דן הורוביץ

סוציולוג ישראלי

דן (דינדוש) הורוביץ (25 באוקטובר 19281 באוקטובר 1991)[1] היה סוציולוג ישראלי, עיתונאי, ופרופסור באוניברסיטה העברית. מחקריו עסקו בתורת הביטחון הישראלי, התרבות הפוליטית הישראלית, ויחסי הגומלין בין התרבות, הפוליטיקה והחברה.

דן הורוביץ
פרופ' דן הורוביץ (1928–1991) האוניברסיטה העברית
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1928 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1991 (בגיל 63 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

דן הורוביץ נולד בשנת 1928 בתל אביב. אביו, דוד הורוביץ, היה ממנהיגי השומר הצעיר, כלכלן ולימים נגיד בנק ישראל הראשון. הורוביץ הבן היה חניך בתנועות השומר הצעיר כאביו, ובגיל שבע עשרה התגייס ל"הגנה". הוא לחם במלחמת העצמאות, ובמהלכה נפל בשבי הירדנים בקרב על גוש עציון, ושוחרר כעבור כשנה. זמן קצר לאחר מכן הורוביץ כתב ספר על אודות שביו[2].

לאחר ששוחרר למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם כעבור זמן עבר ללימודי סוציולוגיה. באוניברסיטה היה פעיל פוליטי, בעיקר בחוגי מפ"ם. הוא היה, יחד עם חברו עובדיה שפירא, בין מקימי חוג "מן היסוד" המקורב לפנחס לבון[3]. בעת לימודיו החל בכתיבה בעיתון "דבר" והיה לכתב הפרלמנטרי של העיתון.

הורוביץ החליט לוותר על הקריירה העיתונאית לטובת האקדמיה, ויצא ללימודי דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד. נושא עבודתו הייתה "מדיניות הממשלות השמרניות לגבי הדה-קולוניזציה של אפריקה". בשנת 1967 חזר לישראל והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית במחלקה לסוציולוגיה ובמחלקה למדע המדינה. לאחר המהפך ב-1977 היה ממייסדי חוג 77 במפלגת העבודה והיה חבר מרכז המפלגה[4]. באותה שנה כתב יחד עם משה ליסק את הספר "מישוב למדינה", שביסס את מעמדו כחוקר מוביל של מדע המדינה בישראל[3].

הורוביץ כתב אוטוביוגרפיה, שבה הוא מנסה גם להכליל הכללות מסיפור חייו האישי על מאפייניהם של בני-דורו: "תכלת ואבק - דור תש"ח - דיוקן עצמי", אשר יצא בשנת 1993, שנתיים לאחר מותו.

היה נשוי לתמר הורוביץ, פרופסור במחלקה לחינוך של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנו נרי הורוביץ הוא חוקר תנועת העבודה, החברה הישראלית ויחסי דתיים–חילונים. הורביץ היה חובב כדורגל, אוהד מושבע של קבוצת הפועל ירושלים, כזה שאינו מחמיץ משחק ביתי ודמות מוכרת בקרוב אוהדיה[3].

הורוביץ נפטר באופן פתאומי ב-1991, בגיל 63, מדום לב[3].

לזכרו יצא ספר המאמרים "ישראל לקראת שנת האלפיים: חברה, פוליטיקה ותרבות." בהוצאת מאגנס (1996), בעריכת משה ליסק וברוך קני-פז.

ספריו עריכה

  • דן הורוביץ, שנה בסוגריים: מגוש-עציון לשבי הלגיון, הוצאת ספרית פועלים/ספרי משלט, 1949. מהדורה מצולמת (של הספר שראה אור ב-1949) בעריכת אלי שילר, בתוספת הקדמה וכעשרים צילומים מקוריים ממחנה השבויים אום אל ג'בל, שרובם רואה כאן אור לראשונה. ירושלים, הוצאת אריאל, 2008
  • אליהו חסין ודן הורוביץ, הפרשה: פרשת הביש, הוצאת עם הספר, תל אביב, 1961
  • דן הורוביץ ומשה ליסק, מישוב למדינה: יהודי ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהיליה פוליטית, עם עובד, תל אביב, 1977
  • דן הורוביץ ומשה ליסק, מצוקות באוטופיה: ישראל – חברה בעומס-יתר, עם עובד, תל אביב, 1990
  • דן הורוביץ, תכלת ואבק: דור תש"ח - דיוקן עצמי, כתר, ירושלים 1993, 150 עמ'[5]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ דן הורוביץ, שנה בסוגריים: מגוש-עציון לשבי הלגיון, תל-אביב: ספרית פועלים/ספרי משלט, 1949
  3. ^ 1 2 3 4 חנן קריסטל, הספד /הלכת לנו אדמו"ר, חדשות, 2 באוקטובר 1991
  4. ^ אריה דיין, עסקנים נגד פרופסורים, כל העיר, 25 ביולי 1980
    "חוג 77״ קורא ל״עבודה" קודם לבדוק את עצמה ואח״ב לבחור מוסדותיה, על המשמר, 29 ביוני 1977
  5. ^ ביקורת: