דן בניה סרי

סופר ישראלי

דָּן בְּנָיָה סֵרִי (נולד ב-3 באוגוסט 1935) הוא סופר ישראלי.

דן בניה סרי
לידה 3 באוגוסט 1935 (בן 88)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1980
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

נולד בירושלים למשפחה יהודית־תימנית, וגדל בשכונת הבוכרים. התייתם בגיל 13 מאביו, יוסף סרי, שנפל במלחמת העצמאות מירי צלף ערבי. החל את דרכו כסופר בגיל 45 לאחר שעבד כפקיד במשרד החקלאות.

סיפורו "אלף נשותיו של סימן-טוב", מהספר "ציפורי צל", עובד לסרט קולנוע בבימויה של מיכל בת-אדם.

בשנת 1993 נמנה עם מדליקי המשואות בפתיחת חגיגות יום העצמאות.

זכה בפרס ניומן, בפרס ברנר לשנת תש"ע על מפעל חיים[1] ובפרס ביאליק למפעל חיים בספרות יפה "על כתיבתו רבת ההשראה, הבוראת עולם רווי הומור וכאב, תוך שימוש וירטואוזי ברבדיה של הלשון העברית והתרבות היהודית"[2].

בשנת 2016 זכה לתואר ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב "לאות הערכה לסופר פורה ומוערך, המבטא ביצירותיו הנפלאות אנושיות עמוקה ומיטיב לבטא את ההוויה הישראלית על פניה המגוונות... ולאות תודה לכותב מוכשר הנותן בספריו ביטוי חי ורגיש לאהבה, לפחד ולחמלה ומראה עד כמה הם משותפים לכל בני האדם באשר הם".

בשנת 2023 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה[3].

בניה סרי נשוי ללבנה ולהם שני ילדים[4].

ספריו וסיפוריו

עריכה
  • "עוגיות המלח של סבתא סולטנה", הופיע בשנת תשמ"א בהוצאת מ. ניומן ובשנת 1988 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • "ציפורי צל", הוצאת כתר, 1987.
  • "מישאל", הוצאת כתר, 1992.
  • "דגים מתים ביפו", הוצאת כתר, 2003.
  • "חתונה בוכרית", הוצאת כתר, 2006[5].
  • "זוליכה בת כתון", 2007[6].
  • "אדם שב אל ביתו", הוצאת כתר, 2009[7].
  • "ארטור", הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2011[8].
  • "מותו של עץ החרוב", הוצאת כתר, 2014[9].
  • "סיר הפסח של אמא"
  • "אל שיח היסמין", הוצאת כתר, 2022.
  • "יערות צובעים בירוק", הוצאת כנרת זמורה דביר, 2024.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה



הקודם:
לאה איני, שלומית כהן-אסיף, מרדכי גלדמן
פרס ביאליק לספרות יפה
דן בניה סרי, שרון אס, דתיה בן-דור

2012
הבא:
טרם