דרורה דומיני

אמנית ישראלית

דרורה דומיני (נולדה ב-1950) היא אמנית ישראלית ומרצה בכירה וותיקה במחלקה לאמנות בבצלאל. חוקר האמנות הישראלית גדעון עפרת העניק לה את הכינוי "הפסלת העברייה". דומיני החלה את פעילותה בראשית שנות ה-80 והייתה מהנשים הבודדות בקרב פסלי ישראל. יצירות בולטות שלה עוסקות בבחינה ובביקורת של החיים בקיבוץ ובכלל של המיתוס הגברי הישראלי, וזאת על ידי עיסוק בתכנים של גוף, זיכרון ומוות.

דרורה דומיני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1950 (בת 74 בערך)
מרחביה, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק אמנית ומרצה
מעסיק בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

 
"בית עם אנדרטה" (1993)
 
"כנפיים" (1987), גן הפסלים, בסיס חיל האוויר תל נוף
 
מראה תערוכת היחיד שהוצגה בפברואר 2005 בגלריית קו 16 בתל אביב

דומיני נולדה בקיבוץ מרחביה בשנת 1950 להורים ממייסדי הקיבוץ. בשנת 1972, לאחר סיום שירותה הצבאי, עזבה דומיני את הקיבוץ ויצאה ללימודי אמנות מחוץ לישראל. את הכשרתה קיבלה דומיני באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי בוויסקונסין שבארצות הברית, ולאחר מכן בקולג' לאמנות בצ'לטנהם שבבריטניה. את לימודיה סיימה בשנת 1980 באקדמיה לאמנות סנט מרטין שבלונדון.

יצירתה עריכה

העבודות שיצרה דומיני בתקופת לימודיה מתאפיינות בעיסוק בנושא העקירה, אותו חוותה לא רק כסטודנטית ישראלית בניכר, כי אם גם מעצם העובדה שעזבה את קיבוצה ומקום ילדותה. בתקופה זו התנסתה דומיני בשלל טכניקות ובהן ציור, פיסול על גבי ציור, פיסול, מודלים אדריכליים וגאומטריים וביצירת מבנים קונסטרוקטיביים שליוו גם בשנות ה-80 של המאה ה-20. גם בעבודותיה משנות ה-90 ועד היום ממשיכה דומיני להתייחס לנושאים המיתיים שהעסיקו אותה מראשית דרכה. כך בין השאר עסקה באנדרטאות ובפסלו של יצחק דנציגר "נמרוד" ועוד. בשנת 2002 הוציאה דומיני בשיתוף הצלמת פראנס לבה-נדב את הספר "כל מקום: נוף ישראלי עם אנדרטה". ספר זה מסכם פרויקט רחב היקף בהן הגישו שתי האמנויות פרשנות ביקורתית לאנדרטאות הרבות המפוזרות ברחבי ישראל.

בשנת 2007 זכתה בפרס שר המדע התרבות והספורט, נימוקי השופטים מבטאים את ייחודה של דומיני בשדה האמנות הישראלי: "[דומיני] הביאה איתה שפת פיסול פורמליסטית שעברה, מהר למדי, הסבה לדיבור תלת-ממדי על תרבות, על ביוגרפיה ועל זהות. דרורה דומיני הוכיחה יכולת התחדשות בפיתוח חומרים לא-שגרתיים ובניסוח דימויים טעונים".

בפברואר 2008 הציגה דומיני את תערוכתה "ציפורים נגזרות", בגלריה גורדון. בשנת 2009 הוצב פסל חוצות עשוי ברונזה, לזכר רצח חיים ארלוזורוב במקום בו נרצח על חוף ימה של תל אביב סמוך למרינה. בשנת 2010 הציגה בסדנא לאמנות בראשון לציון עבודות שנוצרו באמצע שנות ה-80 והוצגו במקום באותה העת, לצד עבודה חדשה שנוצרה במשותף עם ילדים. בקיץ 2011 הציגה את התערוכה "משחק קבוצתי", שהורכבה בעיקר מעבודות על נייר בגלריה ברבור בירושלים.

ב-2020 זכתה בפרס רפפורט לאמנית בכירה, ובנובמבר 2022 נפתחה תערוכת יחיד שלה במוזיאון תל אביב - "צידה לדרך ארוכה", אותה אצרה דלית מתתיהו. הערוכה כוללת את פעילותה משנות ה־80 של המאה ה־20.[1] בתערוכה מוצגים אובייקטים הנדמים לחפצים שימושיים, כמו כיסא, שולחן, לוח, כוננית, מדף, ארון, אך מבט נוסף מגלה כי הם אינם שימושיים כלל.[2]

הוראה עריכה

עם שובה לישראל בשנת 1980, היא הצטרפה לסגל ההוראה של המחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. בין השאר היא לימדה פיסול, ציור ותולדות האמנות הישראלית.

פרסים בהם זכתה עריכה

תערוכות עריכה

תערוכות יחיד עריכה

  • 1982 - גלריית תיאטרון ירושלים
  • 1984 - גלריה שרה גילת, ירושלים
  • 1984 - גלריית הסדנה לאומנות, יבנה
  • 1987 - "עבודות על נייר", גלריה שרה לוי, תל אביב
  • 1988 - גלריה דביר, תל אביב
  • 1991 - הגלריה בקיבוץ כברי
  • 1993 - "אנטרייר בשדה הפיסול", גלריית אוניברסיטת חיפה
  • 1993 - "פסלים 1990 – 1993" מוזיאון תל אביב לאומנות
  • 1996 - "שיעור בתהליכי עבודה", גלריית המכון לאומנות, אורנים
  • 1997 - "מיתלהפהפיתה", גלריית סדנאות האומנים, תל אביב
  • 2000 - "כל מקום", סדנאות האומנים, תל אביב (בשיתוף עם הצלמת פראנס לבה נדב)
  • 2000 - "נוף עם אנדרטה" – צילומים מתוך התערוכה "כל מקום", הגלריה במכללה ע"ש דוד ילין – ירושלים
  • 2001 - פראנס לבה נדב, צילומים מתוך התערוכה "כל מקום", גלריית מכללת ויצו, חיפה
  • 2002 - הוצאה לאור של הספר "כל מקום"
  • 2003 - "ירח שחור" – גלריה גבעון תל אביב
  • 2005 - "כסף שחור", קו 16, תל אביב
  • 2005 - "נוף עם אנדרטה", מוזיאון אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב
  • 2008 - "ציפורים נגזרות", גלריה גורדון תל אביב
  • 2010 - "בין שמים לארץ", הסדנא לאומנות רמת אליהו
  • 2011 - "לאור הפלואורסצנט", סדנאות האמנים תל אביב
  • 2011 - "אקספרימנט" עם יעקב קאופמן, סדנאות האמנים תל אביב
  • 2001 - "משחק קבוצתי" (רישום ופיסול), גלריה ברבור ירושלים
  • 2011 - "שחזורים", גלריית המכללה לאמנות אורנים
  • 2014 - "ד. דיגינג", גלריית המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2016 - "הרוח בפיגומים", הגלריה לאמנות ישראלית, מכללת אורנים
  • 2016 - "פ נ פועל נופל", גלריה חזי כהן, תל אביב
  • 2021 - "קבורת חמור", גלריה אלמסן, יפו[3]
  • 2022 - "צידה לדרך ארוכה, מוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכות קבוצתיות עריכה

  • 2018 - "עוד רגע", תערוכה זוגית עם אבי סבח, מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן
  • 2017 - "היעוד הגלוי", גלריה חזי כהן תל אביב
  • 2017 - "40 שנה לגלריית כברי", קיבוץ כברי
  • 2017 - "תנועת הפועלות", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן
  • 2016 - "ב.ב", גלריה ברבור, ירושלים
  • 2015 - "מיני גולף", מוזיאון בת ים
  • 2013 - "דם המכבים", מוזיאון באר שבע
  • 2013 - "בגובה העיניים", מוזיאון הילדים חולון
  • 2013 - "יומן אבק", מוזיאון ישראל ירושלים
  • 2013 - "לאור הפלואורסצנט", גלריית סדנאות האמנים - תל אביב
  • 2012 - תערוכת אוסף הקבע של אמנות ישראלית. מוזיאון תל אביב
  • 2012 - "הנמרודים החדשים", בית האמנים ירושלים
  • 2012 - "בריסטולים", מוזיאון לאמנות בת ים
  • 2012 - "שיחזורים" גלריית המכון לאמנות אורנים
  • 2010 - מחנה ציור 2010 – הגלריה ברמלה, אופקים, מכללת אורנים
  • 2009 - "ארבע פתיחות באומנות ישראלית", גלריית בצלאל – סלמה
  • 2009 - "בהיר יותר מחירון" גלריית סדנאות האמנות תל אביב
  • 2009 - "זולו" מסע והרפתקה באומנות ישראלית מוזיאון נחום גוטמן לאמנות תל אביב
  • 2008 - תערוכת זוכי הפרסים מוזיאון חיפה (אפריל)
  • 2008 - שנות השמונים באומנות הישראלית מוזיאון חיפה (יוני)
  • 2008 - "הרצל / סלמה" גלריית סדנאות האמנים – תל אביב
  • 2008 - "שיחים" גלריה גורדון תל אביב
  • 2007 - "שותפות" גלריית עירוני רמלה
  • 2007 - "מורים", גלריית עירוני רמלה
  • 2007 - "מרוץ שליחות", מוזיאון לאומנות – חיפה
  • 2006 - "קפה שחור", בית הגפן, חיפה
  • 2006 - "מיני ישראל", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 2006 - "שפם", גלריית מכללת ספיר, שדרות
  • 2006 - "שושלת", גלריית מכללת ספיר, שדרות
  • 2006 - "גוטמן בבית", מוזיאון נחום גוטמן לאומנות
  • 2005 - "רעב", גלריית מכללת קלישר, תל אביב
  • 2005 - "מאה שנות אומנות ישראלית", גרופיוס באו, ברלין
  • 2005 - "לינה משותפת", מוזיאון תל אביב
  • 2005 - "אנדרטאות בנוף" (מתוך כל מקום) מוזיאון אורי ורמי נחושתן אשדות יעקב
  • 2005 - "אמונה שלמה", גלריה גבעון, תל אביב
  • 2004 - "הדימוי בחומר, פיסול בישראל בעץ", מוזיאון תל אביב
  • 2004 - "ספורט", מוזיאון ישראל (אגף הנוער), ירושלים
  • 2004 - "שנות ה-80 באמנות הישראלית", גלריית המכללה – אורנים
  • 2004 - "קירויאל", גלריית המדרשה לאומנות בתל אביב
  • 2004 - "אמנות הארץ 3", רידינג א' תל אביב
  • 2003 - "אפליה מתקנת", מוזיאון תל אביב
  • 2002 - "איפה הילדים?" גלריה גבעון תל אביב
  • 2002 - משכן לאומנות עין-חרוד
  • 2002 - "שיבת ציון", מעבר לעיקרון המקום, זמן לאומנות, תל אביב
  • 2001 - "שיח' אברק", מבט באומנות על מיתוס אלכסנדר זייד והתקופה – בית יד לבנים, טבעון
  • 2001 - "רישומים", גלריית סדנאות האומנים תל אביב
  • 1999 - "ילדים טובים, ילדים רעים", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1999 - "דימוי הבית באומנות ישראלית", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1999 - מיצב "מדליות, הרים, כוכבים", תערוכת זוכי פרס עידוד היצירה, בית האומנים, תל אביב
  • 1998 - "שבת בקיבוץ" – מוזיאון אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב
  • 1998 - "אומניות באומנות ישראל – שנות ה-80 ושנות ה-90", מוזיאון חיפה
  • 1997 - "שיער", בית האמנים, ירושלים
  • 1997 - "כיסא פלסטיק", גלריית המומחה, תל אביב
  • 1996 - "אומנות ואדריכלות", בית האמנים, תל אביב
  • 1996 - "כתב", מוזיאון אקלנד, צפון קרוליינה, ארצות הברית
  • 1996 - "עשור להענקת פרס שרת החינוך ליוצרים בתחומי האומנויות החזותיות", מוזיאון תל אביב לאומנות
  • 1995 - "שבבי חזון", גלריית קיבוץ נחשון
  • 1995 - "גדר ברושים, עין הפריזמן, מיסטר מתוקי", מוזיאון תל אביב לאומנות
  • 1995 – 1994 "עבודות בית", מוזיאון הרצלייה
  • 1995 - גלריית הסדנה לאומנות, יבנה
  • 1995 - מוזיאון ערד
  • 1995 - הגלריה לאומנות – אוניברסיטת חיפה
  • 1994 - "חמש השנים הראשונות", גלריית סדנאות האומנים, תל אביב
  • 1994 - "בעקבות הבאוהאוס", גלריית סדנאות האומנים, תל אביב
  • 1994 - גלריה העין השלישית, קיבוץ הסוללים
  • 1994 - "באוהאוס בתל אביב", בניין עיתון "הארץ" ההיסטורי, תל אביב
  • 1994 - ביאנלה לפיסול עין הוד
  • 1994 - "נמר, נמר", גלריה מרי פאוזי, תל אביב
  • 1994 - גלריה מרי פאוזי, תל אביב
  • 1994 - "מיצב צמה ומגדל", תל-חי 94
  • 1994 - "מיצב אופק גבות", תערוכת "לעמוד מול ההר", המרכז לאומנויות, גבעת-חביבה
  • 1993 - "מחוזות חפץ", מוזיאון בת-ים
  • 1992 - "אומנות ישראלית עכשיו – תצוגה נרחבת", מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1992 - "סביבה ביתית", בית האמנים תל אביב
  • 1992 - תערוכת אוסף – מוזיאון תל אביב לאומנות
  • 1992 - "מבט והיבט", אומנות ישראלית, לייפציג, ברלין, בון
  • 1992 - "מעבר לאוסף", בית אילה זקס, תל אביב
  • 1991 - "עבודות על נייר", גלריית סדנאות האמנים, תל אביב
  • 1991 - "ציור משולב, קולאז', אובייקט", גלריה גבעון, תל אביב
  • 1991 - "מקום 1991", תערוכת פיסול ישראלי, מוזיאון רמת גן, מוזיאון הרה, יפן
  • 1991 - מוזיאון פוקואוקה, יפן
  • 1991 - מוזיאון לאומי לאומנות, סיאול, קוריאה
  • 1990 - גלריה שרה לוי, תל אביב
  • 1990 - "הנוכחות הנשית, אמניות ישראליות בשנות ה-70 וה-80", מוזיאון תל אביב לאומנות
  • 1990 - הביאנאלה לפיסול, עין הוד
  • 1989 - "דימויים משתנים, עיצוב, פיסול", גלריה קלישר חמש, תל אביב
  • 1988 - "ארבעים אומנים מישראל", מוזיאון ברוקלין, ניו-יורק
  • 1988 - "פיסול, גישות וחומרים", מרכז תרבות, רחובות
  • 1988 - גלריה דביר, תל אביב
  • 1987 - גלריה ברטה אורדנג, ניו-יורק
  • 1987 - "אמן מזמין, יחיאל שמי מזמין 7 פסלים", גלריית הקיבוץ, תל אביב
  • 1987 - "צבע טרי, הדור הצעיר באומנות ישראלית", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1987 - "פיסול ודו מימד", (בליך, דומיני, רבינוביץ, שפייזר), גלריית הסדנה לאומנות, יבנה.
  • 1987 - "העיר 1987", גלריית בוגרשוב, תל אביב
  • 1986 - "שלושה פסלים, שלושה פסלים, דומיני, חפץ, תומרקין", גלריה מבט, תל אביב
  • 1986 - "קיץ ישראלי, מבחר מתוך האוסף ורכישות חדשות", מוזיאון תל אביב לאומנות
  • 1986 - "פיסול קטן", גלריה קלישר 5, תל אביב
  • 1985 - "פיסול" (רבינוביץ, דומיני, בליך), גלריית אחד העם 90, ת"א
  • 1985 - "אמנות ישראלית חדשה", דיזנגוף סנטר, תל אביב
  • 1985 - "שנתיים, אמנות ישראלית, איכויות מצטברות", מוזיאון תל אביב לאומנות
  • 1985 - "יוני 85", גלריית הקיבוץ, תל אביב
  • 1984 - גלריה נעמי גבעון, תל אביב
  • 1984 - "שנתיים לגלריה", גלריית אחד העם 90, תל אביב
  • 1984 - "שמונים שנות פיסול בישראל", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1984 - בית יד לבנים – חולון
  • 1984 - גלריית מימד קטן, תל אביב
  • 1983 - גלריה אחד העם 90, תל אביב
  • 1983 - "שנה לגלריה", גלריית אחד העם 90, תל אביב
  • 1983 - "אמן מזמין" (שמעון אבני), גלריה רדיוס, תל אביב
  • 1982 - "אולם 6", בית האמנים

פסלי חוץ עריכה

  • 1986 - "עפיפון", גן הפסלים הפתוח, תפן
  • 1987 - "כנפיים", גן הפסלים, בסיס חיל האוויר, תל-נוף
  • 1987 - "ערוגה", יבנה
  • 1988 - "כד", שכונת נווה יעקב, ירושלים
  • 1989 - "אביב", שד' רוטשילד, תל אביב
  • 1998 - "מלאכית", גינת סדנאות-האומנים, תל אביב
  • 1999 - "צפרדעה", בית הספר התיכון "עירוני א'", חיפה
  • 2006 - הצעה לאנדרטה לנופלים רחבת הכנסת, ירושלים
  • 2009 - "העיר שצמחה מהחול" / "פסל הדיונות" לזכרו של חיים ארלוזורוב, תל אביב
  • 2013 - פרחי אבן קמפוס אוניברסיטת חיפה.

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דרורה דומיני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דרורה דומיני: צידה לדרך ארוכה, באתר מוזיאון תל אביב לאמנות
  2. ^ נעמה ריבה. "דרורה דומיני: "המילה 'למכור' מפריעה לי לעבוד. זה רעל בשבילי"". הארץ. נבדק ב-2023-03-11.
  3. ^   עוזי צור, חמדת אוזני חמור, באתר הארץ, 7 ביולי 2021