פתיחת התפריט הראשי

הרב דניאל שילה (נולד בשנת תרצ"ח) הוא מראשוני תנועת ההתנחלות ביש"ע וגוש אמונים, דובר ועד רבני יש"ע, רבם של המועצות המקומיות קצרין וקדומים,רב המושב נחלים וחבר איחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

הרב דניאל שילה
אין תמונה חופשית
לידה תרצ"ח (בן 81 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות יהודה ושומרון, נחלים, קצרין, קדומים.
השתייכות הציונות הדתית
תחומי עיסוק ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל.
רבותיו הרב משה צבי נריה, הרב אברהם צוקרמן, הרב חיים יעקב גולדוויכט, הרב אלימלך בר שאול, הרב דב בער אליעזרוב, הרב צבי יהודה הכהן קוק.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד וגדל בתל אביב, בנם של ברוך מרדכי שילה (שילסקי) ודבורה לבית קורז'אץ, עלו לארץ ישראל מלודז' שבפולין בשנות השלושים והתיישבו בתל אביב. אביו ברוך מרדכי נותר שריד יחיד למשפחתו, לאחר שהוריו ושבעת אחיו ואחיותיו נספו בשואה. בשנת תשי"ג החל ללמוד בישיבת כפר הרא"ה אצל רבותיו הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן [1]. היה פעיל בתנועת הנוער בני עקיבא שם שימש כחניך, מדריך וקומונר. מדריכו בתנועה היה הרב חיים דרוקמן.

למד בישיבת כרם ביבנה אצל הרב חיים יעקב גולדויכט והרב אלימלך בר שאול. לאחר מכן התגייס לצבא ושירת בנח"ל המוצנח בגדוד 50. בעת שירותו בנח"ל היה גם קומונר של סניף בני עקיבא בחיפה. כיהן גם במשך מספר קדנציות כחבר ההנהלה הארצית של בני עקיבא, ומשמש כחבר בעמותה של התנועה.

לאחר השירות הצבאי החל ללמוד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק.

לאחר נישואיו בחודש אדר תשכ"ג התגורר בגבעת וושינגטון עד שנת תשל"א ולמד בשנים אלו בכולל בישיבת כרם ביבנה שבראשו עמד הרב דב בער אליעזרוב[2]. במקביל ללימודיו לימד במכללה בגבעת וושינגטון, שם שימשה אשתו מרים כמורה לתנ"ך.

בשנת תשל"א נבחר לכהן כרב המושב נחלים ,שם שימש גם כמורה למחשבת בישיבת בני עקיבא נחלים. בתפקיד זה שימש עד קיץ תשמ"ב.

במהלך שנים אלו היה מראשוני תנועת ההתנחלות ביש״ע וגוש אמונים ועסק בכך רבות במישור המעשי החינוכי והתורני[3]. כמו כן, בשנות השבעים והשמונים (בעיקר על ידי מאמרים ב'הצופה') קיים מאבק ממושך נגד העסקת ר"מים חרדים שכיוונו את תלמידיהם בישיבות בני עקיבא להשקפה חרדית ולהמשך לימודים בישיבות חרדיות במקום בישיבות ציוניות.

מקיץ תשמ"ב החל לכהן כרבה הראשון של המועצה המקומית קצרין, תפקיד בו כיהן עד לקיץ תשמ"ט. בסוף שנת תשמ"ט עבר לכהן כרבה הראשון באופן רשמי של המועצה המקומית קדומים. בשנת תשס"ד הפתיע את עמיתיו כשפרש לפנסיה בגיל 67 - מוקדם לגבי המקובל אצל רבנים. החליפו בתפקיד הרב צבי פרבשטיין.

משנת תשנ"ג עד שנת תשס"ח שימש כמזכיר ועד רבני יש"ע. משנת תשנ"ג ועד היום משמש חבר איחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

פרסם במהלך השנים מאמרים רבים בעיתונים הצופה, מקור ראשון, בשבע ובאתר ערוץ 7.

לאורך עשרות שנים היה פעיל במפד"ל ובמפלגת הבית היהודי ומשמש חבר מרכז במוסדות המפלגה.

לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים[4].

משפחתועריכה

אשתו הראשונה ואם שבעת ילדיו הייתה מרים לבית רוזמן, מורה לתנ"ך במכללת גבעת וושינגטון ובמכללת אורות, מתלמידיה הקרובים של פרופ' נחמה ליבוביץ. לאחר פטירתה (בגיל 59) נישא בשנית לאסנת ברוורמן-שילה. בניו הם הרב ידידיה- ר"מ בישיבת כינור דוד. עמנואל -עורך העיתון בשבע, חברון -ראש הישיבה התיכונית עתניאל, ישעיהו- ר"מ בתלמוד תורה מורשה. בנותיו הם בתיה פריאל- מיוזמי ומייסדי הגרעין התורני 'מרכז נריה' בקרית מלאכי (נפטרה בי"ג באדר א תשע"ו)[5], רבקה שרמן ממרכז שפירא וצופיה מלאכי מהישוב נריה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ה"מזרחי" ומלחמתו בעמלי התורה, באתר ערוץ 7, 22 באפריל 2013
  2. ^ דואג האדומי בשיחת מוסר, באתר ערוץ 7, 20 ביוני 2013
  3. ^ "משמיע ישועה",לדמותו של הרב צבי יהודה הכהן קוק ,עמ' 112
  4. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
  5. ^ בתו של הרב דניאל שילה הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2016