דפוס הגליל צפת
דפוס הגליל היה בית הדפוס המודרני הראשון בצפת. בית הדפוס נוסד ב-1911 על ידי זאב מתתיהו פרל, יהודה מייברג וברוך ברזל. הדפוס פעל תחת שם זה עד שנת 1926.
הקמת בית הדפוס ושנותיו הראשונות עריכה
בשנת 1911 הקימו זאב מתתיהו פרל ברוך ברז"ל, ויהודה מייברג, בית דפוס בצפת בשם "דפוס הגליל". מקומו הראשון של בית הדפוס היה ברחוב חת"ם סופר הסמוך לכיכר המגינים בעיר העתיקה. השלשה נענו לקריאתו של זלמן דוד ליבונטין, שעמד בראש בנק אנגלו-פלשתינה, אל אנשי העיר, ונעזרו בסיוע שהציע הבנק למי שבחר לעסוק בעבודה יצרנית[1].
בשנת 1911, צפת הייתה כמעט מנותקת ממרכזי התרבות בארץ. כביש עכו-צפת נסלל רק במחצית שנות העשרים. אמצעי תקשורת והעברת חומר כתוב במהירות, עדיין לא היו בנמצא. באותם ימים ובתנאים שבהן צפת הייתה שרויה, פתיחת בית דפוס היה מעשה חלוצי. מקימי בית הדפוס היו צריכים לרכוש מכונות, נייר, צבעי דפוס ולהכשיר פועלים מקצועיים. מכונות הדפוס והציוד הובאו מוינה לביירות ומשם הוסעו לצפת על-גבי גמלים.
מכונת הדפוס הראשונה בבית הדפוס הייתה מתוצרת JOSEF ANGER & SONS בווינה.
בבית הדפוס הועסקו כ-15 עובדים שהוכשרו לעבודה, ובכך סיפקו את פרנסתן של 15 משפחות. לבית הדפוס יצא מוניטין בשל טיב הדפסות, ב"מודעה לעם הספר" מתהדר בית הדפוס, ב"אותיות חדשות, בסדר יפה הגהה מדויקת, מכונות גדולות ומחירים ממוצעים". בספרים המודפסים ניכרת איכות ההדפסה וההשקעה בגרפיקה בסגנון הארט נובו והאר דקו וכן ובעיטורים לשערי ספרים שהיו מקובלים באותה תקופה, דוגמה הוא שער הספר "שמן רוקח" שהודפס במקום.
_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%AA.jpg)
ספרים ופרסומים שנדפסו בדפוס הגליל צפת עריכה
בקטלוג הספרייה הלאומית נמצאים 20 פריטים שנדפסו בדפוס הגליל[2] חלקם סרוקים באתר Hebrewbooks. חלק מהספרים עוסקים בנושאים תורניים, וחלקם ספרי עלילה כמו ספר בשם "דוד וגולית, הקראה לבני הנעורים בשמונה פרקים". בנוסף לספרים הודפסו בבית הדפוס לוחות שנה, חוברות, מודעות וכרוזים. למרות העובדה שבית הדפוס פעל בצפת, הודפסו בו ספרים שהוזמנו מקנדה וארצות הברית. דוגמה להזמנה מחו"ל הוא הספר "מנחת יעקב" על ידי המחבר יעקב בן יהודה לייב גורדון מקנדה בשנת 1914.
פרסום יוצא דופן שנדפס בדפוס הגליל היה מאמר של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), בכתב העת הגליל קובץ א'[3] הוצאת התאחדות מושבות הגליל התחתון משנת 1919. בחיבור זה תיאר אז"ר את המצב הקשה ששרר בצפת בתקופת מלחמת העולם הראשונה ויצא בביקורת קשה נגד מנהיגי הקהילה שלדעתו הפקירו את התושבים. רבני העיר, שנפגעו מביקורת הקשה שהוטחה נגדם, נידו את אז"ר וציוו לשרוף את כל העתקים של כתב העת.
בית הדפוס במלחמת השחרור בצפת עריכה
בית הדפוס פעל 15 שנה עד שנת 1926, אז ונמכר לאהרון פרידמן, שהיה עובד ותיק ובעל ניסיון בבית הדפוס. מאז נקרא "דפוס פרידמן". אף על פי שעבר בעלות ושינה את שמו מאז, עדיין מופיע השם "דפוס הגליל" בחלק מהפרסומים שיצאו מבית הדפוס עד שנת 1932. בית הדפוס עדיין קיים בצפת (2017) ומופעל על ידי דני פרידמן, נכדו של אהרון פרידמן.
במהלך מלחמת השחרור הודפסו בבית דפוס זה בולי צפת המפורסמים והחוברת הראשונה של העלון "קול צפת" בחוברת הועברו הוראות והודעות בזמן המלחמה עד סופה[4].
מוזיאון הדפוס בצפת עריכה
בשנות השישים הוקם בצפת מוזאון הדפוס שהיו בו אוספים של ספרים שהודפסו בישראל וביניהם ספרים ופרסומים שנדפסו בדפוס הגליל, וכן תערוכה של מכונות דפוס ישנות. המוזיאון נסגר בשנת 2004. חלק מהספרים שניצלו, היו ברמת תחזוקה ירודה והועברו לספרייה הלאומית בירושלים ושם עברו טיפול להצלתם. לא ידוע מה עלה בגורל מכונות הדפוס הנדירות שהוצגו במקום.
קישורים חיצוניים עריכה
- זאב גלילי, אגדה מאגדות צפת, דפוס הגליל(הקישור אינו פעיל), בבלוג "הגיון בשיגעון", 15 ביולי 2012.
- ראובן שבת, להיכן נעלם מוזיאון הדפוס של צפת 17 במאי 2012
הערות שוליים עריכה
- ^ ז.ד. ליבונטין, זכרונות ומכתבים, פרק ל"ח, 1924 -1925
- ^ 'ספרים שהודפסו בדפוס הגליל בספרייה הלאומית
- ^ רשימת ספרי אז"ר בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ מאיר מייברג מיבר, בצל המצודה, הוצאת מילוא בע"מ 1, בפרוץ הסערה, בצל המצודה, הוצאת מילא, 1989