דניאל זייפמן

דניאל זייפמן (נולד ב-7 ביוני 1959) הוא פרופסור מן המניין לפיזיקה, שכיהן כנשיאו העשירי של מכון ויצמן למדע. משמש כיו"ר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע.

דניאל זייפמן
Daniel Zajfman

לידה	7 ביוני 1959 (בן 64) בריסל, בלגיה
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	בלגיה, ישראל
מקום לימודים	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל Athénée Robert Catteau
מוסדות	מכון ויצמן למדע
הערות	נשיא מכון ויצמן למדע
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום פיזיקה מולקולרית

דניאל זייפמן עם דן שפירו ועידו דיסנצ'יק בעת ביקורו של השגריר במכון ויצמן למדע. אפריל 2013

ביוגרפיה

דניאל זייפמן נולד בבריסל שבבלגיה, שם שימש בצעירותו ראש קן של השומר הצעיר. אחותו הגדולה היא תת-ניצב מרים עזורי. בשנת 1979 עלה לארץ. למד הנדסה לתואר ראשון וסיים תואר שלישי בפיזיקה אטומית בפקולטה לפיזיקה בטכניון בשנת 1989. בשנתיים הבאות עבד במעבדת ארגון שבשיקגו במסגרת מחקר פוסט-דוקטורט בפיזיקה מולקולרית, ובשנת 1991 שב לישראל והצטרף כחוקר בכיר למחלקה לפיזיקה של חלקיקים במכון ויצמן למדע.

בשנות ה-90 נבנו ברחבי אירופה טבעות אחסון (Storage Rings) שבהן קרניים של יונים המואצות לאנרגיות של מיליוני אלקטרוני וולט מוכנסות למסלול מעגלי המאפשר לאחסן אותן לפרקי זמן ארוכים וכן לקרר אותן באמצעות קרן אלקטרונים. זייפמן זיהה את הפוטנציאל של מכשירים אלו לחקר פיזיקה מולקולרית, תחום שהפך תוך זמן קצר לנושא מחקר מרכזי בטבעות האחסון. הוא השתתף בניסויים בעיקר בטבעת האחסון הקרויה TSR, הנמצאת במכון מקס פלאנק לפיזיקה גרעינית בהיידלברג שבגרמניה, בשיתוף עם הפרופסורים דירק שוואלם ואנדראס וולף. הוא התמנה כחוקר חיצוני באותו מכון בשנת 2001, ונבחר לתפקיד דירקטור במכון זה בשנת 2005, חרף סירובו לעבור לגרמניה. בתקופה הקצרה (שהסתיימה עם היבחרו ב-2006 לשמש נשיא מכון ויצמן) שבה שימש כדירקטור, יזם זייפמן פרויקט בהיקף 4.5 מיליון אירו לבנייתה של טבעת אחסון אלקטרוסטטית המקוררת לטמפרטורה של 2 מעלות קלווין (2 מעלות מעל האפס המוחלט).

במקביל לניסויים בגרמניה הקים זייפמן מעבדה במכון ויצמן וכן השתתף בניסויים במאיץ החלקיקים ע"ש קופלר במכון ויצמן. יחד עם פרופסור זאב ואגר וד"ר עודד הבר בנה זייפמן מערכת למדידת התפוצצויות קולון (Coulomb explosion), המאפשרת לחקור את המבנה המרחבי של יונים. מערכת זאת הועברה בסופו של דבר לגרמניה ושולבה ב-TSR. לאחר בנייתה של טבעת האחסון האלקטרוסטטית הראשונה, ELISA, בדנמרק בשנת 2001, הגו זייפמן ועודד הבר את הרעיון ללכוד יונים במלכודת אלקטרוסטטית. המלכודת, שתוכננה על ידי ד"ר מיכאל רפפורט, נבנתה באותה שנה וכיום משתמשות בה כ-20 מעבדות ברחבי העולם. כשנתיים לאחר המצאת המלכודת התגלתה תופעת ה-'Self bunching', המאפשרת למלכודת לשמש כמכשיר מדויק מאוד לספקטרומטריית מסות, ופטנט נרשם בנושא. פטנט נוסף של זייפמן, יחד עם עודד הבר ודניאל שטראסר, עוסק בהדמיה מולקולרית תלת-ממדית - כלומר, בפיתוח גלאי, ראשון מסוגו בעולם, המאפשר מדידה של מיקום הפגיעה וכן של זמן הפגיעה של חלקיקים בו.

זייפמן הועלה לדרגת פרופסור חבר בשנת 1997, ולדרגת פרופסור מן המניין בשנת 2003. טרם היבחרו לנשיא מכון ויצמן עמד בראש היחידה לשירותים פיזיקליים במכון. לאחר שהוחלט שלא להאריך את כהונתו של פרופ' אילן חת כנשיא מכון ויצמן, עקב אי שביעות רצונם של חבר הנאמנים של מכון ויצמן מתפקודו, נבחר זייפמן לתפקיד, בצעד מפתיע לנוכח גילו הצעיר. הוא כיהן כנשיא מכון ויצמן במשך שלוש עשרה שנים, מדצמבר 2006 ועד דצמבר 2019.

זייפמן פועל להנגשת הידע, המדע והמחקרים הנעשים במכון. לשם כך הוא יוזם הרצאות לציבור במגוון נושאים, המועברות על ידי עובדי ותלמידי המכון.

בפברואר 2016, לאחר התפטרות שישה מחברי המועצה להשכלה גבוהה, הודיע כי לא ימנה נציג חדש למועצה מטעם מכון ויצמן במקום הנציג שהתפטר, וזאת מפני שלדבריו ההתפטרות מעידה על אובדן האמון בין המל"ג למוסדות להשכלה גבוהה.

בינואר 2020 מונה ליו"ר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דניאל זייפמן בוויקישיתוף

• עמוד הבית המדעי של פרופ' זייפמן
• תמרה טראובמן, הפרופ' דניאל זייפמן - נשיא מכון ויצמן, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2005
• על מינוי מתוך אתר 'הידען'.
• עמיר קורץ, "אם התעשייה תיכנס לאקדמיה, זאת תהיה קטסטרופה", באתר כלכליסט, 30 ביוני 2011
• טלי חרותי-סובר, ראיון מגזין TheMarker // "אין גאונים, יש רק אימהות של גאונים", באתר TheMarker‏, 18 בדצמבר 2012
• טלי חרותי-סובר, איפה טעיתי | "תגליות קורות במוח של המדען, לא במעבדה", באתר TheMarker‏, 8 במאי 2016
• בן כספית, ‏מערכת החינוך? מצליחה, חיים מחוץ לכדוה"א? לא פוסל: נשיא מכון ויצמן הפורש שובר סטיגמות, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2019
• גלי וינרב, ‏"היום אנשים אומרים קודם אהיה מדען ואחר כך מיליארדר, ואז ההייטק לוקח את כל החוקרים הטובים", באתר גלובס, 20 בנובמבר 2021