דני קיי
דֶנִי קֶיִי (באנגלית: Danny Kaye, 18 בינואר 1911 - 3 במרץ 1987) היה שחקן קולנוע, זמר וקומיקאי יהודי-אמריקאי.
![]() | |
לידה |
18 בינואר 1911 ברוקלין שבניו יורק |
---|---|
פטירה |
3 במרץ 1987 (בגיל 76) לוס אנג'לס, ארצות הברית ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות קנסיקו ![]() |
שם במה |
Danny Kaye ![]() |
שם לידה |
David Daniel Kaminsky ![]() |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
תקופת הפעילות |
1933 – 3 במרץ 1987 (כ־54 שנים) ![]() |
מקום לימודים |
תיכון תומאס ג'פרסון ![]() |
בן או בת זוג |
סילביה פיין (1940–1987) ![]() |
מספר צאצאים |
1 ![]() |
פרסים והוקרה | פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס אמי, פרס גילדת שחקני המסך |
http://dannykaye.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |




ביוגרפיהעריכה
תחילת הדרךעריכה
קיי נולד בברוקלין שבניו יורק כדוד דניאל קמינסקי למהגרים יהודים מאוקראינה. את הניסיון הראשון שלו בתחום הבידור הוא צבר ב"חגורת הבורשט" - אזור בתי ההארחה היהודיים שבהרי הקטסקיל במדינת ניו יורק.
ב-1935 כיכב לראשונה בסרט קולנוע קצר, Moon Over Manhattan, והוחתם כקומיקאי בסדרת סרטים קצרים בהם גילם מהגר רוסי מהיר דיבור.
ב-1941 הופיע בברודוויי במחזמר "גברת באפלה" של איירה גרשווין וקורט וייל. תפקידו במחזמר היה הצלחה מקצועית סוחפת, ובמיוחד זכור השיר "צ'ייקובסקי", שבו הוא מונה, בפרק זמן קצר, מספר רב של שמות מלחינים (ופסאודו-מלחינים) רוסיים.
כוכב קולנועעריכה
סרט הקולנוע הראשון באורך מלא שבו כיכב היה Up in Arms (אל הנשק) משנת 1944, עיבוד למחזמר בכיכוב אדי קנטור. סמואל גולדווין ניסה לשכנע את קיי לעשות ניתוח פלסטי באף (בשל מה שראה כמראה "יהודי מדי"). קיי סירב, אך הסכים לחמצן את שיערו, דבר אשר העניק לו שער אדמדם. קיי הפך לכוכב, וסרטיו הקצרים חוברו יחדיו לסרט באורך מלא, The Birth of a Star על ידי מתחריו של גולדווין, שהחזיקו בזכויות להם.
קיי כיכב בסדרה של סרטים לאחר הצלחה זו, והוא זכור במיוחד בשירים "טמבולינה טמבולינה" ו"הברווזון המכוער" מתוך סרטו "הנס כריסטיאן אנדרסן". אשתו, סילביה פיין, כתבה חלק משיריו בסרטים אלה ואחרים. רשימת סרטיו לאורך הקריירה כוללת עשרות סרטים בהם הוא הופיע כרקדן, מנצח על תזמורת, לוליין, אקרובט. אחד מקטעיו הידועים הוא קטע "הכינורית", בו הוא מנהל דיאלוג עם התזמורת תוך כדי חיקוי כלי נגינה בקטעים קלאסיים ידועים. קטעים אלה ידועים בביצועה של ציפי שביט בעברית.
מעבר לפעילותו הקולנועית, קיי גם הופיע כבדרן והקליט תוכניות לרדיו ולטלוויזיה, ביניהם הופעת אורח למופע החבובות בשנת 1978.
בשנת 1956 ביקר קיי לראשונה בישראל, כאשר להופעותו הגיעו אלפי ילדים אשר הקימו מהומה והתפרצו אל הבמה. בעקבות הדוחק נרמסה ילדה בת 12 ופונתה לבית חולים רמב"ם, ועוד מספר ילדים נפצעו וקיבלו עזרה ראשונה[1].
פעילות הומניטריתעריכה
קיי היה פעל רבות בתחום הקהילה כשגריר במסגרת הארגון הבינלאומי UNICEF והתנדב להופיע בפני ילדים בבתי חולים. בנוסף, כמי שהיה גאה במוצאו היהודי, ביקר פעמים רבות בישראל במסגרת פעולות מחווה. במהלך מלחמת יום כיפור ביקר פצועי מלחמה רבים מהצד הישראלי. ניצח גם מספר פעמים על התזמורת הפילהרמונית הישראלית במופעי צדקה.
חייו האישיים ומותועריכה
דני קיי וסילביה פיין גדלו בברוקלין, וגרו כמה רחובות זה מזה, אבל הם לא נפגשו עד שעבדו על הופעה באוף ברודוויי ב-1939 שם סילביה הייתה פסנתרנית לאודישנים.
השניים סיפרו כי הוא הציע לה נישואין בטלפון בזמן שעבד בפלורידה, כאשר פיין הייתה בניו יורק. היא עשתה את הנסיעה לפורט לודרדייל שם הם נישאו ב-3 בינואר 1940.
בתם היחידה דינה קיי, עיתונאית ומנחת טלוויזיה, נולדה ב-17 בדצמבר 1946. הזוג נפרד לשבעה חודשים ב-1947 אך חזר זה לזה ונשאר יחד עד מותו של קיי בשנת 1987.
דני קיי מת ב-1987 בגיל 76 מהתקף לב לאחר מאבק בדלקת כבד. הוא עבר ניתוח מעקפים בשנת 1983, ובתקופה זו קיבל את דלקת הכבד מעירוי דם. בבית הקברות קנסיקו בוואלהלה, במדינת ניו יורק.
סילביה פיין קיי מתה מאמפיזמה בגיל 78 בדירתה במנהטן ב-1991. היא קבורה עם בעלה.
כבוד והוקרהעריכה
הופעתו של קיי כמנחה תוכנית הטלוויזיה "The Danny Kaye Show" זיכתה אותו בפרס אמי בשנת 1963.
בשנת 1981 זכה דני קיי בפרס כבוד ע"ש ג'ין הרשהולט על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע על תרומתו לתעשיית הקולנוע. בשדרת הכוכבים של הוליווד יש שלושה כוכבים על שמו, על עבודתו בתחומי המוזיקה, רדיו וקולנוע.
בשנת 1983, מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק העניקה לקיי תואר אבירות על גילומו של הנס כריסטיאן אנדרסן בסרט באותו שם משנת 1952. באותה שנה זכה קיי גם בפרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים.
ב-24 בפברואר 1986 הוענק לקיי אות הוקרה מטעם לגיון הכבוד על עבודתו בקרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים.
לאחר מותו, ב-23 ביוני 1987, הוענקה לקיי מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית, על ידי הנשיא רונלד רייגן.
בעיר תל אביב נקרא רחוב על שמו.
פילמוגרפיה חלקיתעריכה
- 1944 - "אל הנשק"
- 1945 - "עושה הנפלאות"
- 1946 - "הנער מברוקלין"
- 1947 - "חייו הסודיים של וולטר מיטי"
- 1948 - "שיר נולד"
- 1949 - "המפקח הכללי"
- 1951 - "בריביירה"
- 1952 - "הנס כריסטיאן אנדרסן"
- 1954 - "חג מולד לבן"
- 1954 - "הקש בעץ"
- 1956 - "ליצן החצר"
- 1958 - "אנדרו העליז"
- 1958 - "יעקובובסקי והקולונל - זכייה בפרס גלובוס הזהב
- 1959 - "חצוצרת הקסם"
- 1961 - "על המשמר"
- 1963 - "בלש בעל כרחו"
- 1981 - "סקוקי"
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של דני קיי (באנגלית)
- דני קיי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דני קיי, באתר AllMovie (באנגלית)
- דני קיי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- דני קיי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- דני קיי, באתר iTunes (באנגלית)
- דני קיי, באתר ספוטיפיי
- דני קיי, באתר Last.fm (באנגלית)
- דני קיי, באתר AllMusic (באנגלית)
- דני קיי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דני קיי, באתר Discogs (באנגלית)
- דני קיי, באתר Songkick (באנגלית)
- דני קיי, באתר בילבורד (באנגלית)
- דני קיי ולואי ארמסטרונג בהופעה חיה, סרטון באתר יוטיוב
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: מתוך המופע של דני קיי (אנ'), שודר ב-23 במרץ 1966' אינו ערך חוקי דני קיי וחיים טופול שרים "לחיים" מהמחזמר 'כנר על הגג' - בעברית, מתוך המופע של דני קיי (אנ'), שודר ב-23 במרץ 1966 באתר יוטיוב (אורך: 02:24)- רפאל בשן, עם דני קיי בכל הרצינות, מעריב, 5 באפריל 1968
- יונתן גת, דני קיי: מצחיק לנצח, באתר ynet, 8 במרץ 2012
- אלון גור אריה, דני קיי: האיש שעשה הכל, ולא (רק) בצחוק, באתר ynet, 12 באוקטובר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: דני קיי מספר סיפור מזמר' אינו ערך חוקי טוּבּי הטוּבָּה, דני קיי מספר סיפור מזמר בערוץ "Gramophoniker", באתר יוטיוב (אורך: 09:01)(באנגלית)- מירב קיי, קרובת משפחתו של דני קיי מספרת עליו, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, פברואר 2019
- דני קיי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- דני קיי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דני קיי בביקור בישראל, אפריל 1956, ארכיון הסרטונים של AP
- דני קי (1913-1987), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ אלפי ילדים "פוצצו" הופעת דני קיי בחיפה, הארץ, 30 באפריל 1956