזור המישור בדרום. הזרימה הממוצעת הרב-שנתית של יאלומיצה ביישוב באלן, הוא 10,1 m3/s. הזרימה הממוצעת הרב-שנתית של הנהר ארג'ש הוא m3/s 39,5 בכניסה למחוז, והיא אינה משתנה בהרבה ביציאה מן המחוז.

אגמים

במחוז דמבוביצה יש מעט אגמים. במישור הוסדרו שורה של אגמונים ובריכות (נוצ'ט, קומישאן, בונג'טו, באלן), בעלי חשיבות מקומית. באגן העליון של יאלומיצה, מעל קאניון אורזה, נמצאים מאגרי המים בולבוץ' וסקרופואסה, המשרתים את תחנות הכוח ההידרואלקטריות בדוברשט ובמורויין. באזור פוצ'ואסה ישנו מאגר מים בעל חשיבות תיירותית ובסמיכותו מדגרת פורלים.

מים תת-קרקעיים

מאגרי המים התת-קרקעיים שבמחוז דמבוביצה תלויים בדרגת החדירות וכן בעובי ובתפוצת הסלעים שבהם מצטברים. אכן, הסלעים הקומפקטים מן ההר הם בדרך כלל בלתי חדירים ברוב הרי ליאאוטה ובוצ'ג'. עם זאת שפע המעיינות וקביעותן מוכיח קיומם של מי תהום. אלו מצטברים במדרונות ובשיפולי ההרים. מצב שונה משהו קיים בקונגלומרטים שבקער בוצ'ג', שיש להם חדירות גדולה יותר לעומת המצבורים מסביב, אך אינם יוצרים מעיינות בעלי זרימה גדולה. באזור ההררי לא ניתן לדבר על שכבות אקוויפריות עמוקות.

המצבורים שבאזור הסובקרפטי מתאפיינים בדרגאות חדירות שונות, בהתאם לטבעם. קיימים רבדים אקוויפריים מקומיים במצבורי החצץ, החול והטיט מן הגושים במיוקנים-פליוקנים התחתונים. מי שטח, בדליפתם אל המצבורים במיוקנים-פליוקנים, עוברים תהליך מינרליזציה מוגברת ומופיעים בקידוחים בצורת "מים מינרליים", בעלי חשיבות עליונה עבור כלכלת המחוז.

אקלים

יחידות אקלים

האקלים הוא יבשתי ממוזג מתון, עם הבדלים בין אזורי המישור והגבעות (80% מהשטח) והאזור ההררי (20%).

אקלים כללי

בדרום המחוז, במישור הקיצים חמים מאוד עם משקעים מתונים וחורפים לא מאוד קרים, עם סופות נדירות ותקופות התחממות תכופות שהמובילות להתמוססות השלגים. בהרים הקיצים קרירים, עם שפע משקעים והחורפים קרים מאוד עם סופות רבות ושכבת שלג יציבה לתקופה ארוכה. בהשוואה - אזור הסובקרפטים מתאפיין בנתוני ביניים.

הטמפרטוות הממוצעות השנתיות הם 10.1 ° C בדרום (גיישט) ו- 8 ° C בצפון (פוצ'ואסה) . הטמפרטורה המרבית בתולדות המחוז הייתה +40.4 ° C שנמדדה בשנת 1946 בטרגובישטה והטמפרטורה הנמוכה ביותר -31 ° C נמדדה בשנת 1907 בגיישט. בממוצע 160–170 ימים בשנה הם ללא שלג. המשקעים מגיעים ל-1000 מ"מ בשנה בהרים, 600-550 מ"מ באזורים הנמוכים. הרוח השלטת היא צפונית-מערבת וצפונית-מזרחית, כשהאחרונה היא החזקה יותר (2.8 מטר/שנייה).

דמוגרפיה

בשנת 2007 מנת אוכלוסיית המחוז 533,330 תושבים (מתוכם - 260,428 ממין זכר ו-272,902 ממין נקבה). צפיפות האוכלוסין הייתה 131.55 תושבים / קמ"ר. לפי הנתונים משנת 2016 מספר התושבים היה 528,426 תושבים.

אוכלוסיית המחוז לאורך השנים:

מבחינת חלוקה לקבוצות אתניות בשנת 2011 90.6% מהתושבים היו רומנים, 5.3% צוענים (רומה), 0.3% בולגרים. המחוז נחשב לרביעי ברומניה לפי צפיפות האוכלוסייה.

חלוקה מנהלית

הכנסייה הנסיכותית בטרגובישטה

המחוז סמבוביצה עם החלוקה המנהלית הפנימית

המחוז כולל שתי ערים בעלות מעמד של מוניקיפיום (מוניצ'יפיו- ברומנית), 4 ערים ו-76 כפרים גדולים ("קומונות").

ערים גדולות (מוניצ'יפי)

• טרגובישטה - בירת המחוז - עם אוכלוסייה של 79,000 תושבים (2011)
• מורן (Moreni)

ערים

• גיישט - Găeşti
• פוצ'ואסה (Pucioasa)
• טיטו (Titu)
• פיאן (Fieni)

כפרים גדולים

אנינואסה - Aninoasa בלן- Băleni ברבולצו - Bărbuleţu בזדיאד - Bezdead בילצ'ורשט - Bilciureşti בראנישטיה - Braniştea ברנשט - Brăneşti ברזואיילה - Brezoaele בוצ'ומן - Buciumeni בוקשאן - Bucşani בוטימאנו - Butimanu קנדשט - Cândeşti צ'וקנשט - Ciocăneşti קוביה - Cobia קוז'אסקה -Cojasca קומישאן - Comişani קונצשט - Conţeşti קורבי מאר - Corbii Mari קורנצלו -Cornăţelu קורנשט - Corneşti קוסטשטי דין ואלה Costeştii din Vale קרנגורילה -Crângurile קרבדיה - Crevedia דרמנשט - Dărmăneşti

דוברה - Dobra,Dâmboviţa דויצ'שט -Doiceşti דראגודאנה - Dragodana דראגומירשט - Dragomireşti, Dâmboviţa פינטה - Finta גלודן - Glodeni, Dâmboviţa גורה פואי - Gura Foii גורה אוקניציי - Gura Ocniţei גורה שוצי - Gura Şuţii הולובשט - Hulubeşti י.ל. קאראג'אלה - I. L. Caragiale, Dâmboviţa ידרה - Iedera

לוצ'יאן - Lucieni לודשט - Ludeşti לונגולצו - Lunguleţu מאלו קו פלור - Malu cu Flori מנשט - Măneşti, Dâmboviţa מטסארו - Mătăsaru מוגושאן - Mogoşani מורויין - Moroeni מורטן - Morteni מוציין - Moţăieni ניקולשט - Niculeşti נוצ'ט - Nucet, Dâmboviţa

אוקניצה - Ocniţa, Dâmboviţa אודובשט - Odobeşti, Dâmboviţa פטרשט - Petreşti, Dâmboviţa פייטרושיצה - Pietroşiţa פויאנה - Poiana, Dâmboviţa פוטלוג' - Potlogi פרודולשט - Produleşti פוקן - Pucheni רקאר - Racari רזבאד - Răzvad רונקו - Runcu, Dâmboviţa סלצ'יוארה - Sălcioara, Dâmboviţa

סלובוזיה מוארה - Slobozia Moară שלארו - Şelaru שוטנגה - Şotânga טרטששט - Tărtăşeşti טטראן- Tătărani אוליאשט - Ulieşti אולם - Ulmi, Dâmboviţa וקרשט - Văcăreşti, Dâmboviţa ואליה לונגה - Valea Lungă ואליה מארה - Valea Mare ואלן-דמבוביצה - Văleni-Dâmboviţa ורפור - Vârfuri, Dâmboviţa

וישינה - Vişina, Dâmboviţa וישינשט - Vişineşti וויינשט - Voineşti, Dâmboviţa וולקאנה-ביי Vulcana-Băi

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דמבוביצה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דמבוביצה
• האתר ADR Muntenia הסוכנות לפיתוח אזורי מונטניה - לפי נתוני מועצת המחוז דמבוביצה ולשכת הסטטיטיקה של מחוז דמבוביצה
• דמבוביצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)