דמי חסות

דמי חסות (או פרוטקשן, מאנגלית: Protection, "הגנה") הם שיטה לסחיטת כסף, לרוב מבעלי עסקים קטנים שכונתיים אך גם מאנשים פרטיים המופעלת לרוב על ידי אנשי פשע מאורגן. לפעמים דמי החסות נגבים גם בידי גורמים מדיניים כגון משטרה.

השיטה מתבססת על הסכם בין בית העסק ובין הפושעים שלפיו הפושעים יספקו לעסק שירותי הגנה מפני פשיעה אחרת (או מפני עצמם, במקרים מסוימים) בתמורה לתשלום קבוע. במקרים רבים מדובר בפועל בסחיטה, מפני שהפושעים למעשה "מגנים" על העסק מפני עצמם שכן אם לא ישלם את דמי החסות - הם עצמם יפגעו בו או בבעליו.

לרוב מתחילה הסחיטה בפנייה ידידותית אל בעל העסק והצעה לספק לו שירותי הגנה מפני ונדליזם. אם בעל העסק מסרב או טוען שאין לו צורך בשירותים כאלה, נוקטים הפושעים בשיטות ונדליזם או אלימות שונות (כגון הצתה או שוד) כדי להפחיד את בעל העסק, והוא נאלץ לשלם תשלום קבוע לפושעים כדי שמעשי ההרס לא יחזרו.

ככל פעילות עסקית בעולם התחתון, מבוצעות גם העסקאות הללו תחת מעטה איומים גלוי או סמוי כדי להבטיח את תשלום הסכומים המלאים ובזמן.

בישראל, במרבית המקרים גביית דמי החסות מתבצעת דרך עסק מורשה כגון חברות שמירה, באופן חוקי לכאורה, ואינן מדווחות כלל למשטרה[1]. צורה זו של גביית כספים "שחורים" ואמצעים "חוקיים" נקראת הלבנת הון.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרכז המידע והמחקר של הכנסת, פשיעה חקלאית בישראל - נתונים ופעולות למיגורה, ‏יוני 2016
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.