פתיחת התפריט הראשי

דני יתום (נולד ב-15 במרץ 1945) הוא אלוף בצה"ל במילואים, לשעבר ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, וכיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

דני יתום
Danny Yatom.jpg
דני יתום, 2018
לידה 15 במרץ 1945 (בן 74)
נתניה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה
סיעה העבודה-מימד-עם אחד, העבודה-מימד
חבר הכנסת
17 בפברואר 20032 ביולי 2008
(5 שנים ו-19 שבועות)
כנסות 16 - 17
ראש המוסד
1996 – מרץ 1998
אירועים בתקופתו ההתנקשות בח'אלד משעל
שירות צבאי
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
Mossad seal.svg  המוסד
תקופת שירות 19631996 (צה"ל)
1996–1998 (המוסד)
דרגה אלוף  אלוף
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת
פרסים והוקרה
עיטור המופת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קריירה צבאיתעריכה

יתום נולד וגדל בשכונת עין התכלת בנתניה כדני יוסם, בוגר תיכון "טשרניחובסקי" במגמה המתמטית-פיזיקלית.[1] בשנת 1963 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. יתום עבר טירונות צנחנים ולאחר מכן מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה.[2] לאחר תום המסלול השלים בהצטיינות קורס קציני חי"ר[3] ובסיומו שב ליחידה כמפקד צוות. בעת שהיה בדרגת סגן הוענק לו עיטור המופת.[4] בהמשך שימש יתום כמפקד פלוגה ביחידה והשתתף במבצע תשורה.[5] כמו כן שימש כסגנו של אהוד ברק בעת שהלה שימש כמפקד היחידה. בתפקידו זה השתתף בין השאר בפעולת ההשתלטות על מטוס סבנה.[6]

בשנת 1972 עבר לחיל השריון, ושירת במשך 10 שנים ביחידותיו. יתום היה סגן מפקד גדוד 195 ("אדם") של חטיבה 401, ולחם במלחמת יום הכיפורים בקרבות חזית הדרום.[7] מיד לאחר המלחמה שימש כמפקד הגדוד. לאחר מכן מונה לקצין אג"ם של אוגדה 252 ולמפקד חטיבת שריון במילואים. לאחר תקופת השתלמות בארצות הברית מונה לקצין אג"ם של גייסות השריון, ובשנים 19801981 פיקד על חטיבה 14, חטיבת שריון סדירה. לאחר מכן שימש כראש חטיבת תורת השריון, קודם ב-1982 לדרגת תת-אלוף ומונה לראש מחלקת מחקר ופיתוח, לאחר חצי שנה התמנה למזכיר צבאי לשר הביטחון משה ארנס. בשנים 19851986 שימש מפקד עוצבת הפלדה ובשנת 1987 קודם לדרגת אלוף ומונה לראש אגף תכנון. בשנים 19911993 כיהן כמפקד פיקוד המרכז. בשנים 1993–1996 כיהן כמזכיר צבאי[8] לראש הממשלה ולשר הביטחון, בעת שיצחק רבין ואחריו שמעון פרס כיהנו בתפקידי ראש הממשלה ושר הביטחון.

יתום סיים תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר פרישתו מצה"לעריכה

בשנים 19961998 כיהן כראש "המוסד". עמד בראש "המוסד" בעת ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל על אדמת ירדן[9] בשנת 1997. יתום היה ראש "המוסד" הראשון ששמו הותר לפרסום באמצעי התקשורת, ובכך נסדקה מעט העמימות סביב "המוסד".

בין 1999 ל-2001, שימש כראש המטה המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק.

בשנים 20012003 היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת "כור מתכת".

קריירה פוליטיתעריכה

 
דני יתום ואהרן ברגמן, 2004

בשנת 2003 נבחר יתום לראשונה לכנסת, מטעם מפלגת העבודה. הוא כיהן בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בוועדת הכספים ובוועדת הכנסת, וכן עמד לתקופה מסוימת כיושב ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים ושימש כיושב ראש השדולות למען חיילי החובה ולמען גדר ההפרדה. במהלך כהונתו יזם יחד עם אחיו, חבר הכנסת אהוד יתום, תיקון חקיקה שביטל את ההוראה שקובעת כי אלמני צה"ל שנישאו מחדש ימשיכו לקבל קצבת שארים רק אם נישואיהם החדשים פקעו בתוך עשרים שנים מיום שנישאו. כמו כן יזמו השניים במשותף תיקון בחוק המועצות האזוריות (בחירות) שאיפשר את השתתפותם של חיילים בבחירות למועצות האזוריות באמצעות קלפיות מיוחדות לחיילים, בדומה לבחירות הכלליות ולבחירות ליתר הרשויות המקומיות. בנוסף, היה בין יוזמי חוק הקרינה הבלתי מייננת, המסדיר את הפיקוח על מקורות הקרינה הבלתי מייננת.

בשנת 2006 נבחר מחדש לכנסת ה-17. בכנסת זו המשיך לכהן בוועדת החוץ והביטחון, וכן כיהן כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הוא גם המשיך לעמוד בראש השדולה למען גדר ההפרדה. יתום קידם, יחד עם חבר הכנסת אבשלום וילן, את חוק שירות המילואים, והצעת חוק נוספת, שיזם יחד עם גלעד ארדן, המרחיבה את הוראות חוק הלוואות לשכר לימוד כך שיחולו גם על סטודנטים לתואר שני, אושרה בקריאה ראשונה.

בשנת 2007 התמודד יתום על ראשות מפלגת העבודה מול אהוד ברק, עמי איילון, אופיר פינס-פז ועמיר פרץ, אולם זכה רק במקום האחרון ולקראת הסיבוב השני, הביע תמיכה באהוד ברק.[10]

ב-2 ביולי 2008 התפטר מהכנסת, בשל המשך תמיכת מפלגת העבודה בממשלת אולמרט ותחושתו, כי אינו יכול להשפיע כחבר הכנסת.[11] לאון ליטינצקי החליף אותו בכנסת.

משפחתועריכה

יתום נשוי לטובה ואב לחמישה בנים ומתגורר בכוכב יאיר. אחיו, אהוד יתום, שימש כחבר הכנסת, אח נוסף שלו היה בכיר במערכת הביטחון ויש לו אחות נוספת.

ספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יעקב בר-און, מעריב המוסף, "מבצע דני", י"א בסיוון תשע"ו, 17.6.2016, עמוד 20-26
  2. ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמודים 83-84.
  3. ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמוד 134.
  4. ^ עיטור המופת שהוענק לדני יתום, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל.
  5. ^ דני יתום, "שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד", ידיעות ספרים, 2009, עמוד 84.
  6. ^ עידן סונסינו, אתר צה"ל, ‏"ברוב לילותיה, סיירת מטכ"ל עסוקה במבצעים מודיעיניים חשאיים", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 במאי 2012.
  7. ^ מרב לונדנר ועינת טורס, גם האבל במשפ' בן ארצי לא מקהה את כאב הגירושים מדליה רבין, באתר nrg‏, 11 ביולי 2010/
  8. ^ רינת אביגור, איש הצללים, במחנה, 3 בפברואר 2010
  9. ^ יוסי מלמן ודן רביב, פרסום בלעדי: המתנקשים; פרק מספרם החדש של יוסי מלמן ודן רביב על מלחמות הצללים של המוסד הישראלי, אתר "israeli life usa", ‏ 18.09.2012
  10. ^ מזל מועלםעמי אילון: מרכז המפלגה יחליט האם לשבת בממשלה, באתר הארץ, 5.6.2007
  11. ^ מרב דוד, ח"כ דני יתום פורש: רה"מ כשל במבחן המוסרי, באתר nrg מעריב, 30.6.2008