דמיטרי ריאבישב
דמיטרי איוואנוביץ' ריאבישב (ברוסית: Дми́трий Ива́нович Ря́бышев; 23 בפברואר 1894 - 18 בנובמבר 1985) היה מפקד בכיר בצבא האדום אשר פיקד על כוחות במהלך מלחמת העולם השנייה.
 | |
| לידה |
23 בפברואר 1894 קולוטובקה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
18 בנובמבר 1985 (בגיל 91) רוסטוב על הדון, ברית המועצות  |
| מקום קבורה |
Northern Cemetery, Rostov-on-Don  |
| מדינה |
ברית המועצות |
| השכלה |
אקדמיית פרונזה |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1915–1950 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 גנרל לייטננט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-16 מפקד דיוויזיית הפרשים ה-13 מפקד קורפוס הפרשים הראשון מפקד קורפוס הפרשים הרביעי מפקד הקורפוס הממוכן השמיני מפקד הארמייה ה-38 מפקד החזית הדרומית מפקד הארמייה ה-57 מפקד הארמייה ה-28 מפקד ארמיית המילואים השלישית מפקד קורפוס המשמר ה-34 מפקד ארמיית המשמר השלישית מפקד קורפוס המשמר השלישי מפקד הקורפוס ה-114 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
        | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
תחילת דרכו עריכה
ריאבישב נולד ב-23 בפברואר 1894 בכפר קולוטובקה (כיום במחוז רוסטוב) למשפחה ממוצא קוזאקי. ב-1915 הוא התגייס לצבא האימפריה הרוסית והוצב בחיל הפרשים הקוזאקי. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה בחזית המזרחית, וב-1917 הצטרף למפלגה הבולשביקית. ב-1918 הוא הצטרף לצבא האדום, ובמהלך מלחמת האזרחים ברוסיה שימש כמפקד מחלקה ומאוחר יותר כמפקד בריגדת הפרשים ה-42. בין 11 ל-25 באוגוסט 1920 הוא אף פיקד על דיוויזיית הפרשים ה-16 כחלק מארמיית הפרשים הראשונה. ב-1922 מונה למפקד כוחות הפרשים במחוז הצבאי צפון הקווקז, וב-1923 סיים את האקדמיה הצבאית פרונזה. ב-1930 מונה למפקד בריגדת הפרשים השמינית, וב-1936 מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-13. בספטמבר 1937 הוא מונה למפקד קורפוס הפרשים הראשון, אשר ב-1939 הפך לקורפוס הפרשים הרביעי. ב-4 ביוני 1940 הוא הועלה לדרגת גנרל לייטננט ומונה למפקד הקורפוס הממוכן השמיני.
מלחמת העולם השנייה עריכה
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
עם תחילת המתקפה הגרמנית ביוני 1941, הועבר הקורפוס של ריאבישב מהעתודה אל הארמייה השישית. הוא השתתף בקרבות על לוצק, דובנו וברודי. ב-22 ביולי הוקמה הארמייה ה-38 וריאבישב מונה למפקדה. ב-30 באוגוסט מונה ריאבישב למפקד החזית הדרומית. כאשר קיבל ריאבישב את הפיקוד על החזית, היא כבר הייתה במצב של נסיגה כשהיא נרדפת על ידי קבוצת ארמיות דרום. ב-5 באוקטובר ארמיית הפאנצר הראשונה הגיע לחופי ים אזוב וכיתרה את הארמייה ה-18 הסובייטית. כ-100 אלף חיילים נפלו לשבי. בשל כך, הודח ריאבישב מתפקידו (אשר הועבר ליעקב צ'רביצ'נקו), ומונה למפקד הארמייה ה-57. הארמייה נכללה במסגרת החזית הדרומית, והשתתפה במתקפה הסובייטית באזור דונבאס במסגרתה הצליח הצבא האדום להשתלט על בליטה בקו החזית הגרמני באזור בארבנקובו. בפברואר 1942 חלה ריאבישב בטיפוס הבטן ואושפז. לאחר החלמתו ב-5 במרץ מונה למפקד הארמייה ה-28. במאי של אותה שנה הוא לחם עם הארמייה בקרב חרקוב השני במסגרת החזית הדרום מערבית, והואשם במנהיגות גרועה. בשל כך, ב-4 ביולי הועבר מתפקידו. רק במרץ 1943 מונה ריאבישב למפקד ארמיית המילואים השלישית אשר הוצבה באזור קלוגה. במאי של אותה שנה הוא מונה לסגן מפקד ארמיית המשמר השלישית. הוא לחם עם הארמייה במהלך המתקפה הסופית לשחרור הדונבאס, ועל חלקו בה עוטר בעיטור קוטוזוב מדרגה שנייה. ב-28 בינואר 1944, לבקשתו, הוא הועבר לפקד על קורפוס המשמר ה-34 והשתתף עמו בשחרור ניקופול בפברואר של אותה שנה. בין 18 בפברואר ל-29 במרץ הוא שימש כמפקד זמני של ארמיית המשמר השלישית. ב-12 באפריל הוא מונה למפקד קורפוס המשמר השלישי אשר הוצב בעתודה כחלק מארמיית ההלם החמישית. ביוני מונה לנציג הסטאבקה בארמיות ה-65 וה-47, והשתתף בשחרור העיר בוברויסק. ב-18 ביולי מונה למפקד הקורפוס ה-114, והשתתף עמו במבצע לובלין-ברסט. על חלקו במהלך המבצע עוטר בעיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה. לאחר מכן השתתף עם הקורפוס במבצע פרוסיה המזרחית, מבצע פומרניה המזרחית והקרב על ברלין. במאי 1945 נפגשו אנשיו עם חיילי הצבא הבריטי על קו ויסמר-ויטנברג.
אחריתו עריכה
ב-1946 מונה ריאבישב לסגן מפקד המחוז הצבאי המזרח סיבירי. הוא פרש מהצבא ב-1950, וכתב מאמרים שפורסמו במגזינים צבאיים. הוא נפטר ברוסטוב על הדון ב-18 בנובמבר 1985 בגיל 91.
קישורים חיצוניים עריכה
- דמיטרי ריאבישב באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)