דנדי יונייטד
מועדון הכדורגל דנדי יונייטד (באנגלית: Dundee United Football Club) הוא מועדון כדורגל סקוטי מהעיר דנדי, המשחק בצ'מפיונשיפ הסקוטי. באופן מסורתי, הקבוצה מכונה הטרורים ואוהדיה מכונים הערבים, אולם לאחרונה בתקשורת לא מרבים להשתמש בכינוי זה. הכינוי הישן של הקבוצה (והיותר רשמי) הוא המנדרינות (או המנדרינות האימתניות) וגם בו יש עדיין המשתמשים לתיאור הקבוצה.
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| שם מלא | מועדון הכדורגל דנדי יונייטד | ||
| כינוי |
The Tangerines (המנדרינות) The Terrors (הטרורים) | ||
| תאריך ייסוד |
1909 (בתור דנדי היברניאן) 1923 (בתור דנדי יונייטד) | ||
| אצטדיון |
טנאדאיס פארק, דנדי (תכולה: 14,229) | ||
| יו"ר | מארק אוגרן | ||
| מאמן | ג'ים גודווין | ||
| ליגה | הצ'מפיונשיפ הסקוטי | ||
|
www | |||
| תלבושת | |||
| |||
במסגרות אירופאיות, דנדי יונייטד היא הקבוצה השלישית הכי מנוסה, אשר שיחקה כבר 104 משחקים (שניים יותר מאברדין) ב-22 עונות באירופה. במהלך מסעותיו הרבים של המועדון במסגרות אירופאיות במהלך המאה ה-20, התקשורת בשפה האנגלית כינתה את הקבוצה פשוט 'דנדי' - כשמה של יריבתה העירונית דנדי. גם בימנו תופעה זו חוזרת על עצמה לפעמים. בעונת 2005/2006, מספר הצופים הממוצע שהגיע למשחקי הבית של דנדי יונייטד עמד על 8,197, השישי בגודלו בליגת העל הסקוטית.
היסטוריה עריכה
התחלה (1909 - 1971) עריכה
בהשראתן של היברניאן באדינבורו ושל סלטיק בגלאזגו, הקהילה האירית בדנדי החליטה לפתוח מועדון כדורגל חדש בשנת 1909. בתחילה נקראה הקבוצה דנדי היברניאן, והיא השתלטה על קלפינגטון פארק (אשר שמו שונה לטנאדיס פארק) של דנדי וונדררס, ומשחקה הראשון היה ב-18 באוגוסט 1909, מול היברניאן. המשחק הסתיים בתוצאת תיקו 1-1. בשנה שלאחר מכן, הקבוצה התקבלה לליגת העל הסקוטית. המועדון ניצל מפשיטת רגל באוקטובר 1923 על ידי קבוצת אנשי עסקים מדנדי. הם החליטו לשנות את שמו של המועדון לדנדי יונייטד, בתקווה למשוך קהל רחב יותר (הוצע עם השם דנדי סיטי, אך זה בוטל עקב מחאתם של אוהדי דנדי, יריבתם העירונית).
יונייטד זכתה בכרטיס לליגה הבכירה בפעם הראשונה בעונת 1924-25, כאשר היא סיימה ראשונה בליגת המשנה, אולם היא נשרה לליגת המשנה כבר לאחר שתי עונות. למרות חזרה נוספת לליגה הבכירה (ממנה היא ירדה בעונה שלאחר מכן) במשך שנים רבות, הקבוצה שיחקה בליגת המשנה, כשרק בארבע פעמים מתוכן היא הצליחה לחזור לליגה הבכירה. דבר זה נמשך עד למינויו של ג'רי קֶר למאמן ב-1959. קֶר סיים היעדרות של 28 שנים של המועדון מהליגה הבכירה כבר בעונתו הראשונה כמאמן, והקבוצה עלתה ליגה על אף שסיימה רק שנייה בליגת המשנה.
בעונה שלאחר מכן, יונייטד סיימה בחלק העליון של הליגה, בו תשהה הקבוצה, למעט פעמים ספורות, במשך 35 השנים הבאות. שנות ה-60, היו שנות פריחה של המועדון, שבו בלטו מספק שחקנים סקנדינביים: אוריין פרסון, פִין סימן, לנרט ווינג, פין דוסינג ומוגנס ברג. עם שחקנים אלו העפילה דנדי לראשונה למפעל אירופאי, כשהם הצליחו להדיח את ברצלונה, מי שהייתה אז מחזיקת גביע ערי הירידים. הקבוצה של 1966 הייתה לקבוצה הסקוטית הראשונה שמנצחת על אדמת ספרד, כשניצחה 2-1 ב-25 באוגוסט של אותה שנה. ג'רי קר ביסס בהצלחה את מעמדה של דנדי יונייטד, והגעתו של ג'ים מק'ליין, רק תשפר את התדמית של הקבוצה.
תקופתו של ג'ים מק'ליין (1971 - 1994) עריכה
ג'ים מקליין, שהיה בעבר מאמנה של המתחרה דנדי, לקח את המושכות מג'רי קר בשנת 1971 ותקופתה הזוהרת ביותר של המועדון החלה. עד אז, יונייטד הייתה קבוצה קטנה ללא הישגים, אך מקליין היה זה שלקח את יונייטד בפעם הראשונה בתולדותיה לגמר הגביע הסקוטי בעונת 1973-74. הם השיגו את ההישג הטוב ביותר שלהם כאשר סיימו בליגה במקום השלישי בעונת 1977-78 ואותו דבר עשו שנה לאחר מכן בעונת 1978-79, אלה היו ההישגים הטובים ביותר של המועדון עד לאותה שנה, כאשר ההישגים המשיכו לבוא; זכייה בגביע הסקוטי בעונת 1979-80, ושמירה על הגביע בעונה החולפת. השימוש של מקליין בשחקנים הצעירים היה המפתח להצלחת המועדון בשני העשורים הבאים.
דנדי יונייטד זכתה באליפות הליגה בפעם הראשונה בתולדותיה בעונת 1982-83, כאשר הקבוצה רשמה את שיא הנקודות ואת שיא השערים המובקעים שלהם. באותה תקופה, יונייטד צברה לעצמה שם נכבד באירופה בגלל ניצחונותיה על קבוצות כמו מונקו, בורוסיה מנשנגלדבך, פ.ס.וו. איינדהובן, אנדרלכט וורדר ברמן. בליגת האלופות, יונייטד הגיעה לשלב חצי הגמר בפעם הראשונה שלה, עד שהודחה על ידי רומא. באותו צמד משחקים, יונייטד גברה על רומא 2-0 בבית, אך הפסידה בגומלין 3-0 בחוץ, למרות שהאיטלקים לאחר מכן נקנסו על כך שניסו לשחד את השופט. שנת 1986 הייתה שנת שבה האיטלקים הושעו ונשיא רומא, דינו ויולה, הורחק לארבע שנים מזירת הכדורגל על ניסיון שוחד.
השיא של דנדי יונייטד הגיע מאוחר יותר בעונת 1986-87, כאשר יונייטד הפכה להיות המועדון הסקוטי הראשון שהגיע לגמר גביע אופ"א. באותו קמפיין, יונייטד הצליחה לשחזר את ההישג שלה משנת 1966, כאשר ניצחה שוב את ברצלונה, רק שהפעם מאמן ברצלונה היה טרי ונבלס והשחקנים המובילים בקבוצה היו גארי ליניקר, מארק יוז וסטיב ארשיבלד. יונייטד ניצחה את ברצלונה גם במשחק הבית וגם במשחק החוץ וכך הפכו להיות המועדון הבריטי היחיד עד עצם היום הזה בכל מסגרת אירופית, אשר משיג הישג זה של 4 ניצחונות מתוך 4 משחקים כנגד ברצלונה. למרות שבאותו קמפיין הפסידו בגמר לגטבורג השוודית (1-0 בחוץ ותיקו אחת בבית), יונייטד קיבלה תהילה כאשר הקבוצה מקבלת מפיפ"א את פרס המשחק הספורטיבי על התנהגות ספורטיבית של אוהדי הקבוצה באותו ערב בלתי נשכח. זה סימן את סוף עידן דנדי יונייטד כמעצמת כדורגל אירופית.
דנדי יונייטד נחלה תקופה ארוכה תחת פיקוחו של המאמן, ג'ים מקליין, כאשר היא עשתה התקדמות משמעותית והפכה להיות מועדון כדורגל סקוטי בעלת הישגים מכובדים. ביוני 1993, לאחר 22 שנים בשורות דנדי יונייטד, מקליין ויתר על עמדת המאמן.
על הצלחותיו והישגיו עם דנדי יונייטד, ג'ים מקליין קיבל בשנת 2011 את תואר לשם כבוד על ידי אוניברסיטת דנדי.
לאחר תקופת מק'ליין (1994 - 2006) עריכה
לאחר פרישתו של מק'ליין, המועדון נקלע למצב קיום מעורפל למשך השנים שבאו; המועדון זכה בגביע הסקוטי בשנת 1994 וירד ליגה ב-1995, חזר לליגה הראשונה ב-1996 ובשנת 1997 סיים במקום השלישי. המקום השלישי הובטח על ידי אחיו הצעיר של ג'ים מק'ליין, המאמן טומי מק'ליין, אשר הוביל את המועדון לתקוות שההצלחה של המועדון יכולה להמשך תחת השגחה של מאמן חדש ממשפחת מק'ליין, אך לאחר זמן קצר התברר שהתקוות היו לשווא כאשר טומי עוזב את המועדון שנה וחצי לאחר מכן.
צעד זה הוביל את המועדון לשנים אומללות תחת הנהלתם של פול סטורוק, אלכס סמית' ופול הגארתי, כאשר המועדון התמודד במאבקי השארות בליגה הבכירה. הדברים נטו להשתפר כאשר אדי ת'ומפסון רכש את המועדון ומינה את איאן מק'קול למאמן, אשר הוביל את הקבוצה בשנת 2004 לסיים במקומות העליונים בטבלה לאחר שבע שנים של מאבקי השרדות, אך בעונה החולפת שוב חזר להילחם בשיניו בליגה לאחר פיטוריו של איאן ועוד שתי קדנציות כושלות של גורדון צ'יסהולם וכוכב העבר קרייג ברוסטר.
עידן ליווין/יוסטון (2006 - 2016) עריכה
לאחר התקדמות לבסוף ליווין רכש את המועדון והפך למנהל ב-2006, ליווין החל שינוי במועדון בשיפוץ מערכת הנוער, והבאת דור חדש של כישרונות צעירים לקבוצה הבוגרת. בעונת 2008/09 המועדון סיים במקום השני בליגה. בעונת 2009/2010 לאחר ניסיון כושל לצרף את פנלון למנהל, פיטר יוסטון החליף את ליווין ובצורה הטובה הקבוצה סיימה במקום השלישי, וזכתה בגביע המדינה. בינואר 2013 הסתיים חוזהו של יוסטון ובהסכמה הדדית עזב את המועדון, הוא הוחלף כעבור יומיים על ידי ג'קי מקנמרה. בעונת 2013/2014 הקבוצה הפעילה שוב לגמר הגביע אך הפסידה לסט. ג'ונסטון. בעונת 2015/16 סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגת העל הסקוטית, וירדה לליגה השנייה לאחר 20 שנה רצופות בליגה הראשונה.
הצ'מפיונשיפ הסקוטית וחזרה לליגה הבכירה (2016 - 2020) עריכה
העונה הראשונה של דנדי יונייטד בליג השנייה הייתה בניהולו של ריי מקינון. יונייטד זכתה בגביע האתגר בכך שניצחה בגמר את סנט מירן 2–1 והגיעה לגמר הפלייאוף לפרימיירשיפ. עם זאת הפסידה הקבוצה 1–0 להמילטון ופספסה את העלייה. העונה השנייה בליגת המשנה הייתה פחות מוצלחת, שכן המנג'ר מקינון פוטר והוחלף בצסבה לאסלו. אחרי עונה מאכזבת מאוד, יונייטד הפסידה בחצי גמר הפלייאוף למי שעלתה בסופו של דבר לווינגסטון. לאחר פתיחה גרועה של עונת 2018/2019, המאמן פוטר שוב והוחלף ברובי נילסון. הקבוצה סיימה במקום השני בליגה אך הפסידה בפלייאוף לסנט מירן, תוך שהיא מחמיצה ארבעה פנדלים בדרך. יונייטד פתחה את עונת 2019/2020 ביכולת של זכייה במקום הראשון ועלייה, תוך שמירה על המקום הראשון מאז סוף השבוע הפותח, אך העונה הוקפאה בגלל מגפת הקורונה העולמית ב-13 במרץ 2020. ב-15 באפריל 2020, התוכנית שהציעה ה-SPFL לסיום העונה אושרה. יתרון של 14 נקודות על המקום השני אינברנס הבטיח ליונייטד את תואר האליפות לליגת הצ'מפיונשיפ וחזרה לליגת הפרימיירשיפ הסקוטי. ב-21 ביוני 2020, המועדון הודיע כי הם נפרדים מהמאמן רובי נילסון, שהסכים לשוב להארט אוף מידלות'יאן שירדה בעונה זו לצ'מפיונשיפ והחליפה את דנדי בליגה השנייה.
הישגים עריכה
מקומיים עריכה
- אליפות סקוטלנד (1): 1982/1983
- הגביע הסקוטי:
- זכיות (2): 1993/1994, 2009/10
- סגנות (8): 1973/1974, 1980/1981, 1984/1985, 1986/1987, 1987/1988, 1990/1991, 2004/2005, 2013/2014
- גביע הליגה הסקוטית:
- זכיות (2):1980, 1981
- סגנות (5):1982, 1985, 1998, 2008, 2015
- גביע האתגר הסקוטי:
- זכיות (1):2017
- סגנות (1):1996
באירופה עריכה
- גביע אופ"א:
- סגנית (1): 1986/1987
- גביע אירופה לאלופות:
- חצי-גמר (1): 1983/1984
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דנדי יונייטד
דנדי יונייטד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דנדי יונייטד, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר אופ"א
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
