דפנה בן צבי

סופרת ומשוררת ילדים ישראלית, זוכת פרס דבורה עומר לספרות ילדים. כיום ראש המחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר

דפנה בן צבי (נולדה ב-13 בספטמבר 1968) היא אמנית וסופרת ילדים ישראלית, זוכת פרס דבורה עומר לספרות ילדים. היא בעלת דוקטורט בפילוסופיה ומכהנת כיום כראש המחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר.

דפנה בן צבי
Dafna Ben Zvi.jpg
לידה 13 בספטמבר 1968 (בת 53)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דנה אולמרט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת אסקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה ספרות ילדים
פרסים והוקרה פרס דבורה עומר לספרות ילדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בן צבי, בת לניצולי שואה, נולדה בעמק יזרעאל. בילדותה עברה להתגורר עם משפחתה בפתח תקווה. בן צבי למדה בבית הספר "הדר גנים" ובתיכון אחד העם בעיר. ילדותה עברה עליה בצל מחלת הנפש של אמה.

בן צבי סיימה תיכון ללא תעודת בגרות. היא סיימה בהצטיינות תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה.

בשנת 2006 סיימה בהצטיינות יתרה תואר שני בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן למדה פסיכואנליזה במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת אסקס באנגליה.

כתבה דוקטורט, בבית הספר לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, בנושא "החזרה בפואטיקה של הלא מודע".

בין השנים 2000–2008 שימשה ראש דסק חדשות בעיתון "הארץ".

בשנים 2000 עד 2004 עסקה בהוראה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2014 הוענק לה פרס דבורה עומר לספרות ילדים על ספרה "זוזי שמש".

כיום מלמדת פילוסופיה, ספרות ופסיכואנליזה במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר. בשמונה השנים האחרונות היא מנהלת פרויקט ייחודי, שבו סטודנטים מנחים ילדים מבתי ספר בדרום בכתיבה. מאוגוסט 2000 היא מכהנת כראש המחלקה לתרבות.

מתגוררת בתל אביב. ב־2016 הקימה את "תחנת כתיבה" לייעוץ לסופרים יחד עם ארנה קזין ודנה אולמרט, בת זוגה לשעבר, איתה היא מגדלת שתי ילדות בהורות משותפת עם רונן לוין וינאי יחיאל.

עיסוק בנושא העצב בספרי ילדיםעריכה

לטענת בן צבי העצב שליווה את ילדותה משפיע על כתיבתה לילדים. היא מאמינה ששירים וסיפורים יכולים לעזור לילדים להפיג חרדה ובדידות ולמצוא נחמה. בן צבי חקרה תחושות של עצב ובדידות וכתבה בנושא אף על פי שהוא אינו סוגה פופולרית בספרי ילדים. בספרי הילדים שכתבה ובמיוחד בספרה "צב מצב בעמק רפאים" ובספר ההמשך "הצב מצב", יש עיסוק בישות בשם מועקה, במסע שהוא חיצוני ופנימי כאחד[1].

לדבריה, יש נטייה לחשוב שילדים זקוקים לסיפורים מתוקים ונחמדים, מה שמביא לראייה שמשטיחה חוויה הרבה יותר מורכבת. ילדים יכולים לחוות קשת רחבה של רגשות מלבד שמחה: כעס, קנאה ועצב[2].

בן צבי המשיכה לפתח את הנושא בספרה "זוזי שמש". בספר זה זוזי, החברה של שמש השמחה והקופצנית, שוכבת כל הזמן במיטה, לא זזה, מסרבת לצאת החוצה, לא מרימה את הראש ונשארת בעיניים עצומות, במה שנדמה כתיאור של דיכאון קליני. לדבריה ילדותה להורים ניצולי שואה השפיעה על העיסוק בנושא זה בכתיבה[1]. בן צבי מעידה על עצמה שבילדותה הייתה ילדה מאוד בודדה שחייתה בעולם סגור של פנטזיות שהגנו עליה מהמציאות. לדבריה, לגדול כבת להורים ניצולי שואה (...) "לא היה קל. (...) בניתי לעצמי עולם של פנטזיה. ובעולם הזה של פנטזיה, החיים היו ניסוי שאותו הייתי חייבת לשרוד. מטרת הניסוי הייתה לשרוד והכלל היה שאסור להגיד שזה ניסוי. כל הדברים הקשים שקרו לי היו חלק מהניסוי – המורים שלא הבחינו בי, החברים שלא רצו אותי ואפילו האיש בפינת הרחוב שלא רואה אותי"[2].

נוסף על כך, בשירים לילדים שכותבת בן צבי, למרות הנוכחות של עצב או בדידות כנושא משני, עולה בשירים רעיון הימצאותם של ידידים המסייעים בהפגת תחושות אלו, למשל: יצורים האהובים גם על מבוגרים שניתן לגעת בהם ולחבק (דובים, בובות), הירח המשקיף מהשמיים כמקור לנחמה ועוד. נוכחותו של הירח בכתיבת השירים של בן צבי היא מחווה מודעת למקורות ההשראה שלה: מרים ילן-שטקליס, פניה ברגשטיין, נורית זרחי ועוד[1].

ספריהעריכה

  • הצב מצב (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2005). איורים - עמית טריינין. עריכה - יונה טפר
  • הצב מצב בעמק רפאים (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2008). איורים - עמית טריינין. עריכה- יונה טפר
  • זוזי שמש (בני-ברק: הקיבוץ המאוחד, 2009). איורים - עפרה עמית
  • שירים לעמליה (תל אביב: עם עובד, תשע"ג 2012). איורים - עפרה עמית

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 לא פוחדת מעצב בספרי ילדים, Haaretz הארץ
  2. ^ 1 2 איפה מועקה?, ynet, ‏2008-05-09