דרדר כחול

מין של צמח
המונח "דגנית" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו דגנית (פירושונים).

דַּרְדַּר כָּחֹל (המכונה Syrian Cornflower-thistle, Knapweed; שם מדעי: Centaurea cyanoides) הוא צמח חד-שנתי ממשפחת המורכבים.

קריאת טבלת מיוןדרדר כחול
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אסטראים
משפחה: מורכבים
סוג: דרדר
מין: דרדר כחול
שם מדעי
Centaurea cyanoides
Wahlenberg & Berggren

לפרחי הסוג דַּרְדַּר שפע צבעים, המשותף לאבקנים ולעלי הכותרת. מצבעים בהירים כמו: לבן, צהוב, כתום, קרם עד לצבעים כהים יותר כמו: ורוד, לילך, כחול, סגול פודל ואפילו אדום.

ייחודו של הדרדר הכחול

עריכה

הצמח גדל בבתה בשפלה המרכזית ובהר. לזרעונים חסרה "ציצית" - המופיעה בצמחים אחרים ממשפחה זו. הציצית היא קבוצת שערות או מוצים ארוכים בראש הזרעונים ותורמים להסעתם. הפריחה היא בחודשים פברואר עד אפריל.

הדרדר הכחול הוא מין אנדמי לארץ ישראל, ירדן, סוריה, לבנון וקפריסין. בניגוד לכמה מינים אחרים בסוג דרדר שחפי המעטפת שלהם קוצניים, הדרדר הכחול אינו קוצני. הדרדר הכחול הוא ערך טבע מוגן בישראל[1].

שימושים כלכליים

עריכה

בישראל יש המשתמשים בו לחליטות בתערובת עם צמחים נוספים[2].

דרדר הדגניה (דגנית)

עריכה
 
בול יום העצמאות תשי"ב

בעבר הדרדר הכחול כונה גם דגנית, בגלל דמיונו למין אירופאי אחר .Centaurea cyanus L המכונה דרדר הדגניה או דגנית. דרדר הדגניה דומה לדרדר הכחול בצבעו אך התפרחת גדולה יותר. באירופה הוא נחשב כעשב רע הצומח בשדות הדגן (ומכונה באנגלית cornflower). מין זה כלל אינו מצוי בארץ ואילו הדרדר הכחול אינו צומח בשטחים מעובדים. ציור של פרח הדגנית הופיע בבול דגניה ב-1952 (תשי"ב) לרגל יום העצמאות הרביעי[3].

דרדר הדגניה שימש כסמל סודי לזיהוי של חברי המפלגה הנאצית באוסטריה בשנים 1938-1934, כשהייתה מפלגה אסורה, ואומץ כסמל הנענד על דש הבגד של חברי מפלגת החירות האוסטרית הימנית.[4]

הדרדר ביהדות

עריכה

המילה דרדר מופיעה פעמיים לצד ה"קוץ" כצמח רע שמצוי בשדה החקלאי כפי שנזכר בקללת ה' לאדם: ”ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה כל ימי חייך, וקוץ ודרדר תצמיח לך” (בראשית ג יז-יח). צמחים אלה עולים במקומות נטושים וחרבים: ”ונשמדו במות און חטאת ישראל, קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם” (הושע י ח).

במשנה נזכרו ה"חוחים והדרדרים" כמאכל בהמה החייבים בשביעית (שביעית ז, א); לא ברור אם מדובר בשמות כלליים של קוצים, או בשמות מיוחדים כבשאר הדוגמאות שנמנו באותו מקור. הצירוף 'קוץ ודרדר' במקרא מורה שכוונתם של הפסוקים היא לשם קיבוצי של צמחים קוצניים.

בערבית נקראים כמה מיני צמחים קוצניים מהסוג Centaurea בשמות דומים ל'דרדר', ובשל כך הם מכונים בימינו בשם זה[5].

ראו גם

עריכה

דרדר קרומי

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דרדר כחול בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה