דרב אל-חג'
דרב אל-חג' המצרית (ערבית: درب الحج المصري - "דרך החג' המצרית") היא דרך קדומה מהתקופה הממלוכית המובילה ממצרים לערב הסעודית דרך מעלה אילת ואילת.
.jpg)
דרב אל-חג' הייתה דרך ממלוכית עתיקה אשר נסללה על ידי השלטון הממלוכי במצרים במאות ה-14 וה-15. הדרך חצתה את סיני וחיברה את ראשו של מפרץ סואץ אל מפרץ אילת. היא נועדה לשרת עולי רגל מוסלמים בדרכם למכה, ועולי רגל רבים אשר הגיעו ממרוקו, אלג'יריה, לוב, תוניסיה ואף מספרד המוסלמית עשו את דרכם לאורכה מסואץ לעקבה. בעקבה התחברה הדרך לנתיב החג' הבא מכיוון סוריה וירדן, ועולי הרגל המשיכו ממנה בים או ביבשה.
דרב אל-חג' נסללה בשל רצונם של השליטים הממלוכים לזכות באהדת ההמונים. לכן הדרך הורחבה מאוד, ובחלקה אף רוצפה באבנים קטנות ובחיפוי דק של אבן גיר, אשר יצרו מעין אספלט. סיבה נוספת לרוחבה של הדרך הייתה בעובדה ששימשה מספר רב של צליינים וכמות גדולה של סחורות. חלק מהדרך נמצא כיום לאורך תוואי כביש 12 - כביש מעלה אילת מנחל גשרון דרך נחל שלמה. כיום הקטע הזה הרוס בחלקו בגלל השיטפונות.
לאורך הדרך נמצאו כתובות רבות בשפה הערבית הקשורות לנושא החג'. העולים לחג' למכה היו מתרכזים בשיירות של 50,000-40,000 איש אשר אותם הוביל "אמיר אל-חג'", המדריך היודע את הדרך ואת התחנות השונות להצטיידות במזון ובמים. השיירה הייתה משתרכת במשך חודשים ארוכים עד הגיעה למכה דרך אילת ועקבה. לאורך הדרך נחפרו בארות מים, נבנו חאנים ותחנות לאפיית לחם, והוקצו שטחי קבורה.
החל משנת 1883 (1301 להיג'רה) רוב העולים לרגל העדיפו לעלות בסואץ על אוניות לג'דה, אך אלו שהעדיפו להגיע דרך היבשה המשיכו לעשות כן עד סוף המאה ה-19.
בשנת 2010 הוצבו עשרות פסלי מתכת לאורך נחל שחמון באילת, בשטח שבין שני הגשרים המחברים את שכונת שחמון החדשה לעיר הוותיקה. הפסלים מדמים שיירה של אנשים לבושים גלביות, כאותן שיירות שעברו בדרך החוגגים, הלא היא דרב אל-חג'. הפרויקט תוכנן על ידי משרד תכנון נוף – צבי דקל ביחד עם הפסל בוקי שוורץ, בעלות של כ-6 מיליון שקל. את העבודות מלווה נציג משרד הבינוי והשיכון באילת – מקס דה גרוט, עלות הפרויקט ממומנת על ידי משרד הבינוי והשיכון.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- שמואל תמרי, דרב אל-חג' בסיני: הקלעה בנחל, המזרח החדש כ"ג, חוברת 2 (תשל"ג/1973), עמ' 167-141
- הסבר מפורט על דרך החג' המצרית (בערבית)
- מועמדות דרבּ אל-חג' המצרית להכרזה כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו (באנגלית)