סגן-אלוף דניאל מגן (1919אוגוסט 1996[1]) היה קצין המשטרה הצבאית הראשי (קַמצָ"ר) הראשון של צה"ל (1948–1950).

דני מגן
אין תמונה חופשית
לידה 1919
ארץ ישראל
פטירה אוגוסט 1996 (בגיל 77 בערך)
כפר שמריהו, ישראל
השתייכות ההגנה
נוטרות
הבריגדה היהודית
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1951-1935
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף
תפקידים בשירות
קצין המשטרה הצבאית הראשי
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

דני מגן (ליפשיץ) נולד בשנת 1919, דור שלישי בארץ; סבו, דניאל (דנה) ליפשיץ, היה ממייסדי פתח תקווה. בגיל 16, בהיותו תלמיד תיכון, הצטרף לארגון ההגנה. גויס לנוטרות ושירת בראש העין.

התנדב לצבא הבריטי (1941) ושירת כקצין. נפצע בעת שירותו ולאחר שלושה חודשי אשפוז, השתחרר מבית החולים, כדי להצטרף לבריגדה היהודית, שהייתה בשלבי התארגנות במצרים כמפקד פלוגת המשטרה הצבאית (בצבא הבריטי היה נהוג להעביר קצינים שנפצעו לחיל המשטרה הצבאית).

עם שחרורו מהבריגדה בשנת 1945 הצטרף למנגנון הקבע של ההגנה ושירת כקצין הקשר לענייני ביטחון בין מוסדות הביטחון לשלטונות המנדט, ישב בטבריה והכינוי המחתרתי שלו היה "גלעד". היה אחראי על הנוטרים בצפון. בשנת 1947 (בגיל 28) נקרא מגן למטה ההגנה והתבקש להקים את המשטרה הצבאית. חוברת ההדרכה שחיבר, הייתה הראשונה שחוברה בצה"ל.

מגן פרש מהמשטרה הצבאית בסוף 1949. סיים קורס מג"דים (מחזור ג'). בשנת 1951 פשט את מדיו. במלחמת ששת הימים נקרא לשמש כמושל חברון.

לאחר מספר שנים בדרום אפריקה (1951-3) דני מגן חזר ארצה למד הנדסת ייצור והיה למומחה ייעול שקיצץ בשכבות השומן בגופים גדולים כגון אל על, צים, הסוכנות היהודית ועוד. מגן היה סמנכ"ל מפעלי כימיקאלים ופוספטים בנגב ובהמשך סמנכ"ל משרד הפיתוח תחת השר יוסף אלמוגי ואחראי על רשימת חברות ממשלתיות ביניהן מפעלי תובלה, כימיקאלים, מכרות נחושת תמנע ועוד.

בסוף שנות ה-70 מגן רכש את "מבריק תעשייה כימית ישראלית" - מפעל שייצר משחות נעליים וחומרי הברקה וניקוי, פיתח את המפעל והעבירו למישור אדומים כמפעל מאושר תחת השם "מבריק תעשיות".

מגן נפטר בשנת 1996 בביתו בכפר שמריהו.

לקריאה נוספתעריכה

  • צבי הראל, המשטרה הצבאית, כרך 16 של צה"ל בחילו: אנציקלופדיה לצבא ולביטחון; עורכים: יעקב ארז, אילן כפיר; עורך אחראי: יהודה שיף, תל אביב: רביבים, 1982, עמ' 5716
  • דני אשר, אדום כחול סיפורו של חיל, משהב"ט, 2008, עמ' 18–29.

הערות שולייםעריכה