דרהאם (קרוליינה הצפונית)
דרהאם (באנגלית: Durham) היא עיר בקרוליינה הצפונית, ארצות הברית. בעיר מתגוררים 233,000 תושבים (נכון למפקד האוכלוסין שנערך ב-2011), מה שהופך את דרהאם לעיר הרביעית בגודלה במספר תושביה בקרוליינה הצפונית, ולמדורגת במקום ה-85 בארצות הברית כולה.
 דגל דרהאם | |
 | |
| בית המשפט המקומי | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 קרוליינה הצפונית |
| מחוז | דרהאם, וייק |
| ראש העיר | ביל בל |
| תאריך ייסוד | 10 באפריל 1869 |
| על שם |
Bartlett S. Durham  |
| שטח | 245.8 קמ"ר |
| גובה | 123 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 283,506 (1 באפריל 2020) |
| ‑ במטרופולין | 534,500 (2014) |
| ‑ צפיפות | 2,595 נפש לקמ"ר (2014) |
| קואורדינטות | 35°59′19″N 78°54′26″W / 35.98861°N 78.90722°W |
| אזור זמן | UTC-5 |
| durhamnc.gov | |
  | |
שטח שיפוטה הוא 249.8 קמ"ר (49.9 מיילים מרובעים), כשמתוכם 0.7 קמ"ר (0.3 מייל) הוא מים. האדמה אינה מתאימה לחקלאות, ואקלים העיר מסווג כאקלים סובטרופי גשום על פי שיטת קפן. דרהאם היא מקום מושבן של האוניברסיטה המרכזית של קרוליינה הצפונית ושל אוניברסיטת דיוק.
דרהאם קרויה על שמו של ברטלט ס. דרהאם, רופא אמריקאי.
היסטוריה
עריכההרבה לפני שאזור דרהאם של היום נקראה "דרהאם", התקיימה באזור פעילות אקטיבית. עוד לפני הגעת האירופאים לאזור, הילידים האמריקאים גרו באזור וניהלו בו משק חקלאי[1].
טרם הגעת הרכבת לאזור, היה כמעט כל שטח העיר דרהאם של היום בשימוש חקלאי; בנוסף לעסקים ספורים ששירתו את העוברים ושבים באזור, בעיקר את הנהגים בשירות המשק החי המקומי. עסקים אלה שכנו לאורך רחוב הילסבורו, רחוב שהיה חלק מהדרך הראשית שחצתה את קרוליינה הצפונית ממזרח למערב מאז ימי הקולוניאליזם ועד לבניית מערכת הכבישים הבין-מדינתיים.
ב-1827 הוקם באזור סניף דואר. עם הגעת הרכבת לאזור, נוצר צורך בדפו שישמש כתחנת אספקה של עצים ומים (לשימוש במנועי הקיטור) לרכבות שנסעו בין ראלי להילסבורו. לאחר סחבת שנגרמה כתוצאה מסירוב בעלי העסקים המקומיים להקדיש קרקע לבניית הדפו, התחנה הוקמה בסוף ב-1849. תחנת דרהאם, כפי שהיא נקראה בעשרים שנותיה הראשונות, לא שימשה ליותר מייעודה המקורי במשך עשרות שנים עד לתחילת אפריל 1865 כשצבא האיחוד כבש במסגרת מלחמת האזרחים את ראלי, בירת קרוליינה הצפונית. הקהילה שהתגבשה סביב תחנת דרהאם, שלפני מלחמת האזרחים גדלה באופן איטי, צמחה בעקבותיה במהירות, תודות לתעשיית הטבק ששגשגה במקום.
אוכלוסיית הקהילה בתחנת הרכבת המשיכה לגדול משמעותית, וב-10 באפריל 1869 הפכה התחנה לעיירה, כשהעיירה מקבלת את שמה "דרהאם" אחר ברטלט ס. דרהאם שתרם כעשרים שנה קודם לכן את השטח לבניית תחנת הרכבת. דרהאם הייתה אז עיירה במחוז אורנג', אך לאחר שהעיירה גדלה באופן שהקשה על היותה תחת השלטון המקומי של אורנג', נוסד מחוז דרהאם על שמה של העיר, ושהורכב משטחים מוניציפליים של מחוזות קיימים.
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 תעשיית הטבק שיחקה תפקיד ראשי בצמיחתה המהירה של דרהאם. הצמיחה המהירה והשגשוג של חברות הטבק בדרהאם, התבטאו בצמיחתה של העיר. חברת הטבק "W. Duke & Sons Tobacco Company" הייתה למונופול ברחבי ארצות הברית עד ל-1900, ובהמשך הפכה חברה זו לתאגיד הענק "Americam Tobacco", כשמרכז הייצור המשיך להיות בדרהאם. הפרסומות של "Americam Tobacco" ברדיו ובטלוויזיה שהתנוססו תחת כל עץ רענן - היוו את התדמית של דרהאם אצל האומה האמריקאית למשך עשרות שנים עד לעשורים האחרונים של המאה ה-20, אז החלה אוניברסיטת דיוק לתפוס את מקומה של תעשיית הטבק בתדמיתה של העיר[2].
ערים תאומות
עריכהלדרהאם חמש ערים תאומות:
לקריאה נוספת
עריכה- אלי נ. אוואנס, אנשי הפרובינציה: תולדות היהודים בדרום ארצות-הברית מזווית אישית. מאנגלית: גד לוי. ירושלים: מאגנס, 1985. פרק א' "עיר רגילה למראה", עמ' 15–30.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דרהאם (באנגלית)
דרהאם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- durhamnc.gov האתר הרשמי של העיר
- DURHAM HISTORY AT A GLANCE - היסטוריה של העיר באתר הרשמי
- דרהאם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ DURHAM HISTORY AT A GLANCE, באתר הרשמי של העיר
- ^ אוניברסיטת דיוק עצמה קרויה על שם וושינגטון דיוק - מייסד חברת הטבק שהפכה לתאגיד "Americam Tobacco" - לאחר שבנו של דיוק, איל הטבק ג'יימס ביוקנן דיוק תרם לאוניברסיטה 40 מיליון דולר (כ-531 מיליון דולר בערכים של 2011).