דניאל דארייה

שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון צרפתייה

דניאל דארייהצרפתית: Danielle Darrieux;‏ 1 במאי 191717 באוקטובר 2017) הייתה שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון צרפתייה, שנחשבת לאחת מהכוכבות הגדולות של הקולנוע הצרפתי; הקריירה שלה בת שמונה עשורים והיא מהארוכות בתולדות הקולנוע.

דניאל דארייה
לידה 1 במאי 1917
בורדו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוקטובר 2017 (בגיל 100)
Bois-le-Roi, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Cemetery of Marnes-la-Coquette עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Danielle Yvonne Marie Antoinette Darrieux עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19312010 (כ־79 שנים)
בן או בת זוג
  • Henri Decoin (19351941)
  • Porfirio Rubirosa (18 בספטמבר 19421947)
  • Georges Mitsinkides (1 ביוני 19481991) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקדת בלגיון הכבוד (2004)
  • פרס סזאר של כבוד (1985)
  • Silver Bear for Outstanding Artistic Contribution (2002)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר (2002)
  • קצין מסדר האמנויות והספרות
  • פרס סזאר
  • Molière Award for Best Actress עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דניאל דארייה
ב-2008

ביוגרפיה עריכה

דארייה נולדה בעיר בורדו לאב רופא ששירת באותו זמן בצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה. היא גדלה בפריז ולמדה נגינה על צ'לו בקונסרבטוריון של פריז. בהיותה בת 13 זכתה בתפקיד בסרט מוזיקלי בשם "Le Bal", יופייה בשילוב יכולת שירה וריקוד הביאו לה הצעות רבות נוספות בתעשיית הקולנוע, ובכך החלה הקריירה הקולנועית של דארייה, הנמשכה מזה שמונה עשורים.

ב-1935 נישאה לבמאי והתסריטאי, הנרי דקויין, שעודד אותה לנסות את מזלה בהוליווד. היא חתמה חוזה ב'אולפני יוניברסל' והופיעה בקומדיה "הזעם של פריז" (1938), לצד דאגלס פיירבאנקס ג'וניור, שהיה כוכב גדול בשעתו בהוליווד, כשבינתיים נישואיה עלו על שרטון.

בעת הכיבוש הגרמני את צרפת בזמן מלחמת העולם השנייה המשיכה דארייה להופיע בהוליווד, דבר שהביא לה ביקורת רבה מצד בני עמה, ולכן בשלוש השנים הבאות (1943-1945) נמנעה מכל השתתפות בסרטי קולנוע. בספטמבר 1942 נישאה לפורפיריו רובירוסה, דיפלומט יליד הרפובליקה הדומיניקנית שגדל בפריז. שניהם עברו להתגורר בשווייץ עד לסוף המלחמה והתגרשו שנתיים אחר כך. ב-1948 נישאה בשלישית, לתסריטאי מקומי ואיתו חייה עד למותו ב-1991.

דארייה קיבלה ביקורות טובות על הופעתה בסרט המוזיקלי של אולפני MGM, "עשירה, צעירה ויפה" (1951). הבמאי הגדול ג'וזף ל. מנקייביץ' ראה אותה בסרט והביא לה את התפקיד הנשי הראשי ב"חמש אצבעות", סרט שקיבל שתי מועמדויות לפרס האוסקר והחזיר את דארייה לאור הזרקורים של הוליווד, אולם דארייה העדיפה להופיע בסרטים אירופאים על פני המסחריות האמריקנית. ב-1956 הופיעה באפוס של רוברט רוסון, "אלכסנדר הגדול", לצד ריצ'רד ברטון, שם גילמה את אולימפיאס, אשתו של פיליפוס השני ואמו של אלכסנדר הגדול. היה זה סרטה האמריקני האחרון. ב-1967 שיחקה בסרטו של ז'אק דמי, "העלמות מרושפור" והיא היחידה שגם שרה בקולה.

דארייה החליפה את קתרין הפבורן במחזה בברודוויי "Coco" על חייה של מעצבת האופנה הצרפתייה, קוקו שאנל (1970). מאז, במשך שלושת העשורים הבאים הקריירה של דארייה שקעה, והיא הרבתה להופיע בסרטי טלוויזיה צרפתיים זניחים, עד שב-2002 עשתה קאמבק, בגיל 85, כשגילמה את אמה של קתרין דנב בסרטו המוזיקלי עטור השבחים של פרנסואה אוזון, "8 נשים". הסרט, שזכה להצלחה קופתית בינלאומית, קיבל 12 מועמדויות לפרס ה"סזאר" ובהן מועמדות לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר. כמו כן, הייתה דארייה מועמדת לפרס האוסקר האירופי על תפקיד זה, בו זכתה בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר, יחד עם שבע השחקניות הנוספות עמן כיכבה בסרט, ובהן: איזבל הופר וקתרין דנב. ב-2007 זכתה בפרס לומייר לשחקנית הטובה ביותר על משחקה בסרט "Nouvelle chance".

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דניאל דארייה בוויקישיתוף