פתיחת התפריט הראשי
לוגו כתב העת

דער מאָמענט (דֶר מוֹמֶנְט; יידיש: 'הרגע') היה יומון יידי שהופיע בוורשה מ-5 בנובמבר 1910 עד 22 בספטמבר 1939. מייסדי העיתון היו נח פּרילוּצקי ואביו צבי פרילוצקי, שהיה עורכו הראשי.

הרעיון להוציא עיתון יהודי חדש יצא אל הפועל ב-1910, כשקיבל נח פרילוצקי מהממשלה הרוסית רישיון להוציא בוורשה יומון נוסף ביידיש, ועם פרישותיהם של הלל צייטלין ושל צבי פרילוצקי מהעיתונים "היינט" ו"אונזער לעבען", בהתאמה. העורך הראשי של העיתון היה צבי פרילוצקי, ולצדו בנו נח, הלל צייטלין, דוד דרוק וא. אַלמי (אליהו חיים שעפס) הצעיר, שהיה מזכיר המערכת הראשון עד הגירתו לארצות הברית ב-1913). בין המייסדים היה גם הפדגוג מגנוס קרינסקי. שמו של העיתון "דער מאָמענט" היה במקור שמו של מדורו הפוליטי היומי של צבי פרילוצקי ב"אונזער לעבען".

ביומון כתבו עוד מספר סופרים ועיתונאים מובילים, בהם מרדכי ספקטור, ב. יאושזון (משה יוּסטמן) וההומוריסטן "דער טונקלער" (יוסף טונקל), והוא התמודד בהצלחה עם מתחרהו העיקרי, היומון הוורשאי "הַיְינְט", שנוסד שנים אחדות לפניו.

בשנותיו הראשונות הצליח העיתון לשמור על קו א-פוליטי, אך עם הפיכתו של הלל צייטלין לפובליציסט הבולט בעיתון נקט העיתון קו ציוני ונוגד התבוללות. בשנתיים הראשונות כתב בו באופן קבוע שלום עליכם. בשנת 1916 הפך העיתון לשופרה הרשמי של המפלגה הלאומית היהודית ("ייִדישע פֿאָלקספּאַרטײ"), שנח פרילוצקי היה ממייסדיה וראשיה. ב-1933 החל זאב ז'בוטינסקי לפרסם מאמרים בעיתון, והחל מ-1935 הפך העיתון לביטאונה של התנועה הרוויזיוניסטית.

בימי החול כלל העיתון בראשיתו 4 עד 8 עמודים. בין שתי מלחמות העולם גדל העיתון לכדי 10 עמודים, ובערבי השבת וחגים מספר העמודים הכפיל את עצמו. עד סוף שנות העשרים היה עיתון פופולרי מאוד, אך בתחילת שנות השלושים, בעקבות משבר כלכלי (על רקע השפל העולמי) וניהול כושל, נקלע העיתון לקשיים. העיתון לא הצליח להתאושש מן המשבר לגמרי, אך בכל זאת המשיך להתקיים. העיתון נסגר לאחר שבניין המערכת נשרף בעקבות פגיעת פגז גרמני בבניין ב-22 בספטמבר 1939, עם הפלישה הגרמנית לפולין.

לקריאה נוספתעריכה

  • מנדל מוזס, 'ראשיתו של ה"מאמענט" הוורשאי', בתוך: יהודה גוטהלף (עורך), עיתונות יהודית שהיתה, תל אביב: האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים, תשל"ג, עמ' 89-95.
  • אברהם זאק, "דער מאמענט" בין שתי מלחמות העולם', בתוך: יהודה גוטהלף (עורך), עיתונות יהודית שהיתה, תל אביב: האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים, תשל"ג, עמ' 95–117.
  • מארק טורקוב, '"דער מאמענט"', בתוך: יהודה גוטהלף (עורך), עיתונות יהודית שהיתה, תל אביב: האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים, תשל"ג, עמ' 118-125.
  • מאיר (מארק) קאהן, 'פרקי זכרונות', בתוך: יהודה גוטהלף (עורך), עיתונות יהודית שהיתה, תל אביב: האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים, תשל"ג, עמ' 125-127.
  • שלום ידידיה, '"ווארשאווער ראדיאָ" - עיתון צהריים של "מאמענט"', בתוך: יהודה גוטהלף (עורך), עיתונות יהודית שהיתה, תל אביב: האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים, תשל"ג, עמ' 128-129.
  • חני ברקת-גלנצר, היומון ביידיש דער מאמענט (1910-‏1939) : אופן הצגת אירועי התקופה בפולין מעל גבי העיתון, ירושלים: מפעל דב סדן ליד הקתדרה ליידיש האוניברסיטה העברית, תשע"ט 2018.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.