פתיחת התפריט הראשי

דַּפְנָה הוא קיבוץ בעמק החולה, לא הרחק מגבול ישראל-לבנון, כ-7 קילומטרים מצפון-מזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון. נחל דן זורם בתחומו, ולידו נמצא בית הספר האזורי "הר וגיא". בצידו המזרחי של הקיבוץ זורם נחל ליש. גם הוא מפלגי הדן.

דפנה
Dafna.jpg
מטעי האבוקדו בקיבוץ על רקע הר החרמון
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
אזור התגוננות קו העימות 28
גובה ממוצע[1] ‎141‏ מטר
תאריך ייסוד 1939
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 953 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.8%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים [ שם17, קואורדינטות25, צבע סמן8, צבע סמן7, שם27, geotype1, קואורדינטות18, צבע סמן13, צבע סמן14, שם18, צבע סמן15, צבע סמן6, צבע סמן30, צבע סמן28, שם16, צבע סמן3, צבע סמן24, צבע סמן27, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן23, שם29, צבע סמן21, קואורדינטות19, קואורדינטות17, שם19, קואורדינטות27, קואורדינטות29, קואורדינטות24, שם26, צבע סמן19, שם20, שם31, שם22, צבע סמן16, שם23, פריטים1, צבע סמן18, צבע סמן25, קואורדינטות26, צבע סמן20, קואורדינטות20, צבע סמן11, קואורדינטות22, קואורדינטות31, צבע סמן22, צבע סמן17, צבע סמן4, שם25, שם24, צבע סמן5, צבע סמן2, צבע סמן12, שם30, קואורדינטות30, קואורדינטות21, שם28, קואורדינטות28, שם21, צבע סמן10, צבע סמן26, קואורדינטות23, צבע סמן31 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שם1, קואורדינטות1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית הגליל העליון
באדום - דפנה
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.dafna.org.il
הכניסה לקיבוץ דפנה

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

מייסדי קיבוץ דפנה היו עולים מליטא, גרמניה ופולין שהתארגנו לקבוצה במסגרת הקיבוץ המאוחד וישבו החל משנת 1932 בגבעת מיכאל שליד נס ציונה. כעבור 7 שנים, כשהיא מונה כמעט 250 נפש, נערכה קבוצת ההתיישבות לעלייה לקרקע בצפון עמק החולה, וב-3 במאי 1939 הוקם הקיבוץ במקומו הנוכחי כחלק ממבצע חומה ומגדל וכראשון מבין מצודות אוסישקין. בתחילה נקרא שמו "מצודת אוסישקין א'" אך לאחר התנגדות התושבים שונה שמו ולבסוף נקרא כשם העיר הקדומה "דפנה" ששכנה באזור בתקופה ההלניסטית. יוספוס מתאר את האזור "והאגמים אשר לו (מצפון) משתרעים עד דפני. ושם ארץ מעיינות-מים אשר מהם יוצא הנהר המכונה 'הירדן הקטן', ומימיו נופלים אל הירדן הגדול" ומכאן נבחר שמה.

לאחר עלייתו על הקרקע ניסה הקיבוץ לפתח ענפים שונים ומגוונים כבסיס כלכלי[2], אחד מהם היה גידול קנאביס לצרכים תעשייתים.

בשל מיקומו ליד הגבול, סבל היישוב מהתקפות רבות במשך שנות קיומה של מדינת ישראל. מספר פעמים (בין היתר במלחמת השחרור ומלחמת לבנון הראשונה) פונו הילדים מן הקיבוץ. פעמים רבות ירדה אוכלוסיית דפנה למקלטים עקב הפגזות או ירי קטיושות.

משנת 2000 עבר הקיבוץ שינוי ומתנהל בצורה המאפשרת לחבריו לקבל את רוב השכר אליהם תוך שמירה על רמת מעורבות הדדית התומכת בחלשים, צורת התנהלות הנקראת "קיבוץ מתחדש". אוכלוסיית הוותיקים, וביניהם מייסדי הקיבוץ, ממשיכה להתנהל בצורה הישנה בערבות של כלל החברים.

בראשית המאה ה-21 החלה הקמת הרחבה קהילתית במקום, ובשנת 2006 הושלמו בתיה הראשונים והמשפחות הראשונות נכנסו אליהם.

כלכלהעריכה

כלכלת קיבוץ דפנה נשענת על מספר ענפי חקלאות, ותיירות:

  • חקלאות: גידולי שלחין, אבוקדו, פרדס, מטע עצי־פרי נשירים ועוד, וכן בריכות דגים ורפת.
  • תעשייה: ב-1964 נוסד בדפנה מפעל למוצרי הנעלה, "חרושת דפנה", שייצר מגפיים וסנדלים מפלסטיק. שנים רבות היה הענף הרווחי ביותר בקיבוץ והעסיק עשרות עובדים (פחות משליש מהם חברי הקיבוץ). משנות ה-70 של המאה ה-20 היו למפעל שני מפעלים שותפים - "נח" בקיבוץ חולתה ו"זיוונית" בקיבוץ עין זיוון. בשנות ה-90 הרחיבה החברה את פעילותה והחלה לייבא מותגי הנעלה רבים ולשווק אותם ברשת חנויות ברחבי הארץ. אולם כעבור שנים אחדות נקלעה הרשת לקשיים כלכליים ומונה לה כונס נכסים.[3] בראשית המאה ה-21 נסגרו שני המפעלים השותפים ומכונות הייצור שלהם עברו ל"חרושת דפנה". בשנת 2009 עבר מפעל "חרושת דפנה" לשליטת "טבע נאות" מקיבוץ נאות מרדכי בעוד קיבוץ דפנה מחזיק במיעוט השליטה בו. המפעל ממשיך לפעול כבעבר ונקרא "נעלי דפנה", אולם מנוהל בפועל על ידי "טבע נאות".
בנוסף יש בדפנה מפעל "ס.א.ר. דפנה" לסרטי אלכסון ובדים לא ארוגים (נוסד ב-1978). בשנים האחרונות עבר לייצר גם רדידים למדפסות תרמיות ועקב כך נרכש על ידי חברת "דיימקס". המפעל ממשיך לפעול בשטח הקיבוץ.
  • תיירות: בדפנה פועלים צימרים תחת השם "גני דפנה". כיום ישנם כ-80 חדרי אירוח.
ליד הקיבוץ פועלת גם מסעדת דגים ובשר ולידה דוכן לממכר דגים - בעיקר פורלים המגודלים בבריכות הדגים של הקיבוץ.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ ארנון לפיד, דפנה: גידול מריחואנה בקיבוץ בשנות ה-40, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 23 במאי 2014
  3. ^ יעל גרוס, נעליים מוכרים מהר, באתר nrg‏, 3 באפריל 2001