פתיחת התפריט הראשי

דניאל ריקארדו

דניאל ריקארדואנגלית: Daniel Ricciardo, נהגה כריקארדו; נולד ב-1 ביולי 1989) הוא נהג מרוצים אוסטרלי המתחרה עבור קבוצת רנו בסבב הפורמולה 1. בשנת 2009 זכה באליפות בריטניה בפורמולה 3.

דניאל ריקארדו
Daniel Ricciardo
Daniel Ricciardo 2015 Malaysia.jpg
ריקארדו בגרנד פרי מלזיה (2015)
לידה 1 ביולי 1989 (בן 30)
פרת' שבאוסטרליה
לאום אוסטרליהאוסטרליה אוסטרלי
קבוצה נוכחית רנו
קריירת פורמולה 1
מרוצים 170
ניצחונות 7
פודיומים 29
נקודות בקריירה 1,050
זינוקים מפול פוזישן 3
הקפות מהירות 13
קבוצות

HRT‏ (2011)
טורו רוסו (20122013)

רד בול (20142018)
danielricciardo.com

קריירת מרוציםעריכה

שנים ראשונותעריכה

ריקארדו נולד בפרת', אוסטרליה המערבית ובגיל תשע החל להתחרות בקארטינג. בשנת 2005 החל להתחרות בסבב הפורמולה פורד של אוסטרליה המערבית וסיים את העונה במקום השמיני. שנה לאחר מכן זכה במלגה להשתתפות בסבב הפורמולה ב.מ.וו אסיה במסגרת קבוצת אירואסיה מוטורספורט. בעונת הבכורה שלו בסבב השיג שני ניצחונות ופול פוזישן ואת העונה סיים במקום השלישי. במהלך שנת 2007 עבר להתחרות בפורמולה רנו והתחרה במקביל גם בסבב האירופאי (4 מרוצים) וגם בסבב האיטלקי (14 מרוצים). שנה לאחר מכן המשיך להתחרות בסבב האירופאי ובמקביל התחרה בסבב המערב-אירופאי.

במהלך עונת 2008 ערך את הופעה הבכורה בפורמולה 3, כשהשתתף במרוץ בנורבורגרינג במסגרת סבב האליפות האירופאי. שנה לאחר מכן הצטרף לאליפות בריטניה בפורמולה 3, הוא ניצח שישה מרוצים והשיג מספר זהה של פודיומים וזכה בתואר האליפות. לאחר הזכייה באליפות עשה עוד צעד בדרך לקטגוריה הבכירה ועבר להתחרות בקבוצת Tech1 הצרפתית בסבב הפורמולה רנו 3.5. בעונת הבכורה רשם שמונה זינוקים מהפול פוזישן וארבעה ניצחונות. אל המרוץ האחרון בעונה הגיע בשוויון נקודות עם מיכאל אלשין הרוסי במקום הראשון. במרוץ עצמו סיים במקום השלישי, מקום אחד אחרי אלשין, שזכה בתואר בסופו של דבר. לקראת עונת 2011 נשאר בסבב, אך עבר להתחרות בקבוצת ISR הצ'כית. בעונה זאת לא הצליח לשחזר את ההצלחה מהעונה הראשונה, השיג רק ניצחון בודד וסיים במקום החמישי, בפער של כמעט מאה נקודות מהמקום הראשון.

פורמולה 1עריכה

בדצמבר 2009 ערך ריקארדו את נסיעת הבכורה שלו ברכב פורמולה 1 כשלקח חלק במבחנים שעשתה קבוצת רד בול לנהגים צעירים במסלול בחרס[1]. ביום השלישי והאחרון לאימונים קבע את הזמן הטוב ביותר, בפער של יותר משנייה מהמקום השני[2]. הישגים במבחנים הובילו את רד בול למנות את ריקארדו לנהג מחליף בקבוצה לצידו של ברנדון הארטלי[3]. בנובמבר 2010 נבחר ריקארדו לייצג את רד בול במבחנים שנערכו לנהגים צעירים במסלול באבו דאבי. במבחנים הצליח לקבוע את שוב את הזמן הטוב ביותר, זמן שהיה מהיר ב-1.3 שניות מהזמן שקבע סבסטיאן פטל מוקדם יותר באותו שבוע[4]. שבוע וחצי לאחר מכן מונה לנהג המחליף בקבוצת טורו רוסו[5].

2011: HRTעריכה

ב-30 ביוני 2011 הוחתם בקבוצת HRT כמחליפו של נריין קרת'יקיין[6]. הופעת הבכורה שלו באליפות התקיימה עשרה ימים מאוחר יותר בגרנד פרי הבריטי אותו סיים במקום האחרון. במהלך העונה השתתף בעשרה מרוצים, מתוכם סיים שמונה, אך בכולם היה בין האחרונים ולא הצליח לצבור נקודות.

2012-2013: טורו רוסועריכה

לקראת עונת 2012 חזר ריקארדו לקבוצת טורו רוסו, הפעם כאחד משני הנהגים המובילים בקבוצה[7]. במרוץ פתיחת העונה סיים במקום התשיעי וצבר נקודות אליפות ראשונות בקריירה. במהלך העונה סיים עוד שלוש פעמים במקום התשיעי ופעמיים במקום העשירי וסיים את העונה במקום השמונה עשרה כשלזכותו עשר נקודות. בסיום העונה הוחתם לעונה נוספת[8], במהלכה הצליח להכפיל את מאזן הנקודות שצבר וסיים במקום הארבע עשרה בטבלת הנהגים.

2014–2018: רד בולעריכה

בסיום עונת 2013 הודיע מארק ובר, נהגה של קבוצת רד בול בשבע העונות האחרונות, על פרישה מהאליפות וריקארדו נקרא למלא את מקומו[9]. עונת הבכורה בקבוצה האוסטרית הייתה מוצלחת מאד - במרוץ פתיחת העונה זינק מהמקום השני, מקום עליו הצליח לשמור לאורך כל המרוץ, אך בסופו של דבר התוצאה נפסלה עקב שימוש ביותר דלק מהמותר[10]. אחרי שישה מרוצים, שבכולם ניצחו נהגי קבוצת מרצדס, קטע ריקארדו את הרצף בגרנד פרי הקנדי לאחר שרשם ניצחון בכורה באליפות[11]. בהמשך העונה הצליח לנצח את נהגי מרצדס פעמיים רצופות בהונגריה ובלגיה[12] והיה לנהג היחיד שמנצח מרוץ במהלך העונה מלבד נהגי הקבוצה הגרמנית. את העונה סיים במקום השלישי, כשלזכותו 238 נקודות.

בפברואר 2015 השתתף כאורח בתוכנית טופ גיר וקבע את הזמן הטוב ביותר להקפת מסלול שקבע נהג פורמולה 1 בתולדות התוכנית. בעונת 2015 לא הצליח לשחזר את ההצלחה של העונה הקודמת ולאוך כל העונה הצליח להשיג רק שני פודיומים, לעומת שמונה בעונה הקודמת, ללא אף ניצחון. את העונה סיים במקום השמיני, מקום אחד מתחת לדניאיל קוויט, חברו לקבוצה. בפתיחת עונת 2016 שב להציג יכולת טובה, בגרנד פרי מונקו ניצח במקצה הדירוג וזינק לראשונה מהפול פוזישן[13]. בתשעה מתוך עשרת המרוצים הראשונים בעונה צבר נקודות ומאזנו עמד על מאה נקודות, יותר ממה שהשיג לאורך כל העונה שעברה. קצב צבירת הנקודות התגבר ובחמשת המרוצים הבאים הגיע ארבע פעמים לפודיום ובגרנד פרי מלזיה ניצל פרישה מוקדמת של המילטון ורשם ניצחון[14]. צבירת הנקודות נמשכה כשבארצות הברית ובמקסיקו סיים פעמיים במקום השלישי. בפעם השנייה בשלוש עונות סיים במקום השלישי אחרי צמד נהגי קבוצת מרצדס.

ריקארדו השיג רצף של חמישה פודיומים במחצית הראשונה של עונת 2017, כולל ניצחון בגרנד פרי אזרבייג'ן אליו זינק מהמקום העשירי[15]. בהמשך העונה הגיע עוד ארבע פעמים לפודיום, אך פרישה בשלושה מתוך ארבעת המרוצים האחרונים בעונה הורידה אותו בדירוג למקום החמישי בסיום העונה.

מרוציםעריכה

פורמולה 1עריכה

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
2011 HRT בריטניה 
19
גרמניה 
19
הונגריה 
18
בלגיה 
פרש
איטליה 
NC
סינגפור 
19
יפן 
22
קוריאה הדרומית 
19
הודו 
18
איחוד האמירויות הערביות 
פרש
ברזיל 
20
27
2012 טורו רוסו אוסטרליה 
9
מלזיה 
12
הרפובליקה העממית של סין 
17
בחריין 
15
ספרד 
13
מונקו 
פרש
קנדה 
14
גרמניה 
11
בריטניה 
13
גרמניה 
13
הונגריה 
15
בלגיה 
9
איטליה 
12
סינגפור 
9
יפן 
10
קוריאה הדרומית 
9
הודו 
13
איחוד האמירויות הערביות 
10
ארצות הברית 
12
ברזיל 
13
18 10
2013 טורו רוסו אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
18
הרפובליקה העממית של סין 
7
בחריין 
16
ספרד 
10
מונקו 
פרש
קנדה 
15
בריטניה 
8
גרמניה 
12
הונגריה 
13
בלגיה 
10
איטליה 
7
סינגפור 
פרש
קוריאה הדרומית 
19
יפן 
13
הודו 
10
איחוד האמירויות הערביות 
16
ארצות הברית 
11
ברזיל 
10
14 20
2014 רד בול אוסטרליה 
נפסל
מלזיה 
פרש
בחריין 
4
הרפובליקה העממית של סין 
4
ספרד 
3
מונקו 
3
קנדה 
1
אוסטריה 
8
בריטניה 
3
גרמניה 
6
הונגריה 
1
בלגיה 
1
איטליה 
5
סינגפור 
3
יפן 
4
רוסיה 
7
ארצות הברית 
3
ברזיל 
פרש
איחוד האמירויות הערביות 
4
3 238
2015 רד בול אוסטרליה 
6
מלזיה 
10
הרפובליקה העממית של סין 
9
בחריין 
6
ספרד 
7
מונקו 
5
קנדה 
13
אוסטריה 
10
בריטניה 
פרש
הונגריה 
3
בלגיה 
פרש
איטליה 
8
סינגפור 
2
יפן 
15
רוסיה 
15
ארצות הברית 
10
מקסיקו 
5
ברזיל 
11
איחוד האמירויות הערביות 
6
8 92
2016 רד בול אוסטרליה 
4
בחריין 
4
הרפובליקה העממית של סין 
4
רוסיה 
11
ספרד 
4
מונקו 
2
קנדה 
7
אזרבייג'ן 
7
אוסטריה 
5
בריטניה 
4
הונגריה 
3
גרמניה 
2
בלגיה 
2
איטליה 
5
סינגפור 
2
מלזיה 
1
יפן 
6
ארצות הברית 
3
מקסיקו 
3
ברזיל 
8
איחוד האמירויות הערביות 
5
3 256
2017 רד בול אוסטרליה 
פרש
הרפובליקה העממית של סין 
4
בחריין 
5
רוסיה 
פרש
ספרד 
3
מונקו 
3
קנדה 
3
אזרבייג'ן 
1
אוסטריה 
3
בריטניה 
5
הונגריה 
פרש
בלגיה 
3
איטליה 
4
סינגפור 
2
מלזיה 
3
יפן 
3
ארצות הברית 
פרש
מקסיקו 
פרש
ברזיל 
6
איחוד האמירויות הערביות 
פרש
5 200
2018 רד בול אוסטרליה 
4
בחריין 
פרש
הרפובליקה העממית של סין 
1
אזרבייג'ן 
פרש
ספרד 
5
מונקו 
1
קנדה 
4
צרפת 
4
אוסטריה 
פרש
בריטניה 
5
גרמניה 
פרש
הונגריה 
4
בלגיה 
פרש
איטליה 
פרש
סינגפור 
6
רוסיה 
6
יפן 
4
ארצות הברית 
פרש
מקסיקו 
פרש
ברזיל 
4
איחוד האמירויות הערביות 
4
6 170
2019 רנו אוסטרליה 
פרש
בחריין 
18
הרפובליקה העממית של סין 
7
אזרבייג'ן 
פרש
ספרד 
12
מונקו 
9
קנדה 
6
צרפת 
11
אוסטריה 
12
בריטניה 
7
גרמניה 
פרש
הונגריה 
14
בלגיה 
14
איטליה 
4
סינגפור 
14
רוסיה 
פרש
יפן 
נפסל
מקסיקו 
8
ארצות הברית 
6
ברזיל 
6
איחוד האמירויות הערביות 
11
9 54

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דניאל ריקארדו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה