פתיחת התפריט הראשי

דניאל אראפ מוי

דניאל אראפ טורויטיץ׳ מויאנגלית ובסוואהילית: Daniel arap Moi; נולד ב-2 בספטמבר 1924) היה נשיאה השני של קניה, בה שלט בשנים 1978 - 2002.

דניאל אראפ מוי
Daniel arap Moi 1979b.jpg
לידה 2 בספטמבר 1924 (בן 95)
קניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Tambach Teachers Training College עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה האיחוד הדמוקרטי האפריקני של קניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
מסדר הלב המוזהב של קניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Arap moi Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תקופת שלטונועריכה

 
דניאל אראפ מוי וג'ורג' בוש בניו יורק, 2001

בתקופת שלטונו חיזק את כוחה הפוליטי של מפלגתו, "האיחוד הלאומי האפריקני של קניה" (KANU), אשר הייתה המפלגה הדומיננטית בקניה מאז זכתה לעצמאות ב-1963. בעוד שתחת שלטונו של נשיאה הקודם של קניה ג'ומו קניאטה (נשיא: 1978-1964, ראש ממשלה: 1963) מפלגה זו שיחקה תפקיד משני בלבד בפוליטיקה הקנייתית, הרי שתחת שלטונו של מוי רוכז הכח המדיני בידי המפלגה, אשר נוצלה על ידו לשם ניטור והשתקה של גורמים אופוזיציוניים. ב-1982 אף הנהיג במדינה משטר חד-מפלגתי בכך שהעביר חוק שאסר על השתתפותן של מפלגות מתחרות בבחירות. ב-1991 נאלץ לבטל חוק זה בשל לחץ של גורמים מבית ומחוץ. לכל אורך שלטונו, הנהיג מוי משטר עריצי, תוך הפעלת כלי דיכוי מגוונים כמו: צנזורה של אמצעי התקשורת המקומיים והזרים, סגירת אוניברסיטאות, מעצר של מתנגדים ללא משפט ועוד.[1] בבחירות של 2002 לא השתתף בשל חוק המגביל את מספר הקדנציות המותרות לנשיא. לאחר בחירות אלו, מפלגתו, לראשונה מאז עצמאותה של קניה, פינתה את מקומה למפלגת "קואליציית הקשת הלאומי" (NARC), ואת משרת הנשיא תפש מוואי קיבאקי.

מוי התנגד לואנגרי מאטאיי ולתוכניותיה, ואנגרי זכתה בפרס נובל לשלום בשנת 2004 וייסדה את תנועת החגורה הירוקה שתכנוניה התפשטו לעולם כולו.

אראפ מוי פרש מן החיים הציבוריים לאחר תום נשיאותו, מלבד הצהרות פוליטיות מעת לעת ושליחות תיווך לסודאן ב-2007, מטעמו של קופי אנאן.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דניאל אראפ מוי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Jennifer A. Widner, The Rise of a Party-State in Kenya, University of California Press, 1992, pp. 40-60.