דניאל סמבורסקי

מלחין ישראלי

דניאל סַמבּוּרסקי (4 ביוני 19093 באוקטובר 1977) היה מלחין בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.

דניאל סמבורסקי
לידה 4 ביוני 1909
קלינינגרד, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באוקטובר 1977 (בגיל 68)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון על ביתו של דניאל סמבורסקי ברח' הברון הירש 13א בתל אביב

ביוגרפיה עריכה

דניאל סמבורסקי נולד בקניגסברג בירת פרובינציית פרוסיה המזרחית שבקיסרות הגרמנית, בנם של סֶלמה ומנחם סמבורסקי. אביו היגר בשנת 1896 מהעיר רומני (אז חלק מן האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה) והוא גדל בבית ציוני דובר עברית. אביו היה כתב העיתון העברי "הצפירה" בקניגסברג, וכיהן כיו"ר סניף ההסתדרות הציונית בעיר. למד נגינה ותאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון של דנציג והחל בלימודי רפואה באוניברסיטת ברלין. בשנת 1932, ערב עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל והביא עמו את פסנתרו[1]. בארץ ישראל הלחין מנגינות לשירי מולדת ידועים וכן מנגינות לשירי ילדים. סמבורסקי הלחין ב-1933 את המוזיקה עבור הסרט "לחיים חדשים", שהיה הסרט המדבר הראשון שצולם בארץ ישראל. עיקר יצירתו הייתה בתקופת טרום המדינה. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 עסק בהוראת המוזיקה בגימנסיה הריאלית "בלפור" ובבתי הספר היסודים "הכרמל" ו"נס ציונה" ("גרץ") בתל אביב. בשנות החמישים היה סמבורסקי מורה ומרכז המקהלות של סמינר גבעת השלושה. חלק ניכר משיריו נכתבו למקהלות כמו "מקהלת הפועלים".

בתחנת הרדיו המנדטורית "קול ירושלים" היה לסמבורסקי מדור שבו לימד מדי שבוע שיר עברי חדש. בתקופת המדינה שימש כמורה למוזיקה בסמינרים. סמבורסקי הוא זה שהחל במסורת של ערבי זמר.

משיריו הנודעים: "זמר הפלוגות", שהיה המנון פלוגות השדה ("הפושים") בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, "שיר העמק" ("באה מנוחה ליגע"), "שיר בוקר" ("בהרים כבר השמש מלהטת") – שלושתם למילים של נתן אלתרמן, "שיר הכביש" (הך פטיש) ו"שיר החירות" ("פנינו אל השמש העולה"), למילותיו של המשורר יצחק שנהר, "היש כעוללי", "נדנדה" ו"רוץ בן סוסי" למילים של חיים נחמן ביאליק ועיבוד של גיל אלדמע.

גיל אלדמע הוציא לאור את "זר שירי מולדת - סמבורסקי" (השירים שהולחנו על ידי סמבורסקי: במזרח זורח ורד (מילים: נתן אלתרמן), צאינה וראינה, השיר לאדמה, זולתנו, חצץ, עוז ואיל, שיר העלם, פורח נרקיס).[2].

היה נשוי לחרמונה לבית שעוני (זייגרמכר), ילידת המושבה מטולה (בתה של מניה צ'יזיק, אחייניתם של ברוך, חנה, שרה, אפרים ויצחק, דודניתו של הפזמונאי שמואליק צ'יזיק, וכן דודתו של אהוד יערי),[3] ואב לבת, עפרה סמבורסקי-חמדת.

סמבורסקי נפטר בשנת 1977 לאחר מחלה ממושכת, בגיל 68. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[4]

אחיו הבכור, שמואל סמבורסקי (1900–1990), היה פרופסור לפיזיקה ומדעי הטבע, חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ספריו עריכה

  • אדמה: מחזה בחמש מערכות, מאת ש' שלום, המוזיקה מאת ד' סמבורסקי, ירושלים 1942.
  • אדמה ושמי שמים: שירים, הוצאת מפעלי חינוך ותרבות, 1979.
  • ספר שירים ומנגינות לבית-הספר ולעם, לגני-ילדים ולבתי-הספר, מאת דניאל סמבורסקי ומשה גורלי (בּרוֹנזַפט), קבצים א'-ג'. ירושלים: קרית ספר בע"מ, 1955.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רשימת עולים, באתר ארכיון המדינה, עמוד 245, שורה 32
  2. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: אלדמע גיל, (פריט 811), "זר שירי מולדת - סמבורסקי", 4 קולות, חליל ומקהלה, מחבר \ יוצר דניאל סמבורסקי, עיבוד אלדמע גיל, ארכיון, סדרה B.
  3. ^ על אביה של אשתו ראו: דוד תדהר (עורך), "יצחק יהלום-שעוני (דיאמנט)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1952. על הורי אמה, מניה, בריינה ושמואל זיינוול צ'יזיק, ראו: דוד תדהר (עורך), "ברינה צ'יז'יק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1943; דוד תדהר (עורך), "שמואל זיינוול צ'יז'יק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1827.
  4. ^ דניאל סמבורסקי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.