דפנה דקל

זמרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית

דפנה דקל (נולדה ב-7 במאי 1966) היא זמרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית. החלה את דרכה כחברה בלהקת הנח"ל ואף שימשה בה כמפקדת הלהקה. דקל יצגה את ישראל באירוויזיון 1992 עם השיר "זה רק ספורט". כמה שנים מאוחר יותר הייתה מנחת האירוויזיון שהתארח בישראל בירושלים. בעברה שימשה דקל גם ככוכבת ילדים.

דפנה דקל
דקל, 2015
דקל, 2015
לידה 7 במאי 1966 (בת 55)
אשדוד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1984–הווה (כ־37 שנים)
עיסוק זמרת, מנחת טלוויזיה, שחקנית, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ, רוק, שירי ילדים, זמר עברי
סוג קול אלט
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הד ארצי, NMC, פונוקול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

דקל נולדה, גדלה והתחנכה באשדוד למשפחה יוצאת תימן[1], כבת בכורה ולה שני אחים קטנים. אימה, אביבה, הייתה מזכירה ואביה, יוסף, היה קצין משטרה[2], היא אחותו של אלרן דקל, זמר וסולן להקת "פאנקנשטיין".

שנות ה-80עריכה

בצעירותה שרה ורקדה בלהקת הנוער העירונית "פשוש", בהדרכתו של אבי חן. את שירותה הצבאי עשתה בלהקת הנח"ל שם הייתה בין היתר מפקדת הלהקה תחת בימויו והדרכתו של צדי צרפתי.

לאחר שחרורה מהצבא, בשנת 1987, שיחקה ושרה במחזמר הטלוויזיוני "פיגומים" לצדם של חנה רוט, אלברט כהן, שמעון ישראלי ובבימויו של אורי פסטר עם מוזיקה של קובי אושרת. באותה שנה הופיעה גם כזמרת ליווי בתחרות הקדם-אירוויזיון של דורית פרקש בשיר "ירושלם". מיד לאחר הופעת הקדם החתים אותה המפיק שלמה צח לחוזה ארוך טווח כשצדי צרפתי היועץ האמנותי[3].

ב-1988 שיחקה במחזמר "סאלח שבתי", בתור חבובה, בתו של סאלח, שוב ב"תיאטרון הבימה"[3].

כזמרת הוציאה בשנת 1989 את אלבומה הראשון, שנשא את שמה[4]. חלק מהשירים בו נכתבו והולחנו על ידי דקל עצמה, הוא הופק מוזיקלית בידי מיקי גבריאלוב וכלל בין היתר את הלהיטים "הצילו" ("מי יציל את הבית שלי"), שכתבה רחל שפירא, והלחינו יובל דור ומיקי גבריאלוב, "שירה של ירמה" "תמונות בחושך" (בשניהם - מילים: אהוד מנור, לחן: שאול בן-אמיתי)[5]. באותה שנה שיחקה גם בסרט ההונגרי "האזור המוזהב של טרנסילבניה" ("Erdély aranykora") בבימויו של זולטן אורבט ושרה בו גרסת א-קפלה לשיר "איפה היית" מתוך אלבומה הראשון[6].

בספטמבר 1989 נבחרה כ"תגלית השנה" של מגזין הנוער "ראש אחד". בסוף השנה הוציאה דקל סינגל חדש לרדיו "זמנים משתנים" שכתב והלחין ברוך פרידלנד והשתתפה בפסטיגל עם השיר "מה קורה לי" שהלחין ירון ניב למילותיו של ברוך פרידלנד והשיר זכה במקום התשיעי[7].

שנות ה-90עריכה

 
דקל בהנחיית האירוויזיון בישראל, 1999

בקיץ 1990 נבחרה דקל לייצג את ישראל בפסטיבל סופוט בפולין עם השיר "אנאהיא" (מילים: גידי שטרן, לחן: גידי שטרן ורן בגנו) וזכתה בו במקום השני[8]. השיר זכה להצלחה עם במצעדי הפזמונים, והגיע למקום ה-20 במצעד השנתי תש"ן של רשת ג'. בחנוכה של אותה שנה השתתפה במופע המוזיקלי "הכל נשאר במשפחה" לצידם של ספי ריבלין, ציפי שביט ואבי קושניר. כמו כן באותה שנה הופיעה בתוכנית הילדים "הופה היי".

ב-1991 הוציאה דקל את הסינגל "יד אבודה" שהלחין עובד אפרת למילותיה של חנה גולדברג. באותה שנה השתתפה בפסטיבל "חג היין" בראשון לציון עם השיר "עת הבציר" שכתב והלחין ברוך פרידלנד ועיבד ננסי ברנדס. בנוסף השתתפה דקל בתוכנית "נתיב הזמר" בהפקת חטיבת התוכניות הקלות בקול ישראל - מיבחר באנתולוגיה של נתיבה בן-יהודה המתעדת את שירי ארץ ישראל כגון "עברים היינו" "האניות עגנו במלטה", "יום שבת" ו"יום חופש" לצידה השתתפו הזמרת לאה שבת והזמרים אריק סיני, דני בסן ואפרים שמיר. באותה שנה הקליטה דקל אלבום בצרפת.

בתחילת שנת 1992 השתתפה דקל בתוכנית "פלאי קלעים" ששודרה בערוץ הראשון, לצידם של הזמר אדם, צחי נוי ודני ארליך. במקביל, החלה ללמוד משחק אצל הלל נאמן ושיחקה במונודרמה "העלמה אלזה" ב"תיאטרונטו" שזיכה את הבמאי הלל נאמן בפרס הבימוי. בזמן ששיחקה על הבמה בתיאטרונטו השתתפה בקדם אירוויזיון וזכתה במקום הראשון לייצג את ישראל באירוויזיון 1992 עם השיר "זה רק ספורט" שכתב אהוד מנור והלחין קובי אושרת. המתחרה שהשתתפה בקדם והגיעה למקום השני עם השיר "התקווה", ענת עצמון, הגישה תביעה נגדה משום שלטענתה השיר "זה רק ספורט" ארוך ב-17 שניות מהאורך המותר על פי כללי התחרות, שלוש דקות. לאחר שהתברר שגם שירה של עצמון חרג באורכו מן האורך המותר במספר שניות, דקל זכתה במשפט, וקיצצה את 17 השניות האסורות. "זה רק ספורט" הגיע למקום השישי באירוויזיון עצמו.

ב-1993 שיחקה בסרט "זהר" של ערן ריקליס בתפקיד ברכה, גרושתו של זוהר ארגוב, לצידו של שאול מזרחי. הסרט זכה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ועל השתתפותה בו, דקל הייתה מועמדת לפרס "שחקנית השנה" באותו טקס של האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה.

ב-1994 הוציאה את אלבומה השני שנקרא גם הוא "דפנה דקל" עם השירים "אני המים אני הסלע" (מילים: אסתר שמיר, לחן: מיקיאגי), "מה קרה" (מילים: אהוד מנור, לחן: יאניס מילוקוס היווני) וחידוש לשיר "אחכה לך" של "הנשמות הטהורות". לחידוש לשיר זה בוים גם קליפ שבו הופיעה דקל עם שיערה וגם עם פאה של קרחת. באותה שנה הנחתה דקל את העונה הראשונה של התוכנית "בטברנה" לצדו של שמעון פרנס. את שירי האלבום עיבד רועי זו-ארץ.

ב-1995 הוציאה דקל את קלטת הילדים "זרעים של מסטיק", שהייתה גרסה מחודשת ליצירה של לאה נאור ולחניו של נחום היימן. באותה שנה השתתפה דקל ביחד עם דני בסן ולהקת "צעירי תל אביב" במופע "תיבת נוח" ב"קסם של אגדה". בסוף אותה השנה השתתפה בשנית בפסטיגל עם השיר "בא אלי מלאך" שזכה במקום השלישי. באותה שנה לאחר הירצחו של רבין הוציאה דקל את הסינגל "לפני שיהיה מאוחר".

ב-1996 השתתפה דקל בסדרת הילדים "ימי" ביחד עם ג'וליאן שגרן וחנוך רעים.

בשנת 1997 השתתפה במחזמר "פיטר פן" בתפקיד לילי הנמרה האינדיאנית בבימויו של אורי פסטר לצידה שיחקו גיל ססובר, זאב רווח ושרון שחל. ושיחקה בסרט "אהבה ממדרגה ראשונה".

בשנת 1998 השתתפה דקל בתוכנית "סיפורי מישמיש", והוציאה את קלטת הילדים "כחולבן" לציון שנת יובל למדינת ישראל. באותה שנה הגישה דקל תוכנית ברדיו 91 אף.אם בשם "עלי דפנה".

ב-1999 נבחרה דקל להנחות את האירוויזיון שהתקיים בירושלים לצדם של סיגל שחמון ויגאל רביד[9]. בסוף השנה השתתפה בפעם השלישית בפסטיגל עם השיר "כולנו יחד" שכתב, הלחין ועיבד עמית צח.

העשור הראשון של המאה ה-21עריכה

 
דקל לצד דודידו בתוכנית הטלוויזיה "דפנה ודודידו" בערוץ הופ!

בשנת 2000, כאשר החלו שידורי "ערוץ הופ!", החלה להשתתף בסדרת הילדים "דפנה ודודידו" שמבוססת על תוכנית העבר "אמיגו ואני", ובעקבות זאת החל פרסומה ככוכבת ילדים[10]. בעקבות הצלחת הסדרה יצאו קלטות וידאו ו-DVD של הסדרה, ואף עלו שני מחזות זמר: "המסע לארץ כל יכול" ו"ממלכה ללא מלך" שאת כל השירים כתבה והלחינה דקל עצמה[11]. בנוסף באותה השנה, השתתפה בקלטת ילדים "הדוד פומפה" לצדו של דרור קרן.

בשנת 2001 עלה המחזמר "שלגיה" דקל שיחקה את שלגיה לצדם של גילת אנקורי, ספי ריבלין ועודד מנסטר וכתבה את כל המילים והלחנים של המחזמר[12]. בשנת 2005 הועלה המחזמר "שלגיה" בשנית[13].

בשנת 2006 הצטרפה לסדרה "אגדת דשא" בערוץ 10[14].

בשנת 2007 יצאה דקל עם המופע "החלום של דפנה" מופע ששילב את כל שירה לילדים ולמבוגרים.

במרץ 2008 הוציאה, לראשונה אחרי 15 שנים, סינגל חדש שאת מילותיו כתבה, ואחיה אלרן הלחין, בשם "יומן יקר"[15]. באותה שנה כתבה והוציאה ספר ילדים ראשון בשם "רק את הכחול".

ב-2009 הוציאה את אלבומה "יומן" על שם הסינגל שיצא שנה קודם שכלל את השירים "טיפה אחת" ו"איך תזכור". באותה שנה לוהקה דקל לסדרה "חצויה" בתפקיד אשתו של רפאל. באותה שנה השתתפה בפסטיבל שירי ילדים וזכתה במקום השני, עם השיר "כשאגדל" שאותו כתבה והלחינה בעצמה.

העשור השני של המאה ה-21עריכה

בשנת 2010 שיחקה דקל בסדרת המתח "בלו נטלי" ששודרה ביס לצידו של צביקה הדר ויפתח קליין[16], ובאותה שנה גם השתתפה בפסטיבל "מותק של פסטיבל".

בשנת 2011 הוציאה דקל חידוש לשיר "הצילו" בשיתוף עם היוצר ישי רזיאל (ג'סי). באותה שנה שוב השתתפה דקל ב"מותק של פסטיבל" ובאוקטובר 2011 השתתפה בפסטיבל "צלילי ילדות" בניהולו האמנותי של גיל שוחט.

בשנת 2012 השתתפה דקל ב-DVD "איך שיר נולד" לצידו של אורי בנאי לערוץ "הופ ילדות ישראלית"[17].

בשנת 2013 שפטה דקל בתחרות הקדם אירוויזיון, ויצאה לסיבוב הופעות עם המופע "יש לנו שיר" והשתתפה ב"פסטיבל עין גב" שהוקדש אותה שנה לכותב דודו ברק.

בסוף מאי 2015 שחררה דקל שיר חדש לתחנות הרדיו בשם "שיעור באהבה". בסוף חודש יולי 2015 הוציאה את השיר "לחיות", את שני השירים כתבה דקל ללחן ולעיבוד של עמית צח[18]. באותה שנה השתתפה ב"פסטיבל עין גב".

בשנת 2016 השתתפה בקומדיה "דרושה עוזרת" שזכתה בפרס ה"קומדיה הטובה ביותר", בבימויו של רוני מנדלסון ובהשתתפות ציפי שביט, ערן איווניר, עודד מנסטר, ליאת אזר וחיים זנאתי[19]. החל מחודש יוני 2016 מגלמת דקל את דמותה של גברת ווילקינסון במחזמר "בילי אליוט", על תפקידה הייתה דקל מועמדות ל"שחקנית הטובה ביותר במחזמר"[20].

באפריל 2017 הגיע לחנויות אלבום אוסף המכיל את להיטיה הבולטים של דקל לצד הסינגלים שיצאו בשנת 2015: "לחיות" ו"שיעור באהבה". במיוחד לאוסף הקליטה דקל את השיר "השבעה במאי", אשר נכתב עבורה כמתנת יום הולדת מאהוד מנור וקובי אושרת בשנת 1992. ביולי 2017 העלתה מופע השקה לאלבום האוסף בהפקתו של רועי זוארץ[2].

בסוף 2017 שיחקה דקל במחזמר "סימני דרך" משיריה של נעמי שמר לצידם של רוני דלומי, גילה אלמגור, תובל שפיר ועוד[21]. המחזמר עלה ב"תיאטרון הבימה"[22].

בינואר 2018 הוציאה חידוש לשיר "איפה היית", אותו הלחינה מתוך אלבומה הראשון, למלים של רחל שפירא ובעיבוד חדש של רועי זוארץ בו היא אירחה את עופר לוי.

בשנת 2019 החלה לשחק בסדרת הנוער "התחנה" בתור אהובה, אמו של נימי, לצד ירון בן הרוש, קובי מימון ולצד שחקנים נוספים.

ביולי 2018 הופיעה בפסטיבל מחול כרמיאל ואף הנחתה את המופע לצדו של אילן ליבוביץ.

בפברואר 2019 הוציאה את "עמדת מהצד" למילים ולחן של עמית צח.

בשנת 2019 גילמה את דמותה של האנה צ'פלין, אמו של צ'ארלי צ'פלין במחזמר "צ'פלין" בתיאטרון תל אביב[23].

העשור השלישי של המאה ה-21עריכה

בפברואר 2020 הוציאה את השיר "בלי לחשוש" למילים ולחן של עמית צח.

בפברואר 2021 הופיעה בקברט מוזיקלי "שוק המציאות" לצידו של אלון אופיר בהלחנת משה ולינסקי וסשה ארגוב בתיאטרון חיפה[24].

באוגוסט 2021 הוציאה את השיר "מה אתה אומר" למילים ולחן של עמית צח. השיר יצא בצירוף קליפ פארודי שעוסק בתרבות הפילטרים, הרשתות החברתיות ותרבות האינסטנט, בנוסף החלה להשתתף במחזה "עוד חוזר הניגון" ב"הבימה", המחזה המוזיקלי המשלב את שיריו של נתן אלתרמן.

חיים אישייםעריכה

דקל נשואה ואם לשלושה בנים. מתגוררת עם משפחתה בבית דגן[25].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דפנה דקל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שיעור באהבה: בגיל 52 דפנה דקל כבר לא פוחדת מכישלון, באתר השקמה ראשון לציון, 31 ביולי 2017
  2. ^ 1 2 יעקב בר-און, ‏דפנה דקל חוזרת עם אלבום חדש: "כשחשוב לי, אני נלחמת עד הסוף", באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2017
  3. ^ 1 2 רונן טל, אז מה אם יש לה מזל, חדשות, 8 בינואר 1989
  4. ^ גיורא פרבר, תקליטים חדשים - ישראלי- אפילו לא מעצבן, חדשות, 15 ביוני 1989
  5. ^ דפנה דקל, סולו ראשון, מעריב, 1 ביוני 1988
  6. ^ יובל ניב, הזמרת דפנה דקל תשחק בסרט הונגרי, מעריב, 13 ביוני 1989
  7. ^ יובל ניב, פסטיגל־פסטיוואל, 1:1, מעריב, 5 בנובמבר 1989
  8. ^ טל פרי, דפנה דקל הגיעה לשלב הסופי בתחרות הזמר בפולין, מעריב, 20 באוגוסט 1990
  9. ^ אביבה קרול, ‏מבצע המילניום של ערוץ 1, באתר גלובס, 27 במאי 1999
  10. ^ אביבה קרול, ‏ערוץ הופ נכנס לתחום האינטראקטיבי, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2002
    אורן פרסיקו, ‏ילדים 1: חובה, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2004
  11. ^ רותה קופפרהפרסומת כבר בפנים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2002
  12. ^ יהודה ביטון, שלגיה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2001
  13. ^ נופר סינימופעי חנוכה המרכזיים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
  14. ^ ניר קיפניס, ‏לראות או לא לראות -פותחים שכונה, באתר גלובס, 3 במאי 2007
  15. ^ אור ברנע, זרי דפנה, באתר ynet, 10 במרץ 2008
  16. ^ עכבר העירהסדרה "בלו נטלי" נמכרה למפיק של "בטי המכוערת", באתר הארץ, 30 במרץ 2011
  17. ^ מאיה בניטה, עכבר העיר"להיות במשפחת בנאי זה לפעמים ניג'וס מאוד גדול", באתר הארץ, 11 באוגוסט 2017
  18. ^ ynet, חוזרת "לחיות": צפו בחדש של דפנה דקל, באתר ynet, 28 ביולי 2015
  19. ^ ציפי שביט חגגה בסוף השבוע האחרון את ההצגה ה-100 של "דרושה עוזרת", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 7 בדצמבר 2014
  20. ^ מיכאל הנדלזלץ"בילי אליוט המחזמר": הלילה טוב לרקוד, באתר הארץ, 8 ביוני 2016
    דניאל שירין, עכבר העירכולם רוקדים עכשיו: מיהו בילי אליוט הישראלי?, באתר הארץ, 13 במרץ 2016
  21. ^ איתי שטרןלמה אני אוהב את נעמי שמר ואיך הפכתי את חייה להצלחה בהבימה, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2017
  22. ^ מנחה נופה, בקרוב בהבימה: פסיפס חייה של נעמי שמר, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2017
  23. ^ ננו שבתאיצ'פלין צריך להצחיק קצת, לא?, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2019
  24. ^ חגית הורנשטיין, "אנחנו פותחים את האולם ומקווים שזה לתמיד", באתר כלבו – חיפה והצפון, 16 בפברואר 2021
  25. ^ דינה חלוץ וקרן נתנזון ויץ, דפנה דקל: "עורך שגדל על 'דפנה ודודידו', לא יכניס אותי לפלייליסט", באתר Xnet‏, 17 ביולי 2016; במקור, מתוך "לאשה"