דרור משעני

סופר ישראלי

דרור משעני (נולד ב-23 ביוני 1975) הוא סופר, חוקר ספרות, עורך ומתרגם ישראלי. כסופר וחוקר ספרות, הוא מתמחה בז'אנר הסיפור הבלשי.

דרור משעני
דרור משעני, 2011
דרור משעני, 2011
לידה 23 ביוני 1975 (בן 48)
חולון, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית (מודרנית) ישראלית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות בלשית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
d-a-mishani.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

דרור משעני נולד בשנת 1975 בחולון, בן לעו"ד מרדכי משעני, לימים חבר הכנסת מטעם "ישראל אחת" ו"גשר".

הוא בעל תואר ראשון בספרות עברית ובמשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כיום הוא מלמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.[1] מיוני 2005 ועד אפריל 2008 היה עורך המוסף "ספרים" של עיתון "הארץ", וממאי 2008 ועד דצמבר 2013 היה עורך ספרות מקור בהוצאת "כתר ספרים". בין השאר ערך את הספרים "גוף שני יחיד" מאת סייד קשוע, "נתניה" מאת דרור בורשטיין, "צ'חלה וחזקל" מאת אלמוג בהר ו"ביום שהמוזיקה מתה" מאת אופיר טושה גפלה.

תרגם את "ערבי פריז" ו"מות המחבר" מאת רולאן בארת, ואת "מהו מחבר?" מאת מישל פוקו.

בשנת 1998 זכה סיפורו "DRIVE" בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ".[2]

בשנת 2006 יצא לאור ספרו "בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד: הופעת המזרחיות בספרות העברית בשנות השמונים".

בשנת 2017 עלתה לשידור ברשת CBS האמריקנית הסדרה "חוכמת ההמונים" (אנ') המבוססת על תסריט של משעני ושירה חדד.[3]

בשנת 2019 הוא היה שותף להפקת סדרה Preso No. 1.

משעני נשוי למרתה, חוקרת ספרות, ואב לשניים. מתגורר בתל אביב. הוא משמש כראש המסלול לכתיבה יוצרת בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

ספרות בלשית עריכה

יצירתו העיקרית היא סדרת הרומנים הבלשיים שבמרכזם פקד אברהם אברהם. בסדרה יצאו הספרים:

  • תיק נעדר: אברהם אברהם, החקירה הראשונה (2011, הוצאת כתר)
  • אפשרות של אלימות: אברהם אברהם, החקירה השנייה (2013, הוצאת כתר).
  • האיש שרצה לדעת הכל (2015, הוצאת אחוזת בית)
  • שלוש (2018, הוצאת אחוזת בית)
  • אמונה (2021, הוצאת אחוזת בית)[4]

"אפשרות של אלימות" זיכה את משעני בפרס ברנשטיין לשנת 2014.[5] בשנת 2013 הוענק לו פרס היצירה לסופרים ומשוררים. הרומנים בסדרה תורגמו לשפות רבות[6] והיו מועמדים לפרסים ספרותיים בינלאומיים.

הספר "תיק נעדר" עובד ב-2017 לסרט קולנוע צרפתי בכיכובו של וינסנט קאסל.

הספרים "תיק נעדר" ו"אפשרות של אלימות" עובדו לסדרת טלוויזיה בת שמונה פרקים בשם תיק נעדר, הסדרה בוימה על ידי עודד דוידוף והופקה בהפקה משותפת של כאן 11 וקשת 12. הסדרה שודרה בערוץ כאן 11 במהלך שנת 2019 ובמאי 2020 עלתה לשידור גם בקשת 12.

תזה מרכזית של משעני היא שכל סיפור בלשי אפשר לקרוא פעמיים: "פעם מתוך קבלת סמכותו של הבלש כמתבונן וכפרשן, ופעם מתוך התבוננות בבלש עצמו כעיוור, התבוננות הדוחה את מעמדו כמתבונן וכפרשן, או לפחות מטילה בו ספק."[7] כלומר, הפתרון שמציע הבלש אינו נכון בהכרח, ובקריאה שנייה של הסיפור אפשר לחשוף פיתרונות אחרים לתעלומה. גישה דומה הוא שם בפי גיבור ספר, הבלש אברהם אברהם: "אני קורא כל ספר מתח, ואז אני עורך חקירה משל עצמי ומוכיח שהבלש בספר טועה או מטעה את הקוראים במכוּון, ושהפתרון האמיתי שונה מהפתרון שאותו הוא מציג".[8]

על כתיבה בז'אנר הבלשי אמר משעני: "אני מאוד אוהב את הכתיבה בז’אנר. אתה לא צריך להעמיד פנים שאתה מקורי. אתה כותב בלש וברור שהוא נשען על אלפי בלשים אחרים, ואתה גם מודה בזה."[9]

הספר "שלוש" תורגם לגרמנית באוגוסט 2019[10], זכה בפרס Deutsche Krimipreis והיה 12 שבועות ברשימת רבי המכר של "דר שפיגל". תרגומי הספר לאנגלית, צרפתית, איטלקית ספרדית וקטלאנית עומדים לצאת בקרוב.[10]

קישורים חיצוניים עריכה

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דרור משעני, באתר של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב
  2. ^   דרור משעני, DRIVE, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2014
  3. ^ איתי שטרן, רשת סי־בי־אס תפיק סדרת מתח על פי רעיון של דרור משעני ושירה חדד, באתר הארץ, 15 במאי 2017
  4. ^   אסתי אדיבי-שושן, אני לא נותנת להם להפחיד אותי, באתר הארץ, 7 ביולי 2021
  5. ^ מיה סלע, הסופר דרור משעני והמחזאי נתי ברוקס הם זוכי פרס ברנשטיין לשנת 2014, באתר הארץ, 10 ביוני 2014
  6. ^ Publishers and editions, באתר של דרור משעני
  7. ^ משעני, דרור, מה אנחנו עלולים לגלות אם נקרא סיפור בלשי פעמיים, הו, גיליון 6
  8. ^ דרור משעני, תיק נעדר : אברהם אברהם, החקירה הראשונה, כתר ספרים, 2011, עמ' 166
  9. ^   איילת שני, אפשרות של שוטר גיבור, באתר הארץ, 8 במאי 2013
  10. ^ 1 2 אתר הבית של דרור משעני - Dror A. Mishani